כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים ולשניים נוספים עבירות של ארגון משחק אסור והימור ועריכת משחקי הימורים, עבירות בניגוד לחוק הלבנת הון ועבירות בניגוד לפקודת מס הכנסה.
הרקע לכתב האישום הוא הימורים שהתנהלו על ספינות שהפליגו ממפרץ אילת אל מעבר לקו האמור להיות מחוץ למים הטריטוריאלים של ישראל, וטענת התביעה היתה שהנאשמים ארגנו וערכו הימורים אלה שהם משחקים אסורים על פי החוק, ואת הכספים שקיבלו, הלבינו באמצעים שונים.
במהלך ניהול המשפט התבררו קשיים ראייתיים בעיקר ככל שאלה נוגעים לעבירת ההימורים שבוצעו מחוץ למים הטריטוריאלים הן באשר לכוונה הפלילית לערכם והן בקשר לעצם עריכת המשחקים מחוץ למים הטריטוריאלים של ישראל ככל שהם נוגדים את החוק המצרי.
עשרות ישיבות קויימו בתיק זה, ובתום שמיעת 49 עדים לאחר שנרשמו כבר מעל 500 עמודי פרוטוקול, ובעיקר לאחר שהמאשימה לא הצליחה להביא לעדות את המומחה לדין המצרי, תוקן כתב האישום באופן ששניים מהנאשמים המקוריים נמחקו מתוכו, לגבי הנאשמים שנותרו, הוגש כתב אישום מתוקן שייחס לנאשמים 1 ו- 3 עבירות של ארגון משחק אסור והימור, ולכל הנאשמים עריכת משחק אסור והימור, והנאשמים הורשעו על פי הודאתם בפרט האישום הראשון, וכן הורשעו בעבירה של מרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס - 4 עבירות לפי סע' 220 (5) לפקודת מס הכנסה.
על פי כתב האישום המתוקן בו הודו הנאשמים, מראשית שנת 2000 ועד 22.1.04 שאז נעצרו הנאשמים, הם הפעילו וניהלו חברות למתן שרותי ספנות ותפעול שוטף לאניות, כאשר חב' "פליפר שרותים ותיירות בע"מ", נתנה שירותים לאניות "אנטיגוני" ו"ויקטוריה 2000" עד יוני 2002, ומיוני 2002 עד ספטמבר 2002 נתנה שירותים לאניה "אנטיגוני" בלבד, חב' "אומגה אלפא שרותי ים ותיירות בע"מ", נתנה שרותים לאניה "אנטיגוני" החל מספטמבר 2002 עד ינואר 2004, וחב' "פלמינגו שרותי חוף בע"מ" נתנה שירותים לאניה "ויקטוריה 2000" החל מיוני 2002 ועד ינואר 2004.
האניות הנ"ל שעגנו ושטו במפרץ אילת (עקבה) שימשו למעשה כבתי קזינו צפים, כאשר עד יוני 2002 היו הנאשמים שותפים ביחד עם אחרים בהפעלת קזינו על אניית אנטיגוני ואניית ויקטוריה 2000, החל מיוני 2002 היו נאשמים 1 ו- 2 שותפים ביחד עם אחרים בהפעלת הקזינו על אניית אנטיגוני, ונאשם 3 הפעיל וניהל קזינו באנייה ויקטוריה 2000.
הנאשמים לא דיווחו על כך שלצד החברות פליפר, אומגא אלפא ופלמינגו שהוצגו על ידם כנותנות שרותי ספנות ותפעול שוטף לחברות זרות, שרשומות כבעלות האניות, היו הנאשמים שותפים בהפעלה וניהול של בתי הקזינו שפעלו על האניות, והיו שותפים להכנסות שהניבו ההימורים.
בפרט האישום הראשון נטען כי בעשרה מקרים ביצעו הנאשמים פעולות של עריכת משחקים אסורים והימורים באופן שבתי הקזינו הופעלו בשטח הימי שבשליטת מדינת ישראל, ונאשמים 1 ו- 3 ביצעו פעולות של ארגון משחקים אסורים והימורים שכללו בין היתר איתור, התקשרות, העסקת עובדים לשם הפעלת הקזינו על האניות, רכישת ציוד להפעלת המשחקים האסורים, ביצוע פעולות פרסום, שיווק ויחסי ציבור של הקזינו על גבי האניות, ארגון קבוצות מהמרים, ארגון ומימון סידורי הסעה ולינה למהמרים וכן אספקת מזון ומשקאות לקזינו.
