ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
77409-01-19
03/02/2020
|
בפני השופט:
עמית מיכלס
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד מור מלכה
|
הנאשמים:
1. נ.ב. 2. מ.ב.
עו"ד זיו קדוש
|
גזר דין |
הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם במסגרת הסדר דיוני ב – 7 עבירות של סחר בסם מסוכן, עבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא, עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בצוותא. בנוסף, הורשע נאשם 2 בעבירה של נהיגה תחת השפעת סם לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן בשנית, הורשעו הנאשמים בעבירה משותפת אחת שעניינה מכירת סם לשוטר סמוי ביום 12.1.2019. מדובר במכירה של 4.8 גרם נטו בתמורה ל – 350 ₪ במזומן. באותן הנסיבות נתפסו סמים בכמות לא גדולה וכן כסף מזומן ברכבם של הנאשמים. באותן הנסיבות, נהג הנאשם 2 כאשר היה מצוי תחת השפעת סם. יתר האישומים מתארים 7 מכירות נוספות לכל אחד מהנאשמים בנפרד שהתבצעו בקשר לקונים שונים במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2018. בכל אחד מהאישומים מדובר היה בסם בכמות קטנה יחסית של בין 3-5 גרם ובתמורה לסכומים שנעו בין 300-350 ₪. באישום 17 מכר נאשם 2 סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל של כ – 9 גרם תמורת 600 ₪.
במסגרת ההסדר הדיוני הופנו הנאשמים לשירות המבחן ובעניינם הוגשו מספר תסקירים אליהם אתייחס בהמשך.
לטובת הנאשמים, העידה אימם, הגברת ט.ב. שסיפרה שגידלה את הנאשמים לבדה, זאת לאחר מות בעלה. לדבריה, הנאשמים חוו חוויות קשות בילדותם, זאת בשים לב להתמכרותו של האב לסמים ומותו עקב התמכרותו זו. עוד הוסיפה שלנאשמים אח נוסף המרצה בימים אלו עונש מאסר. לדבריה, לאחר שהנאשמים נעצרו, היא התפטרה מעבודתה והשקיעה את כספה לצורך תשלום הערבויות. עוד הוסיפה כי היא סובלת מפוסט טראומה וכי נכותה השפיעה ככל הנראה על הנאשמים. על כך הוסיפה שנכותה מקשה עליה את ההתניידות ובכלל זה, ביקור בנה הנוסף בבית הכלא. אשר לנאשם 2, ציינה שהיה מצטיין בלימודיו, עבד מגיל 14, ועד למעצרו העביר לה את חצי ממשכורתו כתמיכה כלכלית. לדבריה, ככל שיוטל עליו עונש מאסר, הדבר ישפיע על מצבה הכלכלי. לגבי שני הנאשמים ציינה שחייה יהיו קשים בלעדיהם, שכן הם מהווים עבורה עמוד תמיכה משמעותי בבית. בשל כל אלו ביקשה את רחמי בית המשפט.
ב"כ המאשימה הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות, לחומרת מעשיהם של הנאשמים, לאינטנסיביות בהם מכרו סמים בתוך פרק זמן קצר יחסית ובשים לב לאמור, לנגישותם הגבוהה לסמים. לדבריה, העבירות בוצעו ממניע של בצע כסף. אשר למתחם העונשי, הפנתה לפסיקה התומכת בעמדתה העונשית ולעובדה שיש להתייחס לכל מכירה כאל אירוע עברייני נפרד, כאשר בסופו של יום ביקשה לקבוע מתחם עונשי הנע בין 6 – 12 חודשי מאסר לכל אישום בנפרד. בכל הנוגע לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, הפנתה לכך שלנאשם 1 הרשעה קודמת אחת. עוד הפנתה לצדדים השליליים שעלו מתסקירי שירות המבחן, ולהערכת שירות המבחן מסיכון הקיים לגבי נאשם 1 בכל הנוגע למעורבות עבריינית, כאשר כל בדיקות השתן שמסר, נמצאו מלוכלכות. בכל הנוגע לנאשם 2, ציינה שהגם שאין לו הרשעות קודמות, הרי שהוא בעל הרשעות בתחום התעבורה. גם לגבי נאשם 2, הפנתה לנסיבות חייו, כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן, תוך שהסכימה שהתסקיר בעניינו טוב יותר מהתסקיר בעניינו של נאשם 1. בנוגע לשני הנאשמים ביקשה המאשימה להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה על פני שיקולי השיקום, ובשל כל אלו להטיל על כל אחד מהנאשמים עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס משמעותי, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.
מנגד, ביקש ב"כ הנאשמים לקבוע מתחם עונשי הולם אחד לגבי כלל העבירות שביצע כל אחד מהנאשמים, זאת בשים לב לסמיכות הזמנים, סוג הסמים ולנסיבות הדומות של ביצוע העבירות. ב"כ הנאשמים הפנה לכך שנאשם 1 נעדר עבר פלילי רלוונטי ונאשם 2 נעדר עבר פלילי לחלוטין. עוד הפנה לנסיבות חייהם הקשות של הנאשמים ובכלל זה למות אב המשפחה שנפטר כתוצאה משימוש בסמים, עובדה שגרמה לדבריו, לשבר בחיי המשפחה. עוד הפנה למאמצי האם לשמור על שני הנאשמים לאורך השנים כאשר לדבריו לאחר "המקרה שקרה" המשפחה נרתמה לשיקום הנאשמים. לדידו של ב"כ הנאשמים התסקירים שהוגשו בעניינו של נאשם 1 אינם שחורים, שכן הוא השתלב במסגרת תעסוקתית והוסיף כי בדיקת שתן שנערכה לנאשם לפני מספר ימים נמצאה נקייה מסמים.
לגבי נאשם 2 ציין שהנאשם מהווה את עמוד התווך של המשפחה, משך שנים ארוכות, כאשר מגיל 14 יוצא לעבודה כאשר על אף האמור, סיים את בית הספר עם תעודת בגרות מלאה ובהצטיינות. עוד הפנה לצדדים החיוביים בתסקיר שירות המבחן ולסיכויי השיקום בעניינו. בשל כל אלו ביקש להטיל על הנאשם עונש של עבודות שירות ברף נמוך וביקש להימנע מפסילת רישיון הנהיגה. בשים לב לחלוף הזמן ולנזקקות הנאשם לרכב המסייע לו לפרנסתו כמוביל ציוד וכן בסיוע לאימו הנכה. בשל מצבם הכלכלי של הנאשמים, ביקש להימנע מהטלת קנס כספי גבוה.
נאשם 1 ניצל את זכות המילה האחרונה, ביקש שתינתן לו הזדמנות נוספת, כאשר לדבריו לא בנוי לריצוי עונש מאסר בבית הסוהר. עוד הוסיף שעשה טעות לה הוא מודע וביקש להתחשב בו.
נאשם 2 ניצל אף הוא את זכות המילה האחרונה, אמר שטעה ועבר את התקופה הקשה בחייו, כאשר היום הוא נמצא "במקום אחר". הנאשם ביקש להימנע מהטלת עונש של פסילה בפועל שכן הדבר יפגע בפרנסתו ובסיוע שהוא מגיש לאימו. עוד ביקש להתחשב בימים בהם היה נתון במעצר ובמעצר באיזוק אלקטרוני.