האישומים
ביום 21.9.06 קשרו שני הנאשמים קשר לשדוד מתדלק בתחנת הדלק "דלק" בכפר הירוק ברמת השרון, שהיתה מוכרת להם במסגרת עבודתם במקום. ביום 25.9.06, בשעות הלילה, הגיעו למקום ברכבו של נאשם 2, כשהם מצויידים בכובעי גרב ובסכינים, שהכינו מראש. לאחר תצפית והמתנה לשעת כושר, כאשר הבחינו, כי המתדלק נמצא לבדו, חבשו לראשיהם את כובעי הגרב, נטלו את הסכינים והתנפלו על המתדלק. נאשם 2 תפס אותו מאחור, בידיו ובפיו, היכה אותו בחוזקה בעורפו ובגבו והפילו ארצה, בעוד נאשם 1 תופס את רגלו ומנסה להוציא בכוח, את כספו מכיס מכנסיו.
כתוצאה ממעשי הנאשמים נפגע המתדלק וסבל מכאבים וחבלות בעורפו, גבו וברגליו.
על פי אלה הואשמו השניים ב
קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק)
ובנסיון שוד, לפי סעיף 403, בנסיבות סעיף 402(ב) לחוק.
שני הנאשמים הודו במיוחס להם בכתב-האישום. מאחר וב"כ הנאשמים ביקשו שלא להרשיעם, איפשרתי להם להשמיע את טענותיהם גם בעניין זה, לאחר שהזמנתי תסקירים מטעם שירות המבחן.
אחרי שמיעת טענות הצדדים סברתי, כי אי-אפשר להימנע מהרשעתם ועל כן הרשעתי כל אחד מהם בעבירות שיוחסו לו. את נימוקי המפורטים לכך, אביא בהמשך.
הנסיבות האישיות
בעניינו של כל אחד מן הנאשמים הוגש תסקיר וכן תסקיר משלים, בהם פורטו קורות חייו, תולדות המשפחה וכן המלצות קצינות המבחן בעניינם.
נאשם 1, כבן 21 שנים, בוגר העתודה במסלול הנדסאי חשמל, שירת בצבא טרם מעצרו וזכה שם להערכה. אביו נפטר לפני כארבע שנים. במקביל ללימודיו עבד בתחנת הדלק שבה מדובר, עד גיוסו לצבא ביום 3.7.06. הוא שירת כחשמלאי טנקים והשתתף במלחמת לבנון. על כך עמד גם מפקדו שהעיד בעבורו עדות אופי בבית המשפט ושיבח את הנאשם ואת אופן שירותו הטוב.
עם שחרורו ממעצרו בגין המעשה שביצע, לא חזר למסגרת הצבאית ועד עתה אין זה ברור, כך קצינת המבחן, אם יוכל לחזור לשירות, למרות רצונו לעשות כן.
בפני קצינת המבחן נטל הנאשם 1 אחריות מלאה על ביצוע המעשה והביע חרטה ובושה בשל מעורבותו בעבירה. לדבריו, חווה קשיים כלכליים, התקשה להתמודד עם תחושת האובדן לאחר מות אביו, סבל מדיכאון ושיא הדברים הגיע לביטוי בעת ביצוע העבירה.
קצינת המבחן ביקשה ליזום הליך גישור עם הנפגע ובעל התחנה, לאחר שהנאשם הביע רצונו לעשות כן. הליך זה לא נתקיים, למרות הדחייה בדיון, כך כתבה קצינת המבחן בתסקיר המשלים, מסיבות שאינן תלויות בנאשם.
בהתחשב בגילו הצעיר ובכך שמעורבותו בעבירה היתה חריגה ועל רקע תקופה משברית בחייו, הציעה קצינת המבחן שלא להרשיעו, שכן הרשעה עלולה להיות מכשול מהותי בהמשך דרכו, כולל בשובו לשירות הצבאי. עוד המליצה לחייבו בשל"צ ולהעמידו בפיקוח למשך שנה.
נאשם 2, כבן 20 שנה, סיים 12 שנות לימוד ועקב קשיים כלכליים במשפחה, עבד למחייתו במקביל ללימודיו בתיכון וטרם גיוסו. אביו, שוטר לשעבר, נפגע מהלם קרב במהלך השירות ומטופל, עקב כך, עד היום. מצבו הוחמר לאחר ביצוע העבירה על ידי בנו הנאשם. מצב היחסים בין שני ההורים, כיום, בעייתי ביותר.
ימים ספורים לפני ביצוע העבירה, נפקד נאשם 2 מבסיסו הצבאי, לאחר שנידון לריתוק. מעמדו בעניין המשך שירותו, על רקע הסתבכותו בפלילים, איננו ברור. לדעת קצינת המבחן, המשך שירותו חשוב בעבורו, כחלק מתהליך שיקומו.
הוא נטל אחריות על ביצוע העבירה, הביע חרטה עמוקה, בושה ותחושת אשמה באשר לפגיעה במתדלק ובבני משפחתו. הוא התקשה להסביר את התנהגותו זו והביע רצון לפצות על התנהגותו, כולל את המתדלק עצמו.
המטפלת המקצועית באב מטעם משרד הבטחון, תיארה בפני קצינת המבחן את מצבו הקשה, את הבעייתיות הרבה במשפחה בשנים האחרונות ואת המצוקה הכלכלית שלה. גם כאן נתבקשה דחייה בדיון לצורך ההמלצה בשאלת אי-ההרשעה וכן כדי לקיים הליך גישור עם הנפגע. הליך הגישור לא התקיים, בסופו של דבר, כך דיווחה קצינת המבחן בתסקיר המשלים, מסיבות טכניות, כדבריה.
גם לגביו הומלץ, לאחר התלבטות, שלא להרשיעו, בהתחשב בכך שהמדובר בבחור צעיר בתחילת דרכו, בלא עבר פלילי, המגלה תובנה באשר להתנהגותו החריגה ומתמודד עם רגשות בושה ואשם קשות.
סיום ההליך בלא הרשעה, יגביר את סיכוייו לשוב לשירות הצבאי, סבורה קצינת המבחן, אשר המליצה גם לחייבו בשל"צ ולהטיל עליו צו מבחן לשנה, במהלכו ימשיך השירות בהליך הגישור בו החל.
טיעוני הצדדים
ב"כ התביעה, שהתנגדה לאי-הרשעת הנאשמים בדינם ופירטה את נימוקיה לכך, עמדה על הקווים המחמירים של מעשי העבירה שביצעו, על התכנון הקפדני שלהם, על ההצטיידות באמצעים מתאימים ועל האלימות שנקטו בה במהלך נסיון השוד.
העבירות אותן ביצעו הן חמורות ומחייבות ענישה הולמת וכבדה, במיוחד כאשר עבירות מסוג זה נפוצות, מתוך מטרה להשיג כך, כסף קל וזמין. יש להילחם בתופעה, הבהירה התובעת, בדרך של ענישה מחמירה, כגמול לנאשמים וכן כדי להרתיע עבריינים בכוח.