רב סרן אייל קבלו היה קצין אג"ם בחטיבה המרחבית הדרומית, באוגדת עזה, והופקד במסגרת מניעת פעילות חבלנית עויינת בגבול ישראל מצרים וסיכול הברחות, על תפיסות סמים שנאספו בשטח פעילות החטיבה, והעברתם למשטרת ישראל.
הקצין העביר רק חלק מהסמים שנתפסו למשטרה, ולגבי החלק האחר, קשר קשר עם אבי שלום לסחור בסמים התפוסים, ואבי שלום מצידו ניהל מו"מ עם אביחי טיטו ועם שני ברכה, למכור להם את הסמים.
ביום 21.9.11, ביימו משטרת ישראל והמשטרה הצבאית החוקרת תרחיש של הברחת סמים לישראל, ולחטיבה הובאו 5 שקים שהכילו סמים, 3 מהם הכילו סם מסוג מריחואנה במשקל 78 ק"ג, ושני שקים שהכילו חשיש במשקל 51.5 ק"ג.
הקצין העביר למשטרה דיווח על המצאות הסמים כשהוא מתייחס לשלושת השקים של מריחואנה בלבד, והעלים את עובדת תפיסתם של שני שקי החשיש.
הקצין עדכן את אבי שלום בדבר תפיסת הסמים, ואבי שלום ניהל מו"מ עם אביחי טיטו ועם שני ברכה, למכירת 60 ק"ג חשיש, כאשר שני ברכה מצידו הציע לנאשם לקנות את 60 ק"ג החשיש במחיר של 11,000 ש"ח לק"ג, והנאשם מצידו ניסה להפחית את המחיר.
בסיום המו"מ בין אבי שלום לשני האחרים, הוחלט כי אבי שלום ימכור לאביחי טיטו את החשיש, ולא לשני ברכה, ואז המשיך אבי שלום לנהל מו"מ עם שני ברכה למכירת 10 ק"ג חשיש מתוך הסמים התפוסים, ושני ברכה, ניהל מצידו מו"מ עם הנאשם למכור לו את הכמות הנ"ל של הסם.
בסופו של דבר נתפסו שקי החשיש ברכבו של אבי שלום והוא נעצר ע"י המשטרה, והעסקה לא יצאה אל הפועל.
בגין ארועים אלה הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סע' 499 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובעשיית עסקה אחרת בסם מסוכן, לפי סע' 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973.
כאמור כתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם והורשע, היה תוצאה של הסדר טיעון בין הצדדים, כאשר לא היה הסכם לענין העונש, וכאשר הנאשם הינו אחד מששה נאשמים המואשמים בפרשה בתיק זה, וקיים תיק מקביל נגד נאשמים נוספים בבימ"ש זה, כאשר הקצין מואשם בנפרד בפני בי"ד צבאי.
לצורך הדיון בעונשו של הנאשם, יש להבהיר כי הוא לא שותף להברחת הסמים מגבול עזה ומצרים יחד עם הקצין, או יחד עם אבי שלום, אלא היה שותף למעגל השני של הברחת הסמים, כאשר ניהל מו"מ לקניית 60 ק"ג חשיש משני ברכה, וכאשר העיסקה של מכירת הכמות של 51.5 ק"ג חשיש לא יצאה לפועל, מאחר שהסמים נמכרו לאביחי טיטו ולא לשני ברכה, התגבשה עסקה נוספת של מכירת 10 ק"ג חשיש מאת שני ברכה לנאשם.
יש לציין כי העובדות שפורטו עד כאן נקבעו רק לצורך עניינו של הנאשם, שהודה בהן, ואין ללמוד מכאן לגבי הנאשמים האחרים שמשפטם טרם הסתיים והעובדות לגביהם טרם הוכרעו.
שתי העסקאות שהנאשם קשר עם שני ברכה לא בוצעו, זאת לא משום שהנאשם התחרט ברגע האחרון או חזר בו מכוונתו לבצע את העסקאות, אלא משום שהכמות הראשונה של הסמים נמכרה ע"י אבי שלום לאביחי טיטו ולא לשני ברכה, כך שהעסקה לא יכולה היתה להתבצע בין ברכה והנאשם, וככל שהדבר היה תלוי בנאשם, הוא היה מוכן להשלים את ביצוע העסקה של רכישת 10 ק"ג חשיש מתוך הסמים שנתפסו.
נקל לשער את הנזק הרב שהיה נגרם אילו הושלמה המזימה של הברחת הסם, מכירתו והפצתו לצרכנים. מדובר בכמות שמספקת להכנת אלפים רבים של מנות סם, שהיו מוצאות דרכן למעגל הולך וגדל של משתמשים בסמים, וגורר אנשים נוספים למעגל הסמים.
מסיבה זו, נוקטת הפסיקה ביד קשה כנגד כל אחת ואחת מחוליות השרשרת של הסחר בסמים, הפצתם, מסחר בהם או השימוש בהם.
בתי המשפט נוהגם לגזור עונשים כבדים לאלה השולחים ידם בעסקאות סמים, שכל עניינם הוא בהפקת רווח כספי רב, בלא השקעה של עבודה או מאמץ מיוחדים, ובדרך מהירה.
נכון הדבר שחלקו של הנאשם קטן מזה של שני ברכה, ואין הוא נמנה על המעגל הראשון של העבריינים בתיק זה, אולם גם כך חלקו בפרשה אינו מבוטל, וככל שהדבר היה תלוי בו, הוא התכוון לקנות את הסמים ולאחר מכן למכור אותם לצורך הפצתם ולהרוויח מכך סכומי כסף לא מבוטלים.
הנאשם הוא בן 23 שנה, עלה לארץ בשנת 91, והורשע בעבר בפלילים בעבירות של החזקת סכין, תקיפת שוטר במילוי תפקידו, גרימת חבלה חמורה, הדחה ואיומים, וכן הורשע בעבירת סמים כאשר ביום 25.6.09, מכר לאדם אחר 96.75 ג' נטו סם מסוג חשיש, תמורת 1,000 ש"ח, ע"מ שהסמים ימסרו לצד ג' שהסתבר שהוא סוכן משטרה.
לאור גילו הצעיר כפי שהיה אז, התחשב ביהמ"ש בדבריו של הנאשם שהביע חרטה על מעשיו, טען שמדובר בטעות גדולה והבין את הנזק שגרם, התחייב שלא ימשיך בדרך זו, ולאור זאת הסתפק ביהמ"ש בגזירת עונשו ל- 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, והטיל עליו 6 חודשי מאסר ע"ת במשך שנתיים על עבירת סמים.
גזה"ד ניתן ביום 15.7.10, והנאשם הפר את העונש המותנה כשנה לאחר מכן.