גז"ד במסגרת פרשת "באים לבנקאים"

1. ביום 29.5.19 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן. הוגש כתב אישום מתוקן. בהסדר נכלל צו למניעת הטרדה מאיימת, שתוכנו איסור על הנאשמים המופיעים בכתב האישום המתוקן להגיע לביתה של המתלוננת בתיק במרחק הפחות מ-500 מטרים למשך חצי שנה, ומיד לאחר מכן למשך חצי שנה נוספת, בסה"כ שנה. וכן ייאסר על הנאשמים ליצור קשר ישיר או עקיף עם בני משפחתה בכל דרך. ההסדר אינו כולל הסכמה לעונש וכל צד יכול לטעון כרצונו.

2. נוכח הודאת הנאשם 1, הורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בעבירה של פגיעה בפרטיות עבירה לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981, בנסיבות סעיפים 2 (1), 2 (4) ו-2(10) לחוק הגנת הפרטיות (ריבוי עבירות).

נוכח הודאת הנאשם 2, הורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בעבירה של פגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות בנסיבות סעיפים 2 (1) ו-2 (4) לחוק הגנת הפרטיות.

3. לעניין הנאשם 3 הצדדים הגיעו להסכמה עונשית בדיון ביום 22.09.19 וניתן גזר דין בעניינו בהסכמה. הנאשם 3 נדון למאסר למשך 5 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור עבירה בה הורשע. קנס בסך 2,000 ₪. צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת למשך 6 חודשים.

4. על פי עובדות כתב האישום המתוקן סמוך לחודש אוקטובר 2014 החליטו נאשם 1 ואחרים לפעול נגד מנכ"לית בנק לאומי, גב' רקפת עמינוח שהינה המתלוננת ובני משפחתה. (להלן: המתלוננת) בנסיבות אלו, הפעיל נאשם 1 דף אינטרנט ברשת החברתית "פייסבוק" וכן אתר ברשת האינטרנט בשם "באים לבנקאים", על מנת שאלו ישמשו כפלטפורמה ליצירת קשר עם פעילים אפשריים לצורך הוצאת המאבק אל הפועל.

בתקופה הרלוונטית לאישום, למדה בתה הבכורה של המתלוננת בבית הספר התיכון אלון שברחוב אוסישקין ברמת השרון. בתאריך 7.12.14 בשעה 21.30 לערך, הגיעו הנאשמים ואחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, סמוך לביתה של המתלוננת , באופן שהיה עלול להטריד את המתלוננת ובני משפחתה. סמוך לכך, פיזרו הנאשמים עשרות כרזות באזור – ברחובות, על גבי שמשות כלי רכב ובחצר בית הספר עם תמונתה של המתלוננת והכיתוב "ד' לא אשמה שאמא פושעת" , שנאשם 1 היה אחראי על הכנתן מבעוד מועד, ובנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות. לאחר האירוע, על רקע פנייה מטעם נציג הבנק לאביו של נאשם 1, בתאריך 2.1.15 או סמוך לכך, פרסם נאשם 1 ברשת האינטרנט סרטון וידאו הממוען לנאשמת ולראשי המערכת הבנקאית, ובו נראה ונשמע נאשם 1 כשהוא מבהיר, כי באם המערכת הבנקאית לא תחדל תוך 30 ימים מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד ילדיהם של חייבים שונים, ינצל הנאשם 1 מה שכינה "נקודות תורפה" כנגד הנאשמת במאבק אותו הוא מנהל.

בהמשך לאמור, ובחלוף כ-30 ימים, ומשפנייתו לבנק לא נענתה, התייצב נאשם 1 בתאריך 12.2.15 ביחד עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, ליד בית המספר, בשעה שהתקיימו במקום לימודים ובעת ש-ד' למה בבית הספר. נאשם 1 החל לקרוא קריאות באמצעות מגפן בגנותה של המתלוננת, באופן שעלול להטריד את המתלוננת ו-ד', בעוד האחר תיעד האירוע באמצעות וידאו ובכך פגע בפרטיותן. בהמשך, פרסם נאשם 1 את תיעוד הווידאו באמצעות רשת האינטרנט, באופן שבו יש להטריד ולפגוע בפרטיותה של המתלוננת ומקורביה.

בהמשך לאמור ובמועדים שונים, התחקה הנאשם 1 אחר המתלוננת ומקורביה, באופן שעלול להטריד, באמצעות שיטות טלפוניות כמפורט להלן:

• בסמוך לחודש יוני 2015, יצר נאשם 1 קשר טלפוני עם המתלוננת ותיעד את השיחה באמצעות צילום. במהלך הצילום נאