גז"ד לציפורה ובר רפאלי במסגרת הסדר טיעון

רקע ותמצית האישום

1. הנאשמות הורשעו על יסוד הודאתן במפורט בכתב האישום אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון (להלן: "כתב האישום") בעבירות כמפורט להלן: הנאשמת 1 בביצוע 3 עבירות לפי סעיף 220(3) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), 10 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, 9 עבירות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה ו- 6 עבירות לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה. הנאשמת 2 בביצוע 12 עבירות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה.

2. על פי המפורט באישום הראשון, הנאשמת 2 היא דוגמנית המבצעת עבודות דוגמנות, משחק, הנחיית טלוויזיה וכיוצא באלה בישראל וברחבי העולם. הנאשמת 1 היא אמה של הנאשמת 2, אשר ניהלה את עסקיה של הנאשמת 2, בין היתר "כסוכנת – אם". החל מיום ה-1 בינואר 2013 מטילה פקודת מס הכנסה חיוב במס בישראל, על הכנסותיו של תושב ישראל בארץ ובעולם. המבחן לקביעה אם המדובר בנישום שהוא תושב ישראל הוא מבחן "מרכז החיים" של הנישום. בשנים 2009-2012 חילקה נאשמת 2 את חייה בין ישראל לארצות הברית, הפיקה הכנסות מעבודה בחו"ל בסך של כ- 24,964,862 ₪, וטענתה כלפי רשויות המס בישראל הייתה כי היא בבחינת תושבת חוץ המתגוררת בארצות הברית, שאיננה חייבת בדיווח ותשלום מס בישראל. הנאשמת 1 חששה שזיקות שונות של נאשמת 2 לישראל יכולות להוות זיקות בהן יתחשב פקיד השומה בשקלו אם מרכז חייה של הנאשמת 2 בישראל. לפיכך, ובמטרה להתחמק ממס, פעלה להסתרת זיקות הנאשמת 2 לישראל, כפי שיפורט להלן.

3. ביום 10.2009 נחתם חוזה לשכירת דירה בבניין המכונה מגדלי YOO (להלן: "הדירה במגדלי "YOO), על מנת שתשמש את הנאשמת 2 למגוריה בעת שהותה בישראל. הנאשמת 1 חששה כי שכירת הדירה כאמור עשויה להוות זיקה בה יתחשב פקיד השומה בשקלו אם מרכז חיי הנאשמת 2 בישראל, ועל כן הביאה לכך שבחוזה השכירות צוין כי שוכר הדירה הוא דור רפאלי, אחיה של נאשמת 2, ושמה של נאשמת 2 לא צוין בחוזה. בפועל, בתקופת השכירות, שימשה הדירה את הנאשמת 2 למגוריה בישראל.

4. ביום 10.2010 נחתם חוזה לשכירת דירה במגדלי W (להלן: "הדירה במגדלי W") על מנת שתשמש את הנאשמת 2 למגוריה בעת שהותה בישראל. הנאשמת 1 חששה כי שכירת הדירה כאמור עשויה להוות זיקה בה יתחשב פקיד השומה בשקלו אם מרכז חיי הנאשמת 2 בישראל, ועל כן הביאה לכך שבחוזה השכירות צוין כי שוכרת הדירה היא נאשמת 1, ושמה של הנאשמת 2 לא צוין בחוזה. בפועל, בתקופת השכירות, שימשה הדירה את הנאשמת 2 למגוריה בישראל.

5. השאלה אם לנאשמת 2 בית למגוריה בישראל משנת 2009 ואילך, יכולה להוות שיקול רלבנטי בקביעת תושבותה. במסגרת דיוני שומה לשנות המס 2009-2010, הנאשמת 1, כמנהלת עסקיה של הנאשמת 2, הסתירה מפקיד השומה במעשה ובמחדל, כי לנאשמת 2 בתים למגוריה בדירה במגדלי YOO ובמגדלי W, העשויים להוות שיקול רלבנטי לקביעת תושבותה.

6. ביום 6.6.2011 חתמה הנאשמת 1 על חוזים לפיהם היא רוכשת זכויות במקרקעין בפרויקט "בלו" (להלן: "זכויות לדירה בפרויקט בלו"). זכויות לדירה זו נועדו במועד רכישתן למגוריה של נאשמת 2 בעתיד בישראל. בגין זכויות אלה שולמה בשנת 2010 מקדמה. השאלה אם הזכויות בפרויקט בלו נועדו למגורי הנאשמת 2 בעתיד, עשויה להוות שיקול רלבנטי לקביעת תושבותה של נאשמת 2 בישראל בשנים 2009 ואילך. הנאשמת 1 חששה כי העובדה שהזכויות לדירה בפרוייקט בלו נועדו למגוריה העתידיים של נאשמת 2 עלולה להוות זיקה אפשרית לקביעת תושבותה של נאשמת 2 לצרכי מס, ובמסגרת דיוני שומה לשנות המס 2009-2011, הסתירה עובדה זו מפקיד השומה, כמנהלת עסקיה של נאשמת 2, במעשה ובמחדל.

7. במעשים הנוגעים לדירות במגדלי YOO, מגדלי W, ופרויקט בלו, השתמשה נאשמת 1 במרמה ערמה ותחבולה, והשיבה תשובות כוזבות על שאלות שנשאלה לפי פקודת מס הכנסה, במזיד ובכוונה לעזור לנאשמת 2 להתחמק ממס. הנאשמת 2 מסרה ידיעות לא נכונות שיכולות להיות רלבנטיות לקביעת תושבותה בנוגע לעניין המשפיע על חיובה במס, ללא הצדק סביר.

8. על פי המפורט באישום השני, בין השנים 2007-2014 קיבלה הנאשמת 1 עמלות בגין פעילותה כסוכנת של הנאשמת 2 ישירות מהחברות אשר העסיקו את הנאשמת 2 (להלן: "הסוכנויות" ו"עמלות סוכנות אם בחו"ל"). זאת בנוסף להכנסות נאשמת 2 מפעילותה בחו"ל. לבקשת הנאשמת 1, בשנים 2007-2012 ובשנת 2014, על מנת להתחמק ממס בגין עמלות סוכנות אם בחו"ל, הועברו העמלות לחשבונות בנק שונים בחו"ל שהיו בבעלות נאשמת 2, או של חברות בשליטתה, או לחשבונות זרים אחרים. סכומי עמלות סוכנות האם של נאשמת 1 אינם ידועים, אך לא פחתו מסך כולל של 2,509,169 ₪, בחלוקה כמפורט בסעיף 30 לכתב האישום.

9. נאשמת 1 היא תושבת ישראל ולכן חייבת בדיווח על הכנסותיה בישראל ובעולם לרשות המסים בישראל. נאשמת 1 הגישה דוחות על הכנסותיה לשנים 2007-2014 לרשות המסים, ולא דיווחה בדוחות השנתיים לשנים 2007-2012 ולשנת 2014 על הכנסתה המפורטת לעיל. בדיוני שומה לשנים 2009-2012 הוצגו הכנסותיה של נאשמת 1 לפקיד השומה כהכנסותיה של נאשמת 2, אשר לגביהן נטען כי אינן חייבות במס בישראל. נאשמת 1 פעלה כאמור במזיד ובכוונה להתחמק ממס.