פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
2531-04
28/12/2005
|
בפני השופט:
ז. הדסי-הרמן - סגן נשיא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד מר כוכבי
|
הנתבע:
1. טחון טרי בע"מ 2. כרובי משה - נוכח
עו"ד פרץ
|
גזר דין |
1. הנאשמת היא "עוסק" שעיסוקו מסעדה והנאשם היה מנהלה הפעיל בתקופה נשוא כתב האישום.
כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים 6 עבירות: 2 דוחות תקופתיים המתייחסים לחודשים מאי, ספטמבר 2003 הוגשו באיחור ו-4 דוחות המתייחסים לחודשים אוגוסט 2003 עד דצמבר 2003 לא הוגשו ולא שולם המס הנובע מהם.
2. בטרם נשמעו הטיעונים לעונש העידו 2 עדים והנאשם בעצמו.
העד הראשון הוא מי שהיה מנהל המסעדה מאז ספטמבר 1995 עד נובמבר 2002 (נ/1) ועל כן, בפועל, אין עדותו מעלה או מורידה.
העדה השניה היא אשת הנאשם ובעלת מניות בעסק.
העדה עונה תשובות לחקירה מודרכת ועיקר עדותה עוסק בתשלום חוב למע"מ כשהתשלום נזקף ע"ח חובות העסק למע"מ לרבות קנסות.
העד השלישי, הנאשם, מעיד על עצמו כמי שמנהל מסעדות רבות במשך 40 שנה, תמיד שילם חובותיו במועד עד שבגד בו מזלו והוא נקלע למצוקה כלכלית.
הנאשם מציג חשבונית, נ/4, בדבר מכירת העסק ביום 15.12.03 ומוסיף כי סכום המע"מ הנקוב בחשבונית המכירה הועבר, על-פי דרישתו, ישירות מהקונה למע"מ, על מנת שסכום המע"מ יקוזז מחובותיו למע"מ:
"
אני פעם ראשונה ששמעתי על שומות תשומות זה היה לפני שבוע...לא ידעתי על חיוב כזה...".
(ראה פרוטוקול, עמ' 13, שורות 2-1).
היום מצבו בכי רע, הוא נאלץ למכור דירתו, מתגורר אצל ילדיו וחי מקצבת הביטוח הלאומי.
3. א. ב"כ התביעה, בטיעונים לעונש, מציינת כי מדובר ב- 6 עבירות המהוות המשך לעבירות קודמות שנעברו ע"י הנאשמים ואשר הסתיימו בתשלום קנס מנהלי. עד היום טרם הוגשו 4 דוחות תקופתיים אשר סכום המס המתחייב מהם הוא 66,693ש"ח.
העבירות הינן חמורות, יש בהן אלמנט של גניבה מקופת הציבור וגם מצב כלכלי קשה או אף בריאות לקויה, על פי הפסיקה, אינם יכולים לעצור ענישה ראויה.
בנסיבות העניין היא מבקשת להטיל על הנאשמת קנס ועל הנאשם מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
ב. ב"כ הנאשמים מבקש מבית המשפט לראות במע"מ ששולם על חשבון עסקת המכירה של העסק ובתשלום קנסות בסך 7,000 ש"ח משום פרעון החוב למע"מ, אם לא כולו אזי מקצתו. הלכה למעשה, ב"כ הנאשמים מבקש כי בית המשפט יקבע את שיעורו של החוב על-פי נתונים שהוא מציג. לטענתו, הגיש השגה על החיוב אך:
"...
הנימוקים שקיבלתי במע"מ לסירוב היו לא ענייניים ולא מקצועיים...".
(שם, עמ' 14, שורה 20).
עוד מוסיף הוא וטוען כי יש לזקוף לזכות הנאשם את העובדה כי כל חייו ניהל הנאשם עסקים ושילם מיסים כדין. היום הנאשם מעל גיל 70, הוא חסר כל, אינו בקו הבריאות, מתקיים מקצבת הביטוח הלאומי ואין להחמיר בדינו.
ג. לאור "הבהרות לבימ"ש" שהגיעו לשולחני עובר לכתיבת גזר הדין, ביקשתי את תגובת הנאשם, התגובה נתקבלה הן בכתב והן בעל פה, היום במהלך הדיון, אך איני סבורה כי נוספו עובדות חדשות על אלה שהיו בפני.