האישום ומהלך הדיון
במסגרת כתב האישום בתיק זה, המתייחס במלואו, גם לנאשמים אחרים, יוחס אישום אחד (אישום עשירי) לנאשמים 7-9, בצד נאשמים אחרים. הרקע העובדתי לאישום זה כנגד שלושת הנאשמים, מפורט, בהרחבה, בפיסקת העובדות של האישום, כפי שתוקן בעניינם של השלושה. לתיקון זה, כולל מה שעמד בבסיסו, אשוב בהמשך.
ראשיתו של דבר, בהקשר האישום העשירי וכמפורט בו, הוא בכך שהחל מחודש מאי 2002 עסקו רואי החשבון של קבוצת פויכטונגר תעשיות, בסקירת הדוחות הכספיים של חברות הקבוצה לקראת פרסומם. רואי החשבון, שהבחינו בחלק מן המשיכות הכספיות האלה המפורטות באישום הראשון לכתב האישום (שהופנה כנגד נאשמים אחרים), ביקשו מן החברה הסברים לפשרן.
בתגובה פעלו יגרמן וגבעוני, נאשמים אחרים בתיק, בעצה אחת, לטענת התביעה, כדי להציג בכזב את משיכות הכספים הללו, כפעילות במהלך עסקים רגיל בין קבוצת פויכטונגר תעשיות לחברות הפרטיות שבבעלות בעלי השליטה ולקבל, במרמה, את הנחת דעתם של רואי החשבון ביחס למשיכות הכספים.
כך הכין יגרמן, בעצה אחת עם גבעוני, טבלת מקדמות בגין פרוייקטים, בה הציג, בכזב, את משיכות הכספים כיתרה מצטברת של מקדמות ששולמו, כביכול, על ידי חברות קבוצת פויכטונגר תעשיות לחברות מיאב ו-יד החמישה, בגין פרוייקטים שונים, אשר היו, אותה עת, במצבת ההזמנות של החברות. בהמשך עשו יגרמן וגבעוני פעולות נוספות על מנת שהרישומים בספרי החשבונות של חברות הקבוצה ישונו, ירוכזו בכרטיס הנהלת חשבונות חדש של חברת אפקון התקנות ושרותים, וכן על מנת שמערכת המסמכים, שהורו להכינה, תשקף המחאת תשלומים, כביכול, לחברה שבשליטת יגרמן, כדי לכסות, כך, על העברת כל הסכומים שהועברו אליה, במישרין, מחברות קבוצת פויכטנגר תעשיות.
מאחר ותשלום מקדמות, כאמור, היווה עיסקה בין חברה לבעל שליטה בה, דרשו רואי החשבון, כי הסברי החברה יגובו בחוות דעת משפטית, בדבר עמידתה של החברה בתנאים הקבועים בחוק ובתקנות לצורך אישור עיסקאות מסוג זה, או לחילופין, לצורך הוכחת פטור מהליכי האישור האלה.
כדי לקבל חוות דעת התואמת את צרכיהם ומייתרת הליכי אישור מיוחדים, מסרו יגרמן וגבעוני לעורך דין החברה, לטענת התביעה, מידע עובדתי מטעה וחסר. על בסיס זה, היתה מסקנת חוות הדעת, כי המקדמות שולמו במהלך עסקים רגיל ואין צורך בהליכים מיוחדים לאישורה כעיסקה חריגה.
כאשר העבירו יגרמן וגבעוני את חוות הדעת והתיעוד שהוכן, לרואי החשבון, לצורך הכנת הדוחות הכספיים, סרבו אלה להסתמך עליה ועמדו על דעתם, כי בדוחות יש לתת ביטוי לכך שמשיכות הכספים היו עיסקאות עם בעלי שליטה, שחייבו אישור וכי כזה לא התבקש ולא ניתן. עוד הודיעו רואי החשבון, כי הדוחות חייבים לכלול מידע בדבר המחאת הזכויות הנזכרת.
גבעוני, הבי, יגרמן ופלד, הנאשמים האחרים, כנזכר, סרבו לקבל את עמדת רואי החשבון, סרבו לפרסם את המידע שנדרש על ידי רואי החשבון, ונמנעו, במתכוון, מלנקוט בהליכים הדרושים על מנת לאשר את הדוחות ולפרסמם במועד, זו לשון האישום.