בגין זאת הורשעו כאמור הנאשמים בעריכת משחק אסור והימור לפי סע' 225 לחוק העונשין, ונאשמים 1 ו- 3 הורשעו גם בארגון משחק אסור והימור על פי אותו סעיף של החוק.
בפרט האישום השני נטען כי בשנים 2000-2003 צמחה לנאשמים הכנסה מהפעלה וניהול של בתי קזינו בסכום בלתי ידוע, ובכל אחת משנות המס השתמשו הנאשמים במרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, כאשר לא דיווחו לשלטונות המס על עיסוקם האמיתי בקשר לבתי הקזינו, ועל ההכנסה שצמחה להם ממקור הכנסה זה, והשתמשו בחברות שפורטו כפי שתואר בכתב האישום.
על פי הוראת הנאשמים חוייבו כרטיסי האשראי של מהמרים בבתי הקזינו על שמות של בתי עסק אחרים, כאשר בשנים 2002-2003 על פי הוראת הנאשמים 1 ו- 2 חוייבו כרטיסי האשראי של מהמרים על אנייה אנטיגוני באמצעות וע"ש מלונות "עדי" ו"דליה".
כספי ההימורים שנתקבלו ע"י שני הנאשמים התקבלו באמצעות חב' פליפר ואומגה אלפא בדרך של קיזוז הסכומים עם חובות של החברות בגין הלנת המהמרים במלונות.
בשנים 2002-2003 בהוראת הנאשם 3, חוייבו כרטיסי האשראי של מהמרים על אניית ויקטוריה 2000 באמצעות חב' הסעות בשם "יוסי אדרי (א.י.ג.ו.) בע"מ", כספי ההימורים שחוייבו באמצעות החברה, התקבלו ע"י נאשם 3 בדרך של כיסוי חובות לחב' פלמינגו בגין הסעת מהמרים ע"י חברת ההסעה ובדרך של כיסוי חלק מתשלומי נאשם 3 לנמל אילת.
בהוראת הנאשמים התקבלו אצלם חלק מכספי ההימורים ע"י העברה והפקדת כספים שמקורם בתשלום מהמרים בכרטיסי אשראי בחשבון ע"ש משה כרוב, שעבד באניית אנטיגוני והחזרת כספים אלה לנאשמים, ע"י משה כרוב.
כמו כן בוצעה העברה והפקדת כספים שמקורם בתשלומי מהמרים בכרטיסי אשראי לחשבון ע"ש ציון סבח שהוא גיסו של נאשם 1, שעבד באניה אנטיגוני והחזרת כספים אלו לידי הנאשמים ע"י ציון סבח.
כמו כן הועברו והופקדו כספים שמקורם בתשלומי מהמרים מכרטיסי אשראי ותשלומי המהמרים הופקדו בחשבון חב' פליפר וחשבונות ע"ש רונן לביא ורויאל קלאב שהיו חשבונות שבשליטת נאשם 2.
בגין זאת הורשעו כאמור הנאשמים על פי הודאתם ב- 4 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס לפי סע' 220(5) לפקודת מס הכנסה.
כאמור בין הצדדים נחתם הסדר טיעון שעל פיו בוטל כתב האישום כנגד נאשמים 4 ו- 5, והעונש שיגזר על הנאשמים יהיה 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר ע"ת על אותן עבירות בהן הורשעו, וקנס בסך 75,000 ש"ח שישולם ב- 15 תשלומים חודשיים. כמו כן הוסכם כי כ"א מהנאשמים ישלם סכום של 175,000 ש"ח לרשות המיסים, לכיסוי חיובם של הנאשמים לרשות המיסוי בקשר לפעולות הנאשמים כאשר הסכום משמש גם לכיסוי החלק המגיע למל"ל בגין התשלומים האמורים.
בסעיף 9 להסדר הטיעון, פורטו הכספים שיועברו לרשות המיסים כמצויין באותו סעיף, ואני נותן תוקף של פסק דין להסכם זה שבסעיף 9. כמו כן נותן תוקף של פס"ד לסעיף 10 בדבר העברת יתרת התשלומים אם הסכומים המפורטים בסעיף 9 לא יספיקו.