פ
בית המשפט המחוזי נצרת
|
1079-04
01/07/2007
|
בפני השופט:
1. אהרן אמינוף - אב"ד
2. הווארי זיאד
3. מוניץ נחמה
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עידית עמיר-לוינשטיין
|
הנתבע:
נעים בן מוחמד סעד סורי
עו"ד טומי נדשי
|
| גזר דין |
1. בכתב האישום המתוקן מיום 28/5/2007 יוחסו לנאשם העבירות הבאות:
באישום הראשון
:
א
. הריגה - עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, (להלן - חוק העונשין).
ב
. ניסיון לרצח (בלתי צליח - עם אחר) - עבירה לפי סעיפים 305 + 26 + 29 לחוק העונשין.
ג
. בריחה ממשמורת חוקית - עבירה לפי סעיף 257(1) לחוק העונשין.
ד
. עבירות בנשק - עבירות לפי סעיפים 144(א)+(ב) לחוק העונשין.
ה
. השמדת ראיה - עבירה לפי סעיף 242 לחוק העונשין.
באישום השני
:
א
. עבירות בנשק - עבירות לפי סעיף 144(א)+(ב) לחוק העונשין.
ב
. התחזות לאדם אחר - עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשין.
ג
. שימוש במסמך מזויף - עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.
ד
. החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים המסוכנים).
2.
להלן התמונה העולה מכתב האישום המתוקן
:
האישום הראשון
:
בתקופה הרלוונטית לכתב אישום זה, ריצה הנאשם עונש מאסר בכלא איילון (להלן - הכלא) בגין שורת עבירות מסוג פשע.
עזמי הווארי (להלן - המנוח), היה תושב נצרת. במהלך השנים 2003-2002 פרץ סכסוך בין משפחתו של המנוח לבין משפחת חמד מנצרת. במהלך הסכסוך נרצחו אנשים משתי המשפחות, ביניהם אחיו של המנוח, וליד. המנוח עצמו הועמד לדין בגין רצח פארס חמד, אולם במהלך שנת 2004 עוכבו ההליכים כנגדו בבית המשפט המחוזי בנצרת, לאחר העלמו של עד התביעה המרכזי והמנוח שוחרר ממעצרו. בשל חששו מפני אויביו, שכר המנוח, בראשית חודש ספטמבר 2004, או בסמוך לכך, דירה בקיבוץ חפציבה, שם התגורר עם אשתו.
ביום 31/8/2004 יצא הנאשם לחופשה מהכלא, ממנה אמור היה לשוב כעבור 24 שעות, ביום 1/9/2004 בשעה 10:30. הנאשם לא שב מחופשתו עד ליום 2/11/2004, מועד בו נעצר על-ידי המשטרה בעקבות המאורעות, כפי שיתוארו להלן.
במהלך חופשתו מהכלא ובמהלך התקופה בה שהה בבריחה ממשמורת, בחודש ספטמבר 2004, התקשר הנאשם אל המנוח לטלפון הנייד שהחזיק המנוח וכן לטלפון ציבורי בקיבוץ חפציבה, שאת מספרו קיבל מהמנוח וכן בא לבקר את המנוח בקיבוץ חפציבה.
ביום 27/9/2004, בשעה 15:46 ובשעה 16:37 התקשר הנאשם מטלפון נייד שהיה ברשותו אל הטלפון הנייד של המנוח וביקש ממנו לשוחח עמו מן הטלפון הציבורי בקיבוץ חפציבה ותיאם עמו מפגש לאותו יום אחר הצהריים בנצרת עילית שמטרתו אינה ידועה למאשימה.