הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, נסיון לקבל דבר במרמה, גניבה בידי מורשה (2 עבירות), זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שבועת שקר ושיבוש הליכי משפט.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, והחל משנת 1996, שימש הנאשם כעורך דינו של המתלונן, דן והב, שהינו איש עסקים, אזרח ארצות הברית.
המתלונן נתן בנאשם אמון מוחלט ואף לא היסס להפקיד בידיו שיקים בחתימת ידו, שנועדו לתשלום, בעיקרם, לבעלי מקצוע שונים, שביצעו עבודות, בדירה שרכש המתלונן, ברח' הרברט סמואל, בתל אביב.
כפי שנקבע בהכרעת הדין, שלח הנאשם ידו בכספו של המתלונן, משמילא בשיקים, בחלקם, סכומי כסף שנועדו כביכול לתשלום לבעלי מקצוע, הגישם לפרעון בבנק וגנב את תמורתם לעצמו, בסכום כולל של כ - 70,990 ש"ח, תוך שזייף חתימותיהם של בעלי המקצוע הללו, על גב השיקים.
בנוסף, ותוך ניצול אמונו המוחלט של המתלונן בו, פעל הנאשם בדרך של רמיה, מששכנע את המתלונן להוציא את כספו ולרכוש את מחציתה של מסעדה, שהבעלות בה הועברה אל הנאשם ואחיו בזמנו, על ידי אביו המנוח, וזאת מבלי לגלות למתלונן כי על הנכס -המסעדה, נשוא כתב האישום, שהיתה ידועה כ"מסעדת צארום", מונה כונס נכסים, שתפס את החזקה בה, במסגרת תפקידו ככונס הנכסים, נוכח חוב כספי גדול, שרבץ על המסעדה, כלפי בנק ירושלים, זאת כשהנאשם לא יכול היה לעמוד בהחזר תשלומי הלוואה שנטל מהבנק.
עוד הסתיר הנאשם מהמתלונן פרטים חיוניים נוספים, באשר למסעדה האמורה ובהם קיומה של משכנתא שרבצה על הנכס, לרבות העובדה כי הנכס נמכר על ידי הכונס, בהסכם מותנה, בסכום של 170,000 דולר לגב' מליחי, וכי קיימת חוות דעת שמאי, המעריכה את הנכס כולו בסכום של בין 170 ל - 210 אלף דולר (כפי שהדברים פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ובעמ' 18 ואילך, וכן פסקה 41 להכרעת דין), והכל כדי לגרום למתלונן להוציא את כספו, לקניית הנכס, במצב הדברים האמור.
הנאשם אף חזר וניסה לשכנע את המתלונן, במצב הדברים שלעיל, לרכוש את המחצית השניה של המסעדה, תמורת סכום נוסף של 150,000 דולר.
המתלונן, שכה בטח בנאשם, הזרים לנאשם סכום של 150,000 דולר עבור רכישת מחצית המסעדה, ומתוך סכום זה העביר הנאשם כ - 100,000 דולר לכונס הנכסים, ו-50,000 דולר העביר לכיסוי חובות כספים שרבצו עליו בבנקים נוספים. התברר כי הסכום שהועבר לכונס הנכסים, שימש כולו לכיסוי חובו של הנאשם כלפי בנק ירושלים.
באמצעות השיקים שהפקיד המתלונן בידיו הנאמנות, שילם הנאשם אף חוב כספי לעירית תל אביב, בגין הנכס, בסכום של 21,295 ש"ח, ומשתבע ממנו המתלונן את השבת כספיו אלו הגיש הנאשם לביהמ"ש תצהיר כוזב ושקרי, בו טען כי המתלונן אינו זכאי להשבת הכספים, הואיל והחזקה בנכס נמסרה למתלונן והכל בעת שהחזקה בנכס היתה כל כולה בידי כונס הנכסים, בעת ששולמו מכספיו של המתלונן לעירית תל אביב, כאמור, על ידי הנאשם.
בהכרעת הדין עמדתי על דרכו הנפתלת של הנאשם, שביצע את העבירות הנ"ל, בהיותו עורך דינו של המתלונן והוליכו שולל, תוך שניצל את האמון המוחלט שנתן בו המתלונן, שהאמין לתומו כי הנאשם ראוי לאמון זה, הן בהיותו עורך דינו, והן מתוך כך שפיתח עימו מערכת קשרים חברית, ברבות השנים, הפקיד בידיו את ניהול נכסיו השונים, בישראל, הרים תרומה כספית למסע בחירות שניהל הנאשם לעירית חולון, ואף העמיד ערבות כספית בסכום ניכר, בגינה של אותה מערכת בחירות, וכן ביקשו לטפל בענייני אביו החולה ובעניינם כספיים הקשורים לבתו.
הנאשם הסתיר אף מכונס הנכסים פרטים חיוניים, הנוגעים לעסקה שערך עם המתלונן, בנוגע למסעדה, לרבות את העובדה כי מכר את מחצית הנכס למתלונן, דבר שלהבנת כונס הנכסים, לא ניתן היה להעשות, במצבו המשפטי של הנכס, האמור.
סנגורו של הנאשם העלה נסיבות, שיש בהן לטענתו, לשמש לקולא בעניינו של הנאשם.
לעניין זה, הובאו עדויות בדבר פעילות התנדבותית המאפיינת את הנאשם לאורך השנים, המתפרשת, בין השאר, בעמותת "פתחון לב", הפועלת למען נזקקים בחברה, וכן נרתם הנאשם בהושטת עזרה לחולים, המאושפזים בבית החולים "תל השומר" ולבית הכנסת בו הינו מתפלל, בחולון.
הנאשם תלה את כשלונו, בעיקרו של דבר, בסבך הכספי שאליו נקלע, כשעסקי המסעדות קרסו, בזה אחר זה, ועל כן, ומתוך שראה עצמו מחוייב לטפל בכל ענייני המשפחה, פעל בדרך זו של רמיה, שהוא מצר עליה עד מאוד, והכל על מנת לכסות חובות כספיים כבדים, שרבצו על המשפחה כולה.
הנאשם הביע חרטה רבה על כשלונו זה.
עוד הוסיף, כי נקלע למצוקה כספית חריפה, כשהוא תלוי כעת בפרנסת משפחתו, באשתו, זאת משהושעה לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין, ומקצועו כעורך דין, שעליו היתה גאוותו, נשלל ממנו, וכעת רובץ עליו גם כתם ההרשעה, ושמו הטוב נפגע, ללא תקנה, הכל כאשר היה נודע בשמו הטוב ובתרומתו הרבה למען הזולת.
עוד צויין, כי הנאשם חוייב בתשלום של כ - 670,000 ש"ח למתלונן, בעקבות תביעה אזרחית שהוגשה כנגדו - ללא ניהול משפט, ועד היום שילם למתלונן כ - 120,000 ש"ח, מכספי התביעה והוא מתקשה לעמוד בכיסוי חובותיו הרבים.
כן הפנה הסנגור לאמור בתסקיר שירות המבחן, שהומצא בעניינו של הנאשם, וביקש אפוא, להקל בעונשו של הנאשם, שאין ספק שהפיק את לקחו ושעולמו חרב עליו, ולנהוג בו על כן, במידה מירבית של התחשבות.
מעשיו של הנאשם, נשוא כתב האישום, אינם באים בגדרו של כשלון חד פעמי.