פתח דבר:
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן (
ב.מ.1) סחיטה באיומים - עבירה לפי סעיף 428 סייפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (ריבוי עבירות).
על פי עובדות כתב האישום המתוקן בין הנאשם לסוכן סמוי שהופעל על ידי משטרת ישראל נתגלע סכסוך כספי במהלך שנת 2006, בזמן ששהו יחד כאסירים בכלא "אשל" בבאר שבע. על רקע סכסוך כספי זה, איים הנאשם במספר הזדמנויות, במהלך החודשים יוני - אוגוסט 2010, על הסוכן הסמוי ועל בני משפחתו בפגיעה בהם. איומים אלו בוצעו על מנת להניע הסוכן הסמוי לשלם לנאשם כספים שלדידו זה היה חייב לו. האיומים בוצעו בשיחות טלפון, מסרונים ובפגישות. כתוצאה מהאיומים מסר הסוכן לנאשם במספר הזדמנויות סכומי כסף שהסתכמו בסך כולל של כ-7,000 ש"ח.
התביעה:
התובעת המלומדת, עו"ד שרית טובבין, עמדה על חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם משסחט באיומים סוכן סמוי על מנת שזה ישיב לו כספים אותם חב לו. התובעת המלומדת הדגישה כי המדובר בנאשם שמנהל שנים ארוכות אורח חיים עברייני ואינו בעל מורא מפני החוק. הנאשם בעל עבר פלילי מכביד במגוון עבירות וריצה מספר מאסרים בעברו, ואף ביצע את העבירות נשוא דיוננו בזמן ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות בתיק אחר. התובעת המלומדת עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי כספי.
ההגנה:
הסניגור המלומד, עו"ד ארז מלמד, הדגיש בטיעוניו לעונש כי המדובר בנאשם שניהל משך שנים ארוכות אורח חיים עברייני על רקע התמכרות קשה למחלת הסמים ורצונו לרכוש סמים. הנאשם הכיר את הסוכן הסמוי בזמן ששהה כאסיר בכלא באר שבע, ובין השניים נתגלעה מחלוקת כספית. בשנת 2008 עם שחרורו מהכלא, החל הליך גמילה מסמים, יצא לעבודה, הכיר בחורה נורמטיבית לה נישא בשנית וניהל אורח חיים נורמטיבי. לאחר מעצרו של הנאשם נולד בנם המשותף של הזוג. ביום 6.6.10 חלף מול פניו באקראי הסוכן הסמוי, ושהנאשם התעניין בכסף שחייב לו הסוכן, הסוכן מסר לו כי יצור עימו קשר אחר כך, ודיווח למפעליו על כך. הסניגור המלומד טען, כי הסוכן "טמן פח" לנאשם, והאחרון נפל בו משדרש לקבל חזרה את כספו במספר הזדמנויות. לגישתו, הסוכן כלל לא פחד מהנאשם, אחרת לא היה מעביר לו את הכסף במשורה, מה גם שמדובר באסיר לשעבר. הסניגור המלומד עתר להשית על הנאשם עונש מדוד ומתון, בהתחשב בעובדה שהנאשם פתח דף חדש בחייו. הסניגור המלומד תמך עתירתו בפסיקה.
אשתו של הנאשם, הגב' שירי קדושים, סיפרה בעדותה בבית משפט כי הכירה את הנאשם בזמן ששהה מאחורי חומות בית הכלא לפני כארבע שנים. השניים גרו יחד שנתיים עד מעצרו. העדה ציינה כי טרם הנישואים עבדה בשטראוס, כקופאית ראשית בשופרסל וכעוזרת לגננת. במכתב שכתבה לבית המשפט (
נ/1) ציינה העדה, כי עם שחרורו מהכלא החל הנאשם לעבוד והתמיד בעבודתו עד מעצרו הנוכחי. העדה סיפרה על תחושותיה וכאביה מאז מעצרו של בעלה, ועל רצון בני הזוג לחזור ולחיות חיים נורמטיביים. העדה עתרה לרחמי בית משפט בעת גזירת דינו של הנאשם.