אפקון אלקטרו מכניקה לא פירסמה את דוחותיה הכספיים ליום 31.3.02, עד ליום 31.5.02, כנדרש, ולא במהלך תקופת האיחור וכך גם פויכטונגר תעשיות.
במהלך התקופה הרלבנטית לאישום כיהנו נאשמים 7-9 כחברי דירקטוריון אפקון אלקטרו מכניקה. מכח סעיף 92 לחוק החברות, היו השלושה אחראים, בתוקף תפקידם כחברי דיקרקטוריון, לעריכת הדוחות הכספיים ואישורם.
ביום 23.5.02 השתתפו השלושה בישיבת דירקטוריון של אפקון אלקטרו מכאניקה, שעל סדר יומה אישור הדוחות הכספיים. במהלך הישיבה דיווח רואה החשבון של החברה, כי הדוחות טרם הושלמו וכי הוא ממתין לקבלת חוות דעת משפטית בנושא משיכות כספים בלתי-מוסברות לבעלי השליטה.
ממועד זה ועד תום תקופת האיחור לא נקטה הנאשמת 7 פעולה כלשהי בקשר עם פרסום הדוחות והאיחור בהגשתם, למעט שיחת טלפון אחת.
נאשמים 8 ו-9 לא נקטו, במהלך תקופה זו פעולה כלשהי בקשר עם הפרסום והאיחור, כאמור.
על פי אלה לא קיימו שלושת הנאשמים והאחרים שהואשמו באישום זה, את הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו מכוחו, וגרמו לכך שהדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2002 של החברה, לא הוגשו במועד ועל כן הואשמו בהתאם. הבהרה, בעניין ההאשמה ותיקונה, אביא להלן.
במהלך הדיון באו ב"כ שלושת הנאשמים בדברים עם התביעה, בהמרצתי, והגיעו להסדר טיעון שמכוחו תוקן האישום העשירי בעניינם, כך שבמקום האישום המקורי, המייחס להם ביצוע עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, שבבסיסו כוונה להטעות משקיע סביר, הואשמו בביצוע עבירה לפי סעיף 53(ג)(8), שאין בה כוונה כזו והיא עבירת קנס.
הוגשו עובדות מוסכמות כתובות בעניינו של כל אחד מהם וכן תיעוד נוסף, בנספחים לעובדות אלה. שלושת הנאשמים הודו במיוחס להם באישום העשירי והורשעו על פי הודאתם בעבירה של
אי קיום הוראות סעיף 36 והתקנות בעניין דוחות תקופתיים ומיידים, לפי סעיף 53(ג)(8) לחוק ניירות ערך, התשכ"ט-1969.
העובדות המוסכמות
העובדות המוסכמות על הצדדים, כפי שהוגשו בכתובין, מהוות את התשתית העובדתית המשמשת כל אחד מן הנאשמים לצורך הסקת המסקנות הנוגעות לחלקו בנעשה, העומד ברקע הרשעתו, כאמור, וכן לעניין מידת אחריותו, במסגרת הנתונה של העבירה בה הורשע. כיוצא מכך, שימשו העובדות האלה כבסיס לטיעונים לעונש של ב"כ הצדדים. לפיכך, אביא, להלן, את תמצית העובדות המוסכמות האלה, שכן על פיהן אבחן את מידת אחריותו של כל אחד מן השלושה, כאמור.
העובדות המוסכמות בעניינה של נאשמת 7
1. רחל טולדנו כיהנה כדירקטורית מטעם הציבור (דח"צ) בחברת אפקון אלקטרו מכניקה בע"מ מיום 28.2.02, מועד בו התקבל אישור האסיפה הכללית על מינויה, ועד יום 30.7.02, מועד בו התפטרה מכהונתה (במשך חמישה חודשים).
2. טולדנו היא בעלת השכלה אקדמאית חלקית. עבדה במסגרות פוליטיות בנושאי ארגון, וברשות לפיתוח הגליל מטעם משרד התשתיות בנושאי תיאום וקידום פרוייקטים. מעולם לא כיהנה כדירקטורית בתאגיד כלשהו.