גזר דין בתיק פ 40082/08

1. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגדם, במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים.

הנאשם 1 הורשע בעבירות הבאות: פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: "החוק") ביחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק, נסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333(א)(2) לחוק ביחד עם סעיף 335(א)(1) וסעיף 25 לחוק, שתי עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק ותקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק.

הנאשם 2 הורשע בעבירת סיוע לפציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק ביחד עם סעיף 335(א)(1) וסעיף 31.

כתב האישום:

2. הנאשמים 1 ו-2 הם בן ואב. הרקע לסכסוך הוא שביתו של נאשם 2 ואחותו של נאשם 1 איינאס אדרעי (להלן: "איינאס") והמתלונן התארסו ועובר ליום 7/12/07 נפרדו השניים ובמועד שאינו ידוע למאשימה חשדו הנאשמים כי המתלונן ואיינאס חזרו להיפגש.

ביום 7/12/07 קבעו הנאשמים פגישה עם המתלונן במוסך שבבעלות הנאשם 2, ברחוב הלאומים 29 ביפו (להלן: "המוסך"). ביום 7/12/07 בשעה 16:00, כשהגיע המתלונן למוסך, תפס אותו  נאשם 2, לפת אותו ותוך כדי כך שלף הנאשם 1 סכין מתקפלת ודקר באמצעותה את ירך רגלו השמאלית של המתלונן.  

ביום 23/2/08  בשעה 19:46 בזמן ששהה המתלונן במסעדת 'חאג כחיל' (להלן: "המסעדה"), התקשר הנאשם 1 אל המתלונן ואמר לו "אתה עקפת אותי, שלא תעז לעשות את זה שוב" . סמוך לאחר מכן יצא המתלונן מהמסעדה ונסע ברכבו בעוד שהנאשם 1 הסיט את רכבו וחסם את דרכו של המתלונן. הנאשם והמתלונן יצאו מרכבם והנאשם 1 נעמד מול המתלונן , שלף אקדח מתחת לחולצתו ואיים על המתלונן. או אז ירה הנאשם 1 לעברו של המתלונן 6 יריות, אך אלה לא פגעו במתלונן.

ביום 2/3/08 , במהלך עימות שנערך בין המתלונן לנאשם 1, תקף הנאשם 1 את המתלונן על ידי כך שירק עליו. לאחר סיומו של העימות פנה הנאשם 1 אל המתלונן ואיים עליו באומרו: "יכול להיות שאני אכנס ל-3 שנים לכלא, אבל עד אז אתה תהיה מת, כי אני לא יריתי בך ואתה יודע מי ירה בך".

טיעוני הצדדים:

בעניין נאשם 2:

3. ב"כ המאשימה בקש לכבד את ההסדר המוסכם עם ב"כ הנאשם 2, ולפיו העונש שייגזר על הנאשם 2 יהיה מאסר על תנאי בלבד, נוסף לפיצוי המתלונן בסך 10,000 ש"ח. 

ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם הוא בן 50 שנה ללא עבר פלילי, אשר זו היא הסתבכותו הראשונה עם החוק . בהסדר הטיעון נלקחו בחשבון מצבו הבריאותי של נאשם זה והעובדה שהעבירה בוצעה כשנה ושלושה חודשים עובר להגשת התלונה על ידי המתלונן. כמו כן, לאחר אותה עבירה היתה סולחה בין המשפחות ומאז לא היו תקריות נוספות בין הנאשם 2 למתלונן. הפציעה שנגרמה למתלונן לא הייתה חמורה ובהודאתם חסכו הנאשמים זמן שיפוטי יקר. בנוסף, הראיות בנוגע לנאשם זה לא היו חותכות.

4. ב"כ הנאשם ביקש לכבד את הסדר הטיעון וביקש להוסיף, כי המשטרה חקרה את העדים שנכחו באירוע ועדותם לא עלתה בקנה אחד עם עדות המתלונן. כמו כן, הפציעה שנגרמה למתלונן היא באורך 2 ס"מ ואינה עמוקה, ומאז ועד היום בין המתלונן לנאשם 2 לא היו חילוקי דעות וסיכסוכים. הנאשם הוא בעל משפחה מכובדת, אב לחמישה וסב לשניים, מנהל מוסך אשר נמצא בבעלות המשפחה. אשת הנאשם 2 וביתו הן מורות בבית ספר, בת נוספת מזכירה בכירה ובנו הגדול דוקטורנט למשפטים. מצבו הבריאותי של הנאשם 2 קשה, הוא לוקה במחלת עורקים תורשתית, עבר 4 צינטורים וניתוח לב פתוח ומטופל באופן עקבי בבית חולים וולפסון.  האירוע המדובר הינו חד פעמי ואינו משקף את דרכיו של הנאשם.

ב"כ הנאשם מבקש לזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה שהודה למרות הבעייתיות בראיות ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם מביע חרטה על מעשיו.

בעניין נאשם 1:

5. לעניין העונש העידו מטעם הסנגוריה שני עדים, מר משראוי אחמד ומר מוחרם באסם. מר משראוי העיד שהנאשם בא ממשפחה מאוד חובקת, תומכת ומלומדת. מעידתו הייתה כתוצאה מלחץ חברתי אשר הופעל עליו, כל העיר ידעה על ההטרדות שהיו כלפי אחותו. אחת מתכונותו הבולטות של הנאשם הינה נתינה והוא השתתף בפרויקטים חברתיים בעיר ברמאדן ובחגים.

מר מוחרם הינו אביה של הנערה המאורסת לנאשם. מר מוחרם העיד, כי הנאשם הינו תלמיד מצטיין נעדר פעילות עבריינית בעתיד. ידוע ביפו והסביבה בשל אהבתו לתת ולעזור לזולת והשתתפותו באופן קבוע בחלוקת מזון לנזקקים. העד מוסיף, כי " במידה והיה לי צל של ספק שיש לו נטייה לעבריינות של שהיא לא הייתי מוכן להפקיד את חיי ביתי בידו... בחור יותר ממנו טוב ביפו- לא נימצא". (עמוד 11 לפרוטוקול).

ב"כ המאשימה עתר לעונש של 3 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי בנוסף לפיצוי המתלונן בסך 10,000 ש"ח.

הובהר, כי בין מעשי הנאשמים יש הבדל רב אותו ניתן למצוא כבר באישום הראשון לפיו הנאשם 1 נעץ סכין במתלונן בעוד הנאשם 2 רק אחז במתלונן. כמו כן, האירוע השני והשלישי מתייחסים רק לנאשם 1, כאשר החומרה היא שבאירוע השני הנאשם 1 היה מצויד באקדח ואף עשה בו שימוש. המעידה של נאשם 1 איננה חד פעמית, שכן היסוד הנפשי התגבש בכל אחד משלושת האירועים.