השופטת נחמה מוניץ
:
הנאשמים, עמר חורי (להלן: "
נאשם 1") וחליל קס (להלן: "
נאשם 2"), הובאו לדין ויוחסו להם תחילה העבירות הבאות:
לנאשם 1, רצח, - עבירה לפי סעיף 300 (א) (2) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק"), חבלה בכוונה מחמירה, - עבירה לפי סעיף 329(א) (1) (2) יחד עם סעיף 29 לחוק, החזקת סכין, - עבירה על פי סעיף 186 לחוק.
לנאשם 2, יוחסה עבירת הריגה, - לפי סעיף 298, יחד עם סעיפים 29 ו- 30 לחוק, וכן עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, - לפי סעיף 329 (א) (1) (2), יחד עם סעיפים 29 ו- 30 לחוק.
הנאשמים כפרו באשר יוחס להם בכתב האישום, על כן נשמעו עדויותיהם של 15 עדי תביעה. לאחר שמיעת עדים אלה, הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון שבמסגרתו חזרו בהם הנאשמים מן הכפירה וכתב האישום תוקן באופן משמעותי.
על פי כתב האישום המתוקן, יוחסה לנאשם 1 - עבירת הריגה, - עבירה לפי סעיף 298 לחוק ופציעה בנסיבות מחמירות, - עבירה לפי סעיף 334 יחד עם סעיף 335 (א) (1) לחוק. לנאשם 2 - יוחסה עבירה של שידול לפציעה בנסיבות מחמירות, - עבירה לפי סעיף 334, יחד עם סעיף 335 וסעיף 30 לחוק העונשין.
מן העובדות המפורטות בכתב האישום, עולה כי, הנאשם 1, נשוי לניבין קס (להלן: "
ניבין") והם מתגוררים בחיפה. ניבין היא אחותו של נאשם 2, אשר התגורר במועד הרלוונטי בשכ' שנלר בנצרת. בשכנות לו ובמבנה סמוך התגוררה אמו, וכן ג'ורג' קס שהינו דודו של נאשם 2, וכן ילדיו ונכדיו של הדוד. לאותם מבנים המאוכלסים על ידי בני משפחת קס, חצר אחורית משותפת.
בין הנאשמים לבין הדוד ג'ורג' קס ומשפחתו קיים סכסוך.
בתאריך 30/7/05, בעת שניבין ביקרה בבית אמה, התפתח ויכוח בינה לבין טארק קס, בנו של הדוד ג'ורג', לאחר שניבין צעקה על ילדיו שהשתובבו בחצר. נאשם 2, התערב בויכוח והעימות המילולי הפך לצעקות. למשמע הצעקות יצאו אל החצר הדוד ג'ורג', אוסמה בנו (להלן: "
המנוח"), וקרובי משפחה נוספים המתגוררים במקום. התפתח עימות מילולי בין שני פלגי המשפחה. באותה העת הגיע נאשם 1, אל החצר וצעק בטון מאיים לעבר משפחתו של ג'ורג', ואמר כי הוא רוצה לראות מי "הבן זונה" שידבר ויעמוד מולו בחצר. טארק התווכח עם נאשם מס' 1, אך ג'ורג' הרחיקם זה מזה לבל יסלים המצב וביקש מהנאשם 1, כי לא יתערב בעניני המשפחה. בתגובה לכך שלף נאשם 1 סכין, הניף אותה ודקר את ג'ורג' בזרועו השמאלית. קודם לדקירה הרים ג'ורג' את ידו בתנועת התגוננות ואצבעו נחבטה בסכין.
עוד קודם לדקירה צעק נאשם 2, שוב ושוב, לעבר נאשם 1, "דקור אותו" "דקור אותו", כשהוא משדל ומעודד את נאשם 1, לדקור את ג'ורג'.
כתוצאה ממעשי הנאשמים, נגרם חתך באורך 3 ס"מ בזרועו של ג'ורג' שנתפר בבית החולים, כמו כן נפגעה אצבע רביעית של יד שמאל.
בראותו את אביו הפצוע ניגש המנוח אל הנאשם כדי להרחיקו מן המקום. אולם נאשם 2, המשיך לצעוק לעבר נאשם 1 "דקור אותו" "דקור אותו", תוך שהוא משדל ומעודד את נאשם 1, לדקור את המנוח ואת ג'ורג'. בשלב זה דקר נאשם 1, את המנוח בחזהו בסכין. המנוח הובהל לבית החולים ובניתוח שנערך בו אובחן קרע גדול בלב וקריעה בריאה השמאלית. נסיונות החייאה ממושכים נכשלו ונקבע מותו.
המנוח מת כתוצאה ממעשיהו של נאשם 1, שגרמו נזק חמור לליבו ולריאתו השמאלית של המנוח. נאשם 2, שידל את נאשם 1, לגרום לפציעתו של ג'ורג' ומותו של המנוח.
במסגרת הסדר הטיעון הודו הנאשמים בכתב האישום המתוקן והורשעו על פיו. הצדדים הסכימו, לאחר הודאת הנאשמים כי, יוטלו על הנאשמים העונשים הבאים:
על נאשם 1, יוטלו 10 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 30/7/05, מאסר על תנאי של 24 חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירת אלימות מסוג פשע, לרבות עבירות נגזרות, וכן מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירות אלימות מסוג עוון לרבות עבירות נגזרות.
ביחס לנאשם 2, הוסכם כי יוטלו עליו שישה חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, וזאת בנוסף לתקופה בה היה עצור מיום 30/7/05 ועד ליום 16/11/05. עוד יוטל על הנאשם מאסר על תנאי של שנה למשך שלוש שנים, על כל עבירת אלימות מסוג פשע, לרבות עבירות נגזרות וכן מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך שלוש שנים, על כל עבירות אלימות מסוג עוון.
טיעוני הצדדים לעונש:
שני הצדדים ביקשו את בית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשמים את העונשים המוסכמים.
[א] ב"כ המאשימה טענה כי, תיקון כתב האישום נבע בעיקר משיקולים ראיתיים בשאלת הוכחת הנסיבות בהן בוצעו הדקירות והנסיבות שקדמו להן ואשר משליכות על היסוד הנפשי. אף נפגעי העבירה הסכימו והבינו את התיקון, על רקע הקשיים הראיתיים אולם, סברו כי ההסדר בפן הענישתי אינו ראוי. המאשימה סברה שלמרות עמדת משפחת המנוח ובשל הקשיים הראיתיים, הגיעו להסדר ראוי גם בענין העונש. העונש כפי שהוסכם מאזן בין כל השיקולים הראויים, לבין שיקולי ההרתעה והתגמול לשם הגנה על שלום הציבור. הסדר הטיעון נבחן גם על רקע העדר עבר פלילי לשני הנאשמים.