נגד מרדכי זילברשטיין (להלן:
"הנאשם") הוגש כתב האישום שבפני ב-9.05.06. על פי כתב האישום בין השנים 2002-2006 ניהל הנאשם קונדיטוריה (להלן:
"הקונדיטוריה" ו/או
"העסק"), ללא רישיון מאת המנהל, בתנאים תברואתיים לקויים ובלתי סניטאריים (עמ' 8 לפרוטוקול).
בתאריך 30.01.07 במסגרת הסדר טיעון, הנאשם הודה והורשע בעבירות שבכתב האישום. בהתאם להסדר, המליצה בפני נציגת פמת"א לגזור על הנאשם קנס כולל בסך 20.000 ש"ח בנוסף לחיובו בחתימה על התחייבות, שגובהה לא הוסכם. בהעדר מידע עדכני, לא היה בידה של התובעת להצהיר שהליקויים תוקנו. משכך נדחה המשך הטיעונים לעונש לקבלת דו"ח שישקף את מצבה העכשווי של הקונדיטוריה ( עמ' 8-9 לפרוטוקול).
בישיבה הנדחית הוגש לעיוני דו"ח פיקוח, מתאריך 14.02.07. מהדו"ח עולה שהנאשם לא עשה דבר לתיקון מצבו של העסק והוא ממשיך לנהל את הקונדיטוריה ללא רישיון ובתנאים לקויים, שהיו בבסיס ההחלטה להביאו לדין פלילי (עמ' 11 לפרוטוקול).
הנאשם חלק על ממצאי הדו"ח, טען שביצע תיקונים חלקיים וביקש לקבל אורכה נוספת.
בהסכמת התובע, בקשתו נענתה והטיעונים לעונש נדחו שוב עד לאחר חג הפסח על מנת שבמהלך חול המועד תהיה לנאשם אפשרות להשלים ולתקן את כל הדרוש.
בדו"ח האחרון הנושא תאריך 12.04.07, מתעד המפקח המחוזי מר זיני ממצאי ביקורת שערך בעסק. הדו"ח מעלה, שלמעט פעולות ניקוי מסויימות, שום דבר מהותי לא השתנה לטובה. הקונדיטוריה לא עומדת בדרישות התקנות, מצבה התברואתי ממשיך להיות לקוי, הנאשם מפעילה באמצעות שני פועלים. מפקח זיני מצא להוסיף בדו"ח האחרון שהנאשם לא ביצע פעולות תחזוקה כפי שהתחייב עוד בסוף שנת 2005, וגם לא מוכן לבצע "מספר שינויים על מנת לשפר את תנאי הייצור" ומסכים אך ורק לתחזק את קירות הקונדיטוריה (עמ' 8 לדו"ח, במ/1 מתאריך 15.04.07).
למרות ממצאי הדו"ח נשארה נציגת פמת"א, עו"ד מלצמן, נאמנה להסדר הטיעון, והמליצה לכבדו. יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה שמרבית הליקויים לא תוקנו, ביקשה מבית המשפט להורות על סגירת העסק.
באופן טבעי ביקשה באת כוחו של הנאשם, עו"ד כהן, לכבד את ההסדר ולהסתפק בקנס המקורי. זאת לאור ההודאה, העבר הנקי, ומחוייבותו של הנאשם לשאת בהוצאות החזקת אימו הקשישה בבית אבות סיעודי ובבריאותו הלקויה, שגרמה להידרדרות במצבו הכלכלי, כעולה מתיעוד שהוגש לעיוני. לדעת הסנגורית ראוי להתחשב בנאשם ולאפשר לו לשלם את הקנס ב-20 תשלומים.
הנאשם טען שהוא עובד לבד בקונדיטוריה, עשה ועושה מעל ומעבר לנדרש לתיחזוקה לתפארה. הוא ביקש מבית המשפט להקל עימו גם מעבר להסדר ולאפשר לו לשלם את הקנס ב-24 תשלומים.
לאחר ששמעתי הטיעונים, עיינתי בדוחו"ת ובמסמכים שהוצגו לעיוני, הגעתי למסקנות כדלקמן:
1. ככלל, נוהגים בתי המשפט לכבד הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, במידה והוא סביר והגיוני ויש בו כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים לכאורה של הנאשם הספציפי, מחד וכלל הציבור, מאידך, ואינם מתערבים בהסדרי טיעון המוגשים בפניהם וזאת בהתאם להלכה הנוהגת, שבית המשפט העליון גיבש אותה ב
ע"פ 1958/98 פלוני נ' מ"י, פ"ד נז (1), 577 בעמ' 590, בהרכב תשעה שופטים. על פי הלכה זו בית משפט הגוזר את הדין לא מתערב בהסדר טיעון כל עוד התוצאה המוצעת אינני חורגת ממתחם הסבירות ויש בו תגובה השיפוטית הולמת להפרת החוק ויישום התכלית החקיקתית.
2. גישתו המחמירה של המחוקק לעבירות הנשוא רשעת הנאשם נגזרת מהעונשים החמורים שלצידן. התכלית החקיקתית ברורה. מזון, המיועד למכירה לקהל הרחב, המיוצר בתנאים סניטאריים ותברואתיים ירודים עלול להיות סכנה חמורה לבריאות הציבור.
3. במקרה שבפני מקבלות העבירות נשוא הרשעת הנאשם משנה חומרה בהתחשב בהתמשכותן ובעובדה שלאורך שנים הנאשם לא עשה לתיקון יסודי כפי שנדרש. מטיעוניו שבפני עולה שהוא כלל איננו מבין את חומרת מחדליו.
4. יחד עם זאת, למרות החומרה היתירה שבה אני רואה העבירות, לא אמצה עם הנאשם את מלו חומרת הדין בהתחשב בעברו הנקי, הודאתו, מצבו הבריאותי- כלכלי, השיהוי שהשתהתה התביעה בהגשת כתב האישום והסדר הטיעון אליו הגיעה איתו.
5. אשר על כן אני מכבדת את ההסדר המקורי שבין התביעה לנאשם, למעט רכיב נוסף, כפי שיפורט להלן.
אני גוזרת אני הנאשם כדלקמן:
א. קנס בסך 20,000 ש"ח שישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מ-1.06.07 ובכל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום אחד במועדו תעמוד היתרה לפרעון ב-8 לאותו חודש.
ב. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 36,000 ש"ח שבמשך שלוש שנים מהיום מהחל מ-1.01.08 לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.
ג. מעבר למוסכם, לנוכח התמשכות הליקויים, מוצאת אני לצוות על סגירת העסק. הצו ייכנס לתוקפו ב- 1.06.08, אלא אם כן ייתן לו רישיון מאת המנהל.