גז"ד בפרשת הריגה בת.ד. - הנאשם נהג בלא רשיון והפקיר את המנוחה.

מבוא

1.         לאחר שנשמעו חלק מעדי התביעה, הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בביצוע עבירות הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977; הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64(א) ו-(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961; נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה וסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

2.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו יוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל בטווח של 6-5 שנות מאסר בפועל; הוא ייפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לצמיתות ולעניין שאר רכיבי הענישה, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למשפחת קורבן העבירה, יטענו הצדדים "באופן חופשי".

            במועד בו עמדתי להשמיע את גזה"ד, ביום 9.3.10, ביקש הנאשם לחזור בו מהודאתו. בהחלטתי המפורטת מהיום, נדחתה בקשתו מהנימוקים המפורטים בהחלטה.

כתב האישום המתוקן

3.         הנאשם יליד 1982, נהג באופן קבוע בכלי רכב, על אף שמעולם לא ניתן לו רישיון נהיגה ובהיותו כבד ראייה ובעל שדה ראייה מצומצם.

בערב 11.4.09 נהג הנאשם ברכבו מסוג מרצדס בדרך עכו בקריית ביאליק לכיוון צפון. מדובר בכביש עירוני דו מסלולי, בעל שלושה נתיבי נסיעה לכל כיוון. בין המסלולים קיים שטח הפרדה בנוי ומגודר. אותה עת חצתה אמה לדוויץ' ז"ל [המנוחה] את הכביש, מכיוון תחנת האוטובוס לשטח ההפרדה. לאחר שחצתה כ-9.4 מ' מרוחב הכביש והגיעה לנתיב השמאלי של הכביש, מעדה ונפלה. הנאשם פגע במנוחה ברכבו, גרר אותה למרחק של כ- 60 מ' וגרם למותה.

לאחר התאונה הנאשם לא עצר את רכבו אלא נמלט מהמקום, מבלי שעמד על תוצאות התאונה וללא שהגיש עזרה, שהיה יכול להגיש למנוחה בנסיבות המקרה, על אף שהיה עליו לדעת כי המנוחה נפגעה בתאונה.

עדויות לעונש

4.         מטעם התביעה העיד לעונש בעלה של המנוחה, דוד לדוויץ'. הוא סיפר שהמנוחה הייתה בת
            48.5 שנים במותה. הוא והמנוחה חיו יחד 29 שנים, יש להם יש 2 בנים בני 24 ו-28 שנים     והם לומדים בארה"ב. העד סיפר כי לאחר התאונה, חייו "התהפכו" לגמרי. אשתו הייתה         עמוד התווך במשפחה, הוא היה תלוי בה לחלוטין כיוון שהיא טיפלה בכל, לרבות ניהול            משק הבית, וענייניהם הכספיים בבנקים.

5.         ב"כ המאשימה הגיש גליון ר"פ בעבירות תעבורה. ממנו עולה כי ע"ש הנאשם נרשמו 2         דוחות בגין נהיגה באור אדום ונהיגה במהירות מופרזת. 

6.         מטעם הנאשם העידו בני  משפחתו.

אמו שהינה עיוורת מילדות, סיפרה על תלותה בנאשם המתגורר עמה ועם בעלה, שבמשך השנים אף הוא איבד את הראיה וכיום גם הוא עיוור. במשפחה בת נוספת שראייתה פגועה, נשואה ואם לילדים ובת שראייתה תקינה וגם היא נשואה, אם צעירה ונמצאת בשמירת הריון. הנאשם עוזר להם ומשמש להם "עיניים".

אבי הנאשם העיד שיש לו רק שרידי ראיה, הוא עבר ניתוח כריתת טחול ושליש הלבלב. הוא גם חולה סוכרת, בריאותו לקויה והוא זקוק למעקבים וביקורים אצל רופאים. הנאשם עוזר להם בכל. קורא עבורם, מלווה אותם ומנהל דברים דרך המחשב.

הנאשם גם מסייע בניהול עסק להשכרת מוניות שמחזיק האב. האב סיפר שלאחרונה נאלץ למכור חלק מצי המוניות עקב קשיי מימון וכי נותרו לו מתוך 25 מוניות, 12 מוניות.

עוד טען כי עקב מצבם הבריאותי שלו ושל רעייתו, יתקשו להגיע לביקורים בכלא, כיוון שהם נזקקים למלווה. 

הוא סיפר שהנאשם אדם טוב, נשמה טובה, אוהב לעזור לכולם ואף התנדב לשרת בצה"ל. 

לטענתו העבירות בדוחות שנרשמו ע"ש הנאשם כבעלים של הרכב, בוצעו על ידי הנהגים של העסק ולא על ידי הנאשם,  אך הם נתקלו בקושי להסב את הדוחות ע"ש הנהג הנכון.