גז"ד למורשעת בדריסת שוטרת ובריחה מהמקום, נהיגה ללא רישיון ועוד

     מבוא

1. הנאשמת הורשעה לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-החוק), הפקרה אחרי פגיעה-עבירה לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן-פקודת התעבורה), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו-עבירה לפי סעיף 275 לחוק ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף- עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה.

על פי הכרעת הדין, ביום 24.5.2017 לאחר חצות הנאשמת שנהגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף התבקשה על ידי שוטרת לעצור לצד הדרך לצורך בדיקת רישיונות שגרתית. במהלך הבדיקה הסתבר כי הנאשמת היא גם עריקה מצה"ל. בטרם הושלם תהליך הבדיקה בו נשקלה גם אפשרות מעצרה של הנאשמת היא החליטה לברוח מהמקום בשלב בו השוטרת אוחזת ברכב גם כדי למנוע את נסיעתה מהמקום,  השוטרת שראתה כי הנאשמת עומדת לשחרר את בלם היד הורתה לה לא לגעת בבלם היד ולכבות את מנוע הרכב אולם הנאשמת שחררה את בלם היד לחצה על דוושת הדלק, האיצה ונמלטה עם רכבה. מהעדויות התרשמתי כי הנאשמת בעזות מצח ומתוך כוונה ברורה, בחרה להסיט הרכב אל גופה של השוטרת כדי ליצור לעצמה נתיב מילוט גם במחיר של פגיעה וודאית בגופה של השוטרת שהוטחה אל כביש האספלט.  הנאשמת הותירה את השוטרת מוטלת על הכביש מדממת מראשה.

על פי המסמכים הרפואיים ותמונות הפגיעה בראשה של השוטרת (ת/16-ת/22) קבעתי כי הנאשמת גרמה במעשיה לחבלות החמורות שנחבלה השוטרת: חתך מדמם בקרקפת, שברים בשתי אצבעות יד שמאל, שפשופים בכף היד. כאבים בצוואר ובגב שנמשכו ימים ארוכים        (ראו ת/19) שהביאו לאשפוז של יומיים בהם בוצע ניתוח שחזור סגור של השבר באצבע וקיבוע פנימי.

מעדותה  האמינה של השוטרת (ועל פי תסקיר נפגעת העבירה) הסתבר כי השוטרת עדיין לא החלימה  מהפגיעות שנפגעה, עובדה שבאה לידי ביטוי בהגבלה בתנועות האצבע, היעדרות ממושכת מהעבודה וגם הטראומה הקשה לא חלפה עד היום, יותר משלוש וחצי שנים לאחר האירוע. השוטרת בכתה לאורך עדותה והתקשתה להבין מדוע הנאשמת מתנערת מאחריותה או כדבריה "חושבת שלפחות בתור בן אדם למה לא לבקש סליחה" (עמוד 15  שורה 6 לפרוטוקול).

הנאשמת הייתה מודעת היטב לעובדה כי פגעה בשוטרת ולמרות זאת החליטה להפקיר אותה פגועה במקום האירוע. בהכרעת הדין אף קבעתי כי התנהגותה הנלוזה של הנאשמת בולטת לאור תאורה כי לאחר בריחתה ממקום האירוע היא הגיעה לבית החבר שלה  ולדבריה "אז שמתי את הפלאפון שלי על מצב טיסה וחשבתי שאני יכולה ללכת לישון" (עמוד 122 שורה 1 לפרוטוקול ישיבת 26.1.2020) וכל זאת כשהשוטרת מדממת וכואבת על הכביש.

בהתאם לאמור לעיל הרשעתי את הנאשמת בכל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום.

הגם שמהראיות עלתה ידיעה מפורשת של הנאשמת כי פגעה בשוטרת וגרמה לה חבלה חמורה, כך שלכאורה ניתן היה להרשיעה בחלופות החמורות יותר של סעיף 64א לפקודת התעבורה, משלא התבקשתי לעשות כן על ידי המאשימה, הרשעתי את הנאשמת בחלופה המקלה לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה ובהתאם לכך אגזור את דינה.

  ראיות לעונש

2. מטעם המאשימה הוגש תדפיס מידע פלילי- תעבורה (סומן ט/1) הכולל 3 הרשעות בעבירות תעבורה שבוצעו במהלך שנת 2018 לאחר האירועים בתיק שלפניי: 2 עבירות של שימוש  בטלפון ללא דיבורית ועבירה של נהיגה במהירות של 40-26 קמ"ש מעל למותר.