גז"ד לראש עירית בת ים שלומי לחיאני ואח' בגין הפרת אמונים

א. כתב האישום, הסדר הטיעון והכרעת הדין

1.         הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בעובדות כתבי אישום מתוקנים במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפרת אמונים (ללא רכיב המרמה).

נאשם 1 הורשע בשתי עבירות של הפרת אמונים בצוותא, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין), ביחד עם סעיף 29 וסעיף 34ב לחוק העונשין (אישומים ראשון ושני);

נאשם 2 הורשע בשלוש עבירות של הפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין (אישומים ראשון עד שלישי);

נאשמים 3 ו-4 הורשעו בעבירה אחת של הפרת אמונים בצוותא, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, ביחד עם סעיף 29 וסעיף 34ב לחוק העונשין (אישום ראשון).

2.         בעניינם של נאשמים 1, 3 ו-4 לא גובשה הסכמה לעניין העונש, ואילו בעניינו של נאשם 2 גובשה הסכמה במסגרתה הגבילה התביעה עתירתה לעונש מאסר בן 12 חודשים, מאסר על תנאי, קנס וכן להטלת קלון, כאשר סוכם כי ההגנה תוכל לטעון באופן חופשי ביחס לרכיבי המאסר והקנס. בהתייחס לרכיב הקלון, סוכם כי ההגנה לא תתנגד להטלת קלון, ותשאיר החלטה זו לשיקול דעת בית המשפט.

כללי

     להלן יובאו בתמצית העובדות המרכזיות בכתבי האישום המתוקנים.

3.         עובר לבחירתו כראש העיר בת ים, ובין שנת 1991 לחודש אוקטובר 2003 (שאז החל לכהן בתפקיד), עסק נאשם 2 ביזמות וקבלנות בניין בעיר בת ים, באמצעות חברות שונות (להלן החברה הרלוונטית - חברת אלשב), ונקלע לקשיים כלכליים משמעותיים, שמצאו ביטוי בחובות לבנקים בגובה עשרות מיליוני ₪, כאשר הוא ואשתו ערבים להם באופן אישי, הכל כפי שפורט בהרחבה בכתב האישום המתוקן.

4.         לאחר בחירתו לראשות עיריית בת ים, ניתק לכאורה נאשם 2 את קשריו עם חברת אלשב, והעביר את כל מניותיו בחברה לאשתו דורית. בפועל, המשיך נאשם 2 למלא תפקיד ניהולי פעיל, קיבל החלטות אסטרטגיות ומהותיות בחברת אלשב והיה אחראי על הניהול הפיננסי שלה. דורית עסקה, בחלק מן התקופה הרלוונטית לכתב האישום, בניהול השוטף של נכסי הנדל"ן של החברה, שהושכרו מעת לעת לגורמים שונים, ואילו נאשם 1, אחיו של נאשם 2, הועסק בחברת אלשב בחלק מהתקופה הרלוונטית לכתב האישום. בכל הנוגע לאישומים הראשון והשני, פעל נאשם 1 עבור נאשם 2 ולמען האינטרסים שלו. מאז היבחרו של נאשם 2 לראשות העיר, פעל נאשם 1, בין היתר, כמי שמסדיר ומקדם עבור תושבים ובעלי עסקים בעיר עניינים שונים מול מוסדות העירייה.

5.         על מנת לעמוד בהתחייבויות הכספיות השונות, אליהן נקלעו כאמור נאשם 2 ואשתו, ולאחר בחירתו לראשות העיר, פעל נאשם 2 להשגת מקורות מימון בדרך של פנייה לשני בעלי עסקים בעיר בת ים, באמצעות נאשם 1, ולעובדים בכירים בעיריית בת ים, וקיבל מהם כספים, שהוגדרו על ידי המעורבים כהלוואות, וניתנו לנאשם 2 מבלי לערוך הסכם הלוואה, ללא ריבית וללא הצמדה, והכל כפי שיפורט להלן.

     אישום ראשון (כל הנאשמים)

6.         נאשמים 3 ו-4 הינם גיסים, כאשר עובר לתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ובמהלכה, היו בעלי מניות בחברת הדוד קרי בתי קפה ומסעדנות בע"מ (להלן - הדוד קרי), שהיא חברה פרטית אשר הוקמה בספטמבר 2004, המפעילה, בין היתר, את בית הקפה "קפה ג'ו" בטיילת בבת ים (להלן - קפה ג'ו). באוקטובר 2006 נרשמה סיגל לחיאני, אשתו של נאשם 1, כבעלת מניות בדוד קרי, ומאז נאשמים 3, 4 וסיגל לחיאני מחזיקים, כל אחד, בשליש ממניותיה, כאשר בפועל, החל ממועד שאינו ידוע במדויק לתביעה, אך לא יאוחר מתחילת שנת 2006, היו נאשמים 1, 3 ו-4 שותפים ומנהלים פעילים של קפה ג'ו.

7.         בתקופה הרלוונטית, היו לנאשמים 3 ו- 4 אינטרסים כלכליים נוספים בעיר בת ים. נאשם 4 היה, החל משנת 1989, בעלים של מינימרקט בבת ים. בנוסף, בחודש אפריל 2003 רכשו נאשמים 1, 3 ו-4 אולם בעיר בת ים במימונם של נאשמים 3 ו-4 בלבד, כאשר 50% מזכויות הבעלות נרשמו, באופן פורמאלי, על שמה של סיגל לחיאני, ואילו נאשמים 3 ו-4 רשמו על שמם 25% מן הזכויות כל אחד.

8.         בתחילת שנת 2004, ביקשו נאשמים 3 ו-4 לפתוח בית קפה בבת ים ולשם כך פנה נאשם 4 לנאשם 2 בבקשה להקים את בית הקפה בנכס ברחוב העצמאות, הנמצא בבעלות חברת אלשב. בחודש אוגוסט 2004 התקשרו רעיותיהם של נאשמים 3 ו-4 עם חברת אלשב בהסכם לשכירת הנכס, שם הופעל "קפה ג'ו" החל מתחילת שנת 2005, באמצעות חברת הדוד קרי.

9.         לצורך הפעלת וקידום עסקיהם בעיר, נזקקו נאשמים 3 ו-4 להיתרים ואישורים שונים מטעם העירייה עבור הדוד קרי.

10.        במועד שאינו ידוע במדויק לתביעה, בסמוך ליום 5.2.2004, פנה נאשם 1, בשמו של נאשם 2, לנאשמים 3 ו-4 וביקש מהם כי יתנו לנאשם 2, שכיהן אותה עת כראש עיר, הלוואה בסך של 700,000 ₪.

      ביום 5.2.2004, נטלו נאשמים 3, 4 וסיגל לחיאני הלוואה בסך 695,000 ₪ מבנק לאומי ורכשו בו ביום שיק בנקאי בסך 700,000 ש"ח לפקודתו של נאשם 3, אשר חתם על גבו חתימת היסב והעביר אותו לנאשם 2. באותו יום הופקד השיק הבנקאי בחשבון הבנק של חברת אלשב יחד עם סכום במזומן בסך 47,600 ש"ח וכן 3 שיקים בנקאים נוספים, אשר ביחד עם השיק הבנקאי הגיעו לסכום כולל של 1,347,600 ₪. את הפקדת הסכומים האמורים ביצע נאשם 1, בידיעתו ובהוראתו של נאשם 2, ואלה שימשו לפירעון חובה של אלשב בבנק הפועלים, לו היה כאמור נאשם 2 ערב אישית.