גז"ד לנאשמת בתקיפת קטין ובן זוגה

מבוא

1. נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה ביצוע עבירות של תקיפת קטין בידי אחראי (ריבוי מקרים)- עבירה לפי סעיף 379 וסעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין, התשנ"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפת קטין בידי אחראי הגורמת חבלה של ממש (2 מקרים)- עבירה לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין, תקיפת בן זוג (ריבוי מקרים)- עבירה לפי סעיפים 379 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין, תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש (מקרה אחד)- עבירה לפי סעיפים 380 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין.

2. בטרם הועבר התיק לבית המשפט הקהילתי, הודתה הנאשמת בביצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום המתוקן ביום 26.3.2018 והורשעה בביצוען.

3. ביום 11.18, לאחר שהוגש בעניינה תסקיר התאמה מטעם שירות המבחן ובהסכמת הצדדים, הועבר עניינה של הנאשמת לבית המשפט הקהילתי, ומאז ההליך מתנהל ברצף במסגרת זו.

תסקירי שירות המבחן

4. בטרם אפרט את כברת הדרך שעברה הנאשמת כפי שפרט שירות המבחן בתסקיריו הרבים, אקדיש פסקה זו לנסיבות חייה של הנאשמת דנן כפי שעלו מהם. בפנינו אם לשני ילדים קטינים, בעת ביצוע העבירות בתה הייתה לקראת גיל 8 ולאחר לידת בנה. הנאשמת נהלה קשר זוגי מורכב, רווי לחצים, כעסים ותסכולים, בו ספגה יחס מפחית ערך ומדכא כלפיה, חוותה רמיסה כישלון ופגיעות, והכל לצד מעורבות יתר ממשפחתו של בן זוגה ממנו התגרשה במהלך משפטה. מציאות זו טלטלה את עולמה והשליכה רבות על תפקודה ומצבה הרגשי. לדבריה, טרם מעצרה חוותה החמרה במצבה הנפשי לאחר לידת בנה נוכח ריבוי משימות, תחושת לחץ, עומס והצפה רגשית בצל יחסו של גרושה כלפיה שממנו לא זכתה לתמיכה.

5. בבחינת ההליך השיקומי שעברה הנאשמת, שירות המבחן סקר את ההליך שעברה הנאשמת במהלך 17 חודשים במסגרת בית המשפט הקהילתי, וציין כי בטרם שולבה בו, היא פנתה לקבלת עזרה והערכה מגורמי טיפול. הנאשמת עברה בדיקת מסוגלות הורית ממנה עולה כי לנאשמת מסוגלות הורית תקינה; וכן, הערכה פסיכיאטרית שהצביעה כי סבלה ממשבר קיומי, תחושת בדידות, תשישות נפשית ופיזית וקושי בוויסות עצמי. משבר שנבע מדיכאון אחרי לידה ומהמורכבות שחוותה במערכת הזוגית שניהלה.

6. מחודש פברואר 2018, הנאשמת השתלבה בטיפול פרטני ביחידה לטיפול באלימות בשירותי הרווחה ריינה ובקבוצה טיפולית סגורה המיועדת לאימהות אשר נועדה לסייע בשיפור התפקוד ההורי ובחיזוק היכולת לוויסות רגשי. לגבי תפקודה נמסר כי הנאשמת משתפת פעולה באופן חיובי, מביעה יכולת חשיבה וחשיפה ומקפידה על נוכחות רציפה. תוך כדי שהנאשמת פועלת לשיקומה היא נכנסה להליך בבית המשפט הקהילתי.

7. בהמשך ובשלב מתקדם יותר, החל מחודש מרץ 2019 ועד לינואר 2020, הנאשמת השתלבה בתכנית "נתיבים להורות". התכנית כללה מתן הדרכה הורית והמשך טיפול דיאדי. הדיווחים בעניינה העידו כי הנאשמת ביטאה מוכנות ומוטיבציה להיתרם מהתכניות הטיפוליות, ורצון בקבלת כלים שיסייעו לה בעתיד. הנאשמת שיתפה פעולה באופן מלא וחיובי, התמידה בהגעה למפגשים, גילתה מחויבות לקשר הטיפולי, העלתה תכנים אישיים, שתפה בחוויות מהעבר ובתכנים עמם מתמודדת מול הילדים. התרשמות העו"ס המטפלת היא כי ילדיה נמצאים בתוך משפחה מכילה, אוהבת, מעריכה אשר יודעת להפגין חיבה ולפרגן בעת הצורך.

8. בהתאם להתנהלותה של הנאשמת בתכניות הטיפול שצוינו עד כה, גם התנהלותה, לאורך ההליך, מול שירות המבחן הייתה חיובית ומשמעותית. הנאשמת עמדה בקשר טיפולי רציף עם שירות המבחן ומלבד שיחות טלפוניות עמם, היא ביצעה שעות טיפול רבות – לאורך 17 חודשים הגיעה ל- 24 מפגשי אבחון בשירות המבחן, כשכל מפגש ארך שעה וחצי. כמו כן, את שעות ההשבה לקהילה (פעילות התנדבותית ייחודית לנאשמי בית המשפט הקהילתי טרם גזירת דינם) ביצעה כנדרש ממנה, במסגרת בית ספר בכפר ריינה שם העבירה הפעלה חברתית לא פורמלית לילדים.