1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בסדרה של עבירות מרמה ועבירות נילוות (9 אישומים):
א.
אישומים ראשון, שני ושלישי: שבועת שקר בניגוד לסעיף 239 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 415 סיפא לחוק ושמוש במסמך מזוייף לפי סעיף 420 לחוק.
אישום רביעי, חמישי ושישי: נסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא + 25 לחוק ושמוש במסמך מזוייף, כנ"ל.
אישום שביעי: נסיון לקבל דבר במרמה, כנ"ל, שימוש במסמך מזוייף, כנ"ל, קבלת נכסים שהושגו בעוון לפי סעיף 412 לחוק.
אישום שמיני: קבלת דבר במרמה, כנ"ל, זיוף לפי סעיף 418 לחוק, שמוש במסמך מזוייף, כנ"ל, התחזות לאחר לפי סעיף 441 לחוק וגניבה לפי סעיף 384 לחוק.
אישום תשיעי: קבלת נכסים שהושגו בעוון , כנ"ל.
ב. בנוסף, צירף הנאשם ת.פ. 6800/07 (שלום ת"א) הכולל עשרה אישומים בעבירות שבוצעו ברכב:
אישומים 7-1 : התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה, לפי סעיף 413ו' לחוק, גניבה או זיוף מסמך הקשור לבעלות רכב - סעיף 413ח(1) לחוק, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות - סעיף 418 סיפא לחוק, זיוף סימני זיהוי של רכב לפי סעיף 413ט' לחוק, שמוש במסמך מזוייף כנ"ל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות כנ"ל.
אישומים שמיני, תשיעי ועשירי: פריצה לרכב בכוונה לגנוב, כנ"ל, גניבה או זיוף מסמך הקשור לבעלות רכב, כנ"ל.
תיק עיקרי
פרשת המוניות
2. גב' ברכה טויטו (להלן:
"המתלוננת"), היתה הבעלים החוקיים של 11 זכויות ציבוריות להפעלת מוניות. המתלוננת חתמה על הסכם ויפוי כח המתיר למר דוד בראל
להשכיר את זכויותיה במוניות תמורת סכום חודשי עבור כל זכות.
3. הנאשם ודוד בראל קשרו קשר למכור במרמה את הזכויות של המתלוננת, כאשר הם עושים שימוש במסמכים מזוייפים: יפויי כח נוטריוניים חתומים כביכול ע"י המתלוננת והמתירים לנאשם ולדוד בראל
למכור את הזכויות וכן תעודת זהות מזוייפת בה נעשה שימוש, שעה שיפויי הכח נחתמו בפני הנוטריון.
4. באמצעות המסמכים המזוייפים הצליח הנאשם למכור במרמה זכויות של שלוש מוניות בסכום כולל של 323,000 ש"ח ובשלש הזדמנויות נוספות עשה הנאשם נסיון למכור את הזכויות בסכום כולל של 674,000 ש"ח, למרבה המזל הנסיון לא צלח.
5. בתקופה מקבילה ובמנותק מפרשת המוניות, ניסה הנאשם להונות מתלוננת אחרת, גב' קטי אשכנזי, ע"י כך שביקש לעשות שימוש בחשבון הבנק שלה. עפ"י המוסכם ביניהם, הוא ניסה להפקיד בחשבונה שני שיקים מזוייפים בסכום כולל של 93,308 ש"ח, על מנת שהמתלוננת תתן לו בתמורה שיקים שלה. פקידי הבנק היו ערניים דיים, המזימה סוכלה והנאשם נמלט מהבנק.
6. באותה תקופה גנב הנאשם את תעודת הזהות של שלומי כהן, זייף את התעודה ע"י החלפת התמונה, התחזה לשלומי כהן ופתח באמצעות התעודה המזוייפת שני חשבונות בנק, אשר ניתנו לו במרמה, ועשה בהם שימוש שוטף לרבות הוצאת שיקים רבים.
בנוסף, קיבל במרמה, תוך כדי התחזות לשלומי כהן, רשיון נהיגה על שם המתלונן ובדרך דומה קיבל שני קווים סלולריים.
7. אם לא די באלה, הנאשם נתפס כשברשותו 7 שיקים גנובים, ביודעו כי אלה הושגו בעוון.
תיק מצורף
8. הנאשם נקלע לקשיים כספיים ולחובות. כדי להיחלץ מהחובות, במשך חודשיים, פרץ הנאשם לרכבים, גנב מתוכם רשיונות רכב ומסמכים שונים, זייף יפוי כח חתום בחתימה וחותמת של עו"ד מזוייפות. באמצעות המסמכים האמורים העביר לבעלותו רכבים שאת רשיונותיהם גנב. בהמשך לכך, פנה לשני בנקים וקיבל במרמה הלוואות בסכום כולל בסך 325,000 ש"ח תמורת שעבוד הרכבים הנ"ל.
הנאשם הגדיל לעשות כאשר בהזדמנות אחת, טרם בוצע השיעבוד, ביקש פקיד הבנק לראות את הרכב, הנאשם נטל רכב אחר, החליף בו את לוחיות הזיהוי והציג אותו בפני פקיד הבנק שהשתכנע, נוכח מצג השווא, להעניק את ההלוואה.
טיעוני המאשימה לעונש