הנאשם פנה במכתב לבית המשפט (
נ/1). לדבריו, הינו נשוי בשנית ואב לארבעה ילדים. הנאשם ציין כי במשך 20 שנים היה מכור לסמים וניהל אורח חיים עברייני. הנאשם נקי מסמים מזה שלוש וחצי שנים, וסיים מאסרו האחרון בשנת 2008. הנאשם נישא בשנת 2009 ופתח "דף חדש" בחייו, עבר שיקום וחידש הקשר עם ילדיו מנישואיו הקודמים. הנאשם ציין כי חרף מצבו הכלכלי הקשה מנשוא, הוא לא ביצע כל עבירה משנת 2006, למעט דרישת הכסף מאדם שהיה חייב לו, בצורה לא ראויה. הנאשם נטל אחריות על שכמו והביע חרטה. הנאשם עתר לרחמי בית משפט בעת גזירת דינו.
שירות המבחן:
מתסקיר שירות המבחן מיום 29.3.11 עולה כי הנאשם הינו כבן 43 שנים, גרוש פעמיים מאותה האישה ואב לשלושה ילדים בגילאים 21, 20 ו-11. כיום נשוי בשנית ואב לתינוק כבן חצי שנה. הנאשם החל להשתמש בסמים כבר בגיל 14, מצבו התדרדר והתמכרותו העמיקה, כך שזה ניהל לאורך חייו אורח חיים שולי והתמכרותי, על כל ההשלכות הנובעות מכך, לרבות הסתבכויות עם החוק וריצוי עונשי מאסר ממושכים. הנאשם לא גילה מעורבות בחיי משפחתו וילדיו. מספר ניסיונות לגייס הנאשם לטיפול בגמילה מסמים במסגרת שירות המבחן לא צלחו. הנאשם התקשה לשתף פעולה עם התוכניות הטיפוליות שגובשו עבורו ולא התמיד בשמירה על ניקיון מסמים בשל אי בשלותו לוותר על אורח חייו. במהלך מאסרו האחרון הכיר את רעייתו, אישה כבת 30 שנים, בעלת תפקוד תקין העובדת למחייתה. שירות המבחן התרשם מהרעיה כבעלת תפקוד נורמטיבי, המביעה רצון לתמוך ולסייע לנאשם לנהל אורח חיים תקין, ללא שימוש בסמים ומעורבות בפלילים. הנאשם דיווח לשירות המבחן כי במסגרת מאסרו האחרון הפסיק בכוחות עצמו צריכת הסמים. הנאשם ציין כי עייף מאורח החיים ההתמכרותי, הינו סובל ממחלת היפטיטס פעילה מסוג C, והינו חפץ לנהל אורח חיים תקין עם רעייתו. הנאשם הצהיר כי הינו נקי מסמים מזה כשנתיים וחצי (לא עלה בידי שירות המבחן לבחון זאת לאור שהותו במעצר). הנאשם טרם השתלב בהליך טיפולי לגמילה נפשית מסמים ולא רכש כלים מתאימים לכך. הנאשם נטל אחריות על פועלו באישום דנן, הבהיר כי פעל על רקע רצונו לקבל סכום הכסף שהמתלונן חב לו והביע צערו על התנהגותו. שירות המבחן הציג בפני הנאשם הבעייתיות במצבו, המליץ בפניו על שילובו במסגרת טיפולית המיועדת לנפגעי סמים, אולם בשל אי השתלבותו בתוכנית כזו, והתרשמות שירות המבחן מגישתו האמביוולנטית לגבי האפשרות להשתלב בתוכנית טיפולית בהמשך, נמנע שירות המבחן מהמלצה להעמידו במבחן.
מתסקיר משלים של שירות המבחן מיום 12.6.11, עולה כי הנאשם יצר קשר טלפוני עם שירות המבחן במספר הזדמנויות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נטל אחריות מלאה על שמירת הקשר עם השירות, וביטא נכונות להשתלב לאחר שחרורו בתוכנית טיפולית ותעסוקתית מתאימה. הנאשם הביע רצונו בפני גורמי בית המאסר להשתלב בקבוצה טיפולית ולמסור בדיקות שתן שיאמתו ניקיונו מסמים, אולם בדיקות אלו לא נלקחו ממנו, ונמסר לו כי קיימת בעיה לשלבו בקבוצות לעזרה עצמית לנרקומנים אנונימיים. שירות המבחן פנה בעצמו בנושא בדיקות השתן למפקדת האגף ולעוזרת הסוציאלית האגפית, ולא נענה עד למועד כתיבת התסקיר, כך שאין בידיו ממצאים בנושא ניקיון הנאשם מסמים ומידת שיתוף פעולתו עם גורמי הטיפול. שירות המבחן התרשם כי כיום, יותר מבעבר, קיימת מוטיבציה מצד הנאשם לערוך שינוי בחייו. שירות המבחן ציין כי יכול ומוטיבציה זו נובעת מתוך החרדה מהעונש הצפוי לו, אולם יחד עם זאת, הציע לבחון אפשרות שילובו בקהילה טיפולית לנפגעי סמים. הנאשם לא ביטא נכונות להשתלב במסגרת טיפולית סגורה ארוכת טווח, ואשר כך, ולאור העובדה כי אין בידי שירות המבחן אינדיקציה לעניין ניקיונו מסמים ושיתוף פעולה עם גורמי הטיפול בכלא, שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.
דיון:
על רקע סכסוך כספי קודם, החל הנאשם לאיים על המתלונן, סוכן סמוי שהופעל על ידי משטרת ישראל, ועל בני משפחתו על מנת שזה ישיב לו את כספו. החל מחודש יוני 2010, בו פגש הנאשם את המתלונן באקראי במשך כחודשיים ימים, הפעיל הנאשם מסכת איומים והטרדות כלפי המתלונן, אשר כללה שיחות טלפון, מסרונים ופגישות. כתוצאה מכך החזיר המתלונן לנאשם, בתיאום עם המשטרה, במספר הזדמנויות סכומי כסף, שהגיעו לסך כולל של 7,000 ש"ח.
עבירת סחיטה באיומים הינה עבירה מכוערת וקשה.
בית המשפט העליון חזר ושנה על חומרת עבירה זו ועל הצורך להחמיר עם מבצעיה בענישה מרתיעה ומשמעותית. כך למשל, בע"פ 2042/10
פלוני נ' מ"י (לא פורסם) מיום 24.5.10 ציין כב' השופט הנדל:
"
תופעת הסחטנות הינה תופעה כעורה ופסולה. ההתנהגות הפסולה הנטועה בה היא בהטמעת חשש מתמיד בחיי הקורבן באופן המונע את המשך התנהלותו השגרתית. חובו לסחטן הינו מרכז עולמו, והחשש לו ולבני משפתו הופך לעיסוק מרכזי. תופעה זו אינה אך תופעה חריגה בנוף, אלא נדמה ששולחת זרועותיה לכל עבר. יש בעבירה של סחיטה באיומים כדי לפגוע באושיות המשפט, עת עושה הסחטן דין לעצמו ומגייס לצורך כך אמצעים פסולים לשם הגשמת מבוקשו".
[ראה עוד לעניין זה: ע"פ 6785/09
עידן זוארץ נ' מ"י (לא פורסם) מיום 2.2.11; ע"פ 10474/07
אבוחצירה נ' מ"י (לא פורסם) מיום 3.4.08; ע"פ 6960/09 עודד שגיב נ' מ"י (לא פורסם) מיום 8.11.09; ע"פ 7438/08
יגודייה נ' מ"י (לא פורסם) מיום 27.5.09; ע"פ 9489/06
אבו עסא נ' מ"י (לא פורסם) מיום 25.10.07; ע"פ 6774/01
מ"י נ' אלעלווין (טרם פורסם) מיום 1.11.01].
עברו הפלילי המכביד של הנאשם מקדיר תמונת מצבו (
ת/1).