גז"ד הכולל 9 חודשי מאסר על מעשה מגונה בקטין, חרף ביצוע עבירה מהרף התחתון, בשל נסיבות ביצוע העבירה

גזר הדין ניתן מיד לאחר שמיעת הצדדים, באולם, ועל כן יהא תמציתי.

הנאשם הורשע – לאחר ניהול משפט – בביצוע עבירה של מעשה מגונה בקטין לפי הוראת סעיף 348 (א) לחוק העונשין, בנסיבות סעיף 345 (א) (3) לאותו החוק, המדבר בביצוע מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14, כאשר אין נפקות אם המעשה נעשה בהסכמה, אם לאו.

על פי כתב האישום - כפי שאומץ בהרשעת הנאשם - נהג האחרון ביום 3/6/10 ברכבו ברחובות העיר הרצליה, לעת ערב, אז הבחין בקטין ש', ילד כבן 10; הנאשם עצר ליד ש', הציג עצמו כסוקר של משרד החינוך, והזמינו להיכנס לרכבו.

ש' נכנס לרכב, והנאשם נהג את הרכב לכיוון חורשה מבודדת בסמוך למקום.

הנאשם הורה לש' לכבות את הטלפון הסלולרי שהיה ברשותו, והנחה אותו לשמור את דבר פגישתם בסוד.

מיד לאחר מכן ערך הנאשם חידון לש', ביחס לאברי גוף שונים (יש לציין שלא הוזכרו אברי גוף אינטימיים), כאשר חלק מהתשובות נרשמו על ידי הנאשם במחברתו, ובמהלך אותו "סקר" ליטף הנאשם את ראשו של ש', נגע בשכמו או כתפו, ואף בחזהו.

עובר אורח שעבר במקום, שָכֵן, השגיח בנאשם ובש' בחורשה, ובהמשך – בכך שהרכב "שיפר עמדה" אל מאחורי מכולה הנמצאת באותה החורשה, והוא הזעיק את המשטרה, שכהרף עין הגיעה למקום, עצרה את הנאשם והחזירה את ש' לחיק אמו.

התיק דנא עבר תהפוכות וגלגולים שונים, דרך חתחתים של ממש, כאשר בתחילה נשמע על ידי חברתי כב' השופטת מרגולין-יחידי, אולם בהמשך – נוכח חזרתו של הנאשם מהודאתו, עבר התיק אלי – וגם אז לא ידע מנוח.    

לא אחזור על כל השתלשלות העניינים, ואסתפק באמירה לפיה ידענו לא מעט מהמורות, אם בדמות אי הופעת חוקרות ילדים לדיוני הוכחות (לפחות פעם אחת, אם לא פעמיים) ואם עיכוב נוסף לאחר הכרעת הדין, לכשהתברר – להפתעת ההגנה - כי לש' נערך לכאורה "שחזור" על ידי אמו, טרם חקירתו במשטרה, עניין שהביא לכך שבאופן יוצא דופן הוריתי על שמיעת האם פעם נוספת, לאחר הכרעת הדין, על מנת לוודא שלא נגרם לנאשם עיוות דין, חלילה. בדיעבד התברר כי לא כצעקתה (של ההגנה), והכרעת הדין נותרה על כנה.