גזר דין בתיק פח 1077/06

1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של ניסיון לשדל אדם לבצע רצח, עבירה בניגוד לסעיפים 305(1) בצירוף סעיף 33(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

על פי העובדות שהוכחו, ביום 18/2/06 נהרג אחיו של הנאשם. הנאשם חשד, שגטו טגבה שנחשד ברצח אחיו, אך שוחרר, הוא זה שרצח את אחיו וביקש לנקום בו ולרצוח אותו, וזאת על אף שהוגש כתב אישום בהריגה נגד אדם אחר. סמוך לאחר הגשת כתב האישום נגד האחר, פנה הנאשם להלאל אבו ג'אמע שעימו יש לו היכרות קודמת, וביקש ממנו לקשר אותו עם אדם שירצח עבורו את גטו טגבה ובתמורה ישולם לו סכום כסף. ביום 11/5/06, בהנחיית משטרת ישראל, הגיע השוטר איאד חוג'יראת יחד עם הלאל אבו ג'אמע למפגש עם הנאשם בתחנת הדלק אשר בכניסה לעיר נתיבות, כשהנאשם לא יודע, כי מדובר בשוטר.        
באותו מפגש הנאשם, הציע לשוטר סכום של 25,000 ש"ח עבור רציחתו של גטו, תיאר את מראהו ומקום מגוריו וביקש ממנו להמתין מעט עד אשר יסתיים משפטו של הנאשם בהריגת אחיו, ולאחר מכן לגרום למותו של גטו. השוטר הציג עצמו כמי שמסכים לבצע את שהתבקש ע"י הנאשם, תמורת התשלום, אך מובן שהרצח לא בוצע ובסופו של דבר הנאשם נעצר והוגש נגדו כתב האישום נשוא הכרעת הדין.       
      

2. ב"כ המאשימה, עמדה על חומרתה של עבירת ניסיון שידול לרצח, הטומנת בחובה את חוסר האמון, של מבצעה, במערכת המשפט ובשלטון החוק. לדבריה, לא בכדי קבע המחוקק עונש חמור בגין עבירת ניסיון שידול לרצח, שכן אין להשלים עם כך שאדם שנפגע בגין מעשה פלילי, יעשה דין לעצמו ויפגע או ינסה לפגוע במי שהוא סבור שביצע את העבירה שפגעה בו.           
   ב"כ המאשימה הוסיפה, כי הנאשם ביקש לקחת את החוק לידיו ומדינת חוק מתוקנת אינה יכולה להרשות לעצמה להיות סלחנית כלפי מעשים שכאלה, למרות כל הצער והכאב והנסיבות המיוחדות של המקרה.     
   ב"כ המאשימה הפנתה לפסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין דוד נהרי שם נגזר על הנאשם עונש מאסר של שמונה שנים. יחד עם זאת ב"כ המאשימה ביקשה לאבחן בין פסק הדין הנ"ל למקרה שבפנינו, שם לנאשם היה עבר פלילי מכביד וגם נעשה שימוש בנשק.
   לבסוף, ב"כ המאשימה ביקשה שלא לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי.

3. ב"כ הנאשם, עמד בטיעוניו על כך שמדובר בעבירת ניסיון, שלא צלחה, ולאור המשבר  אליו נקלע הנאשם, ולאור מצבו הנפשי, היה קל לשכנע את הנאשם לבצע את העבירה.      
   הסניגור טען, כי הנאשם למד והפיק את לקחו. הסניגור הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם. לדבריו, הנאשם הינו אדם נורמטיבי, חיובי מאד שמקדיש את עצמו למשפחה ולילדיו. 
   ב"כ הנאשם ביקש לאבחן את פסק הדין שהגישה התביעה, שם עבירת ניסיון השידול לרצח לוותה בעבירות נוספות, תוך שימוש בנשק, וכן לנאשם היה עבר פלילי מכביד. תחת זאת הגיש סנגורו של הנאשם פסקי דין מקלים בעבירה של ניסיון לשידול לחבלה בכוונה מחמירה שם נגזר עונש מאסר בעבודות שירות.      
   לבסוף, ביקש הסנגור לא למצות את הדין עם הנאשם לקבל את ההמלצה החיובית של שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות.

הנאשם ניצל את זכותו לומר דברים בטרם מתן גזר הדין, והביע צער וחרטה על מעשיו. הנאשם ביקש מביהמ"ש להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות וזאת לנוכח מצבו הכלכלי הקשה והעובדה שהוא המפרנס העיקרי במשפחתו.

4. מטעם הנאשם העידו, במסגרת ראיותיו לעניין העונש: אשתו, שלי סלומון, מר ברם עופר, עובד הסוכנות היהודית בדרום ומר רפי עמר, מנהל כוח אדם בחברת "הגביע", מעסיקו של הנאשם.         
   ע.ה. 1, ברם עופר, סיפר כי הכיר את המשפחה  לפני כ-16 שנה, במסגרת עבודתו בסוכנות היהודית. העד העיד כי  משפחת הנאשם הינה משפחה מורחבת, המוערכת בקרב הקהילה האתיופית. עוד הוסיף כי  התפתח קשר רציני בינו לבין משפחת הנאשם, שבא לידי ביטוי, בהשתתפותו באירועי המשפחה ובעזרה במציאת עבודה לנאשם. העד הביע צער על מעשיו של הנאשם וביקש מבית המשפט להתחשב  במצבו הנפשי הקשה ובעובדה כי המדובר במשפחה חריגה לטובה בקרב הקהילה.

ע.ה.2, מר עמר רפי, סיפר כי  החליט להעסיק את הנאשם, למרות שידע כי הנאשם נתון במעצר בית ושיכול להיות שהנאשם יהווה סכנה לציבור ולעובדיו. לאחר שיחה עם הנאשם ועם קצינת שירות המבחן החליט לקבלו לעבודה למרות הסיכונים. העד התרשם מהנאשם כאדם חיובי, ממושמע ואחד העובדים הטובים המועסקים במפעלו.

ע.ה. 3, אשתו של הנאשם, העידה, כי היא נשואה לנאשם מזה שבע שנים. לדבריה, מאז המקרה הנאשם שרוי בדיכאון. עוד הוסיפה, כי לשניים נולדה ילדה בת שנה וכי מאסרו של הנאשם יהווה קושי רב עבורה ועבור הילדים.

5. שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם.   
   מהתסקיר עולה, כי הנאשם, בן 34, נשוי ואב לשניים, עיוור בעינו השמאלית מילדותו כתוצאה מפגיעת חפץ חד, עלה לישראל מאתיופיה בשנת 1992 עם הוריו הפנסיונרים ואחיו. עוד עולה מהתסקיר, כי בתקופה שקדמה למעצרו, עבד במפעל לפלסטיקה בכפר אז"ר והחל מתאריך 14/02/07 עובד במפעל "הגביע", באזור התעשייה בנתיבות.