1. כנגד הנאשמים בתיק זה הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של איסור זיהום מים בניגוד לסעיפים 20ב., 20כא. ו - 20כב. לחוק המים תשי"ט - 1959 (להלן:"חוק המים") ועבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים בניגוד לסעיפים 2, 13 ו - 15 לחוק שמירת הנקיון תשמ"ד - 1984 (להלן:"חוק שמירת הנקיון").
2. על פי כתב האישום, הנאשמת מס' 1, הינה עיריה. הנאשם מס' 2 היה במועד הרלוונטי לכתב האישום ראש העיריה. הנאשם מס' 3 היה במועד הרלוונטי לכתב האישום מנהל מדור מים וביוב בעיריה.
3. נאשמת מס' 1 בתוקף תפקידה אחראית ומפעילה את המפעל לטיהור מי ביוב, הכולל בריכות חמצון שיקרא (להלן:"מפעל הטיהור"), אליו מתנקזים שפכי העיר קרית-גת. הנאשם 2, כאמור לעיל, היה ראש העיר ואחראי לכל מעשי ומחדלי העיריה. הנאשם 3 היה אחראי באופן ישיר למפעל הטיהור מכח תפקידו.
4. על פי כתב האישום במהלך השנים 1996 עד 1998, ב - 5 הזדמנויות, לא עמדה תחנת השאיבה של המפעל בעומס שהוטל עליה ומי ביוב גלשו מצינור העודפים של בריכת החמצון לתוך חורשת קק"ל, הנמצאת בסמוך למפעל הטיהור ודרך החורשה זרמו לתוך אפיק נחל לכיש ולנחל לכיש.
5. הנאשמים, כולם ביחד וכל אחד לחוד, לא נמנעו מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים והזרימו לתוך מקור מים נוזלים או מוצקים. על פי כתב האישום במעשיהם או במחדליהם השליכו הנאשמים פסולת ברשות הרבים ולכלכו את רשות הרבים.
6. הנאשמים כפרו בעבירות המיוחסות להם והתיק נקבע להוכחות. למען הסדר יובהר כי תיק זה נותב אלי לאחר שכב' השופטת ליאורה ברנע פרשה לגמלאות. כב' השופטת ברנע ניהלה את התיק כולל שמיעת ההוכחות ומתן הכרעת הדין. בשל פרישתה, נותב אלי התיק למתן גזר הדין.
7. ביום 6.12.05 בהכרעת דין מנומקת הורשעו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.
8. ביום 10.7.06 טענו ב"כ הצדדים טענותיהם לעניין העונש.
9. ב"כ המאשימה, בטיעוניו לעונש, ציין כי לנאשמים אין הרשעות קודמות. בטיעוניו ציין כי הנאשמים הורשעו בכך שבמשך תקופה ארוכה של כשנתיים ימים הפעילו את מכון הטיפול בשפכים, באופן שהשפכים גלשו וזיהמו את הסביבה והגיעו אף למקורות מים. ב"כ המאשימה טען כי העונשים שנגזרים על מבצעי עבירות, כמו העבירות שבהם הורשעו הנאשמים בתיק זה, מתבטאים בענישה שעיקרה קנסות גבוהים והתחייבויות להמנע מביצוע עבירות דומות בעתיד. לצורך כך הגיש ב"כ המאשימה מספר פסקי דין שבהם נגזרו קנסות משמעותיים על מבצעי העבירות בניגוד לחוק המים. ב"כ המאשימה מבקש להחמיר עם הנאשמים.
10. ב"כ הנאשמים, בטיעוניו לעונש, ציין כי יש להתחשב בנאשמים שכן מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי. לדבריו, גם מהכרעת הדין עולה כי לגבי נאשם מס' 2 אין לייחס לו חלק מהאירועים המפורטים בכתב האישום, שכן הוא נכנס לתפקידו כראש עיר ביום 5.9.96 והאירועים שאירעו בחודשים פברואר, מאי ויוני 96' אירעו טרם היה בתפקידו כראש עיר. עוד ציין כי הליקויים שבגינם הועמדו הנאשמים לדין תוקנו ויש בפני בית המשפט עדויות, שכבר בשנת 1998, הופסקו הגלישות של מי ביוב אל מעבר למתקן הטיהור. לדבריו, מדובר ברשות מקומית שבמהלך שנות ה - 90 הכפילה את עצמה, באוכלוסיה, בתשתיות ובתעשיה. בשנת 96' נכנס נאשם מס' 2 לתפקידו כראש העיר ומיד עשה את כל הדרוש כדי למצוא פתרונות לבעיות של מתקן הטיהור. לדבריו, הוכח במהלך המשפט כי האחריות הפיזית לגלישות נבעה מליקויים במתקני המשתמשים.
11. ב"כ הנאשמים הציג בפני בית המשפט פסק דין של בית המשפט השלום ברמלה, שהתייחס לעבירות שבוצעו בנסיבות דומות ע"י ראש עירית רחובות. פסק הדין צורף על ידו לצורך הדגמת רמת הענישה באותו מקרה. מכל האמור לעיל, סבור ב"כ הנאשמים כי הנסיבות שפורטו אינן מחייבות ענישה מחמירה.
12. הנאשם מס' 2, ביקש לומר את דברו בבית המשפט. לדבריו, היה ראש עיר 8 שנים ופעל רבות לטובת העיר, בין היתר, ניסה לפתור את התקלות שהיו מנת חלקם של ראשי העיר הקודמים. לדבריו, הוא בן 61, שירת את מדינת ישראל, שירת בצה"ל, מבקש להתחשב בעניינו.
13. אין ספק כי העבירות שעניינם פגיעה באיכות הסביבה, הינן עבירות חמורות ביותר, ובמיוחד עבירות הקשורות בזיהום המים שכן השלכות הזיהומים הללו קשות ביותר.
14. בת.פ. 574/96 של בית משפט השלום בטבריה, אומר כב' סגן הנשיא השופט אטרש שאהר:
"לא למותר להוסיף כי שומא על רשות מקומית לנקוט בכל האמצעים הדרושים לצורך מניעת זיהום מים. רשות מקומית והפועלים בשמה, אמורים לדעת לכלכל את צעדיהם ואת המשאבים העומדים לרשותם לצורך רווחת הציבור, בין היתר, ע"י תכנון ראוי ומושכל שימנע זיהום מקורות המים. בתי המשפט נהגו לא לתת משקל מיוחד לטענה של העדר תקציב ולטענה שהדבר רק אינו תלוי באותה רשות מקומית, אלא בגורמים אחרים, בין משרדים ממשלתיים ובין רשויות מקומיות אחרות שכן תפקידה של הרשות המקומית לדאוג גם לקבלת התקציבים והאישורים הנחוצים לצורך תכנון וביצוע פרוייקטים ותחזוקת מערכות קיימות במטרה למנוע מפגעים מזהמים מבעוד מועד, תוך צפיה ברורה שאי נקיטה באמצעים הדרושים עלולה לגרום לזיהום מקורות המים, שתוצאותיו הינן חמורות ביותר"
.
15. שמעתי בטיעוני ב"כ הנאשמים כי העיריה ונאשם מס' 2 השכילו לטפל במפגע התברואתי ולמעשה המתקן שבו מדובר איננו קיים ואיננו משמש את העיריה היום.
16. מכל האמור לעיל ולאחר שאני שוקלת את עניניהם של הנאשמים לחומרא ולקולא ולוקחת בחשבון את חומרת הפגיעה והתמשכותה ומנגד את כל הטיעונים שהעלה ב"כ הנאשמים בטיעוניו וחיסול המפגע התברואתי, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:
א. על נאשמת 1 אני גוזרת קנס כספי בסך של 150,000 ש"ח. הקנס ישולם ב - 5 תשלומים שווים החל מיום 1.11.06.
ב. על נאשם 2 אני גוזרת קנס כספי של 3,000 ש"ח או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום.
ג. על נאשם 3 אני גוזרת קנס כספי של 3,000 ש"ח או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום.