ת"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
1996-05-20
11/03/2021
|
בפני השופט:
יואל עדן
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשם:
רפאל עזריאל
|
| גזר דין |
האישום - הכרעת הדין
- הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית - לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ("הפקודה"), נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - לפי סעיף 10(א) לפקודה, נהיגה במהירות גבוהה – לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה ("התקנות") אי ציות לאור שבתמרור – לפי תקנה 64(ה) לתקנות, ונהיגה ללא פוליסת ביטוח חובה תקפה – לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.
כתב האישום ייחס לנאשם ביצוע עבירה של המתה בקלות דעת – לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, ובהכרעת הדין זוכה הנאשם מעבירה זו והורשע בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית ובעבירות הנוספות כאמור, אשר יוחסו לו בכתב האישום.
העובדות אשר הוכחו וככלל כל השתלשלות העניינים באירוע מפורטים בהכרעת הדין, ויש לראות את הקביעות שם כחלק בלתי נפרד מגזר הדין. להלן יובאו הדברים בתמצית.
כפי שהוכח כאמור בהכרעת הדין, בתאריך 10.8.19 בשעה 22:30 נהג הנאשם באופנוע ("האופנוע") בכביש עירוני לכיוון צומת ("הצומת").
הנאשם נהג באופנוע בהעדר רישיון לנהוג באופנוע מסוג זה, ובהעדר ביטוח. המהירות המותרת במקום האירוע הינה 50 קמ"ש, וזו דרך עירונית. הנאשם נהג במהירות אשר בתחום הצומת הייתה מהירות ממוצעת שאינה פחותה מ- 102.91 קמ"ש. הנאשם נכנס אל הצומת כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו הינו צהוב, והאור היה צהוב כבר כאשר הנאשם היה 3 מטר לפני קו הצומת.
התאונה אירעה כאשר המנוח חצה את הכביש שלא במעבר החצייה הקיים. המנוח חצה את הכביש בנקודה שהיא כ- 16- 17 מטר מקו הצומת, וכאשר במעבר החצייה המצוי בצומת, בכיוון החצייה של המנוח, היה הרמזור להולכי רגל אדום. המנוח חצה את הכביש באלכסון שמאלה. כפי המסקנה בדו"ח הבוחן, למנוח גם כן היה חלק בגרימת התאונה, שכן המנוח חצה את הכביש שלא במעבר החצייה, למרות שבסמוך קיים מעבר חצייה מרומזר.
לאור הנסיבות העובדתיות של אופן נהיגת הנאשם ואופן התרחשות התאונה, נקבע כי הנאשם התרשל התרשלות ברף גבוה אשר ניתן להגדירה כהתרשלות רבתי, זאת בהצטבר מכלול העובדות המפורטות לעיל, לרבות נהיגתו בכלי רכב אשר אין לו עליו רישיון, כלי רכב בעל כוח רב יותר מזה אשר עליו לנאשם יש רישיון, על כל המשמעות הקשורה ליכולת הפעלתו. המדובר ברשלנות בעוצמה גבוהה, והוכח כי התאונה נגרמה כתוצאה מנהיגה אשר יש בה סטייה חמורה מרמת ההתנהגות הסבירה הנדרשת, שהינה רשלנות רבתי.
נהיגתו הרשלנית של הנאשם גרמה למותו של המנוח.
הראיות לעונש
- במסגרת הראיות לעונש הוגש מטעם המאשימה הרישום התעבורתי של הנאשם (תע/1). הנאשם נעדר עבר פלילי.
בראיות לעונש מטעם המאשימה העיד אביו של המנוח. העד ציין כי הוא נהג מונית מזה כ-25 שנה, והוא מבין שתאונה יכולה לקרות, ואולם "זה שבן אדם לוקח אוטו אופנוע או מונית נוסע בלי רישיון, אני חושב שהוא צריך לקבל עונש, לא עו"ד שיוציא אותו בהסדר. הוא צריך עונש כוח הרתעה זה של בית המשפט". העד סיפר כי הוא מכיר את הנאשם ומשפחתו "המשפחה הם אנשים טובים" והוסיף כי את בנו אי אפשר להחזיר, והוא לא ישן בלילות.
מטעם הנאשם לא הוגשו ראיות לעונש.
טענות ב"כ המאשימה
- ב"כ המאשימה טען כי במעשיו פגע הנאשם בערך החברתי המקודש של חיי אדם בצורה החמורה ביותר כשנטל את חייו של המנוח.
ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה ביחס לחומרה המאפיינת את העבירה של גרם מוות ברשלנות ותוצאותיה הטרגיות, את הצורך בהעלאת רף הענישה, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות, ונקיטה במדיניות ענישה ההולמת את חומרת המעשה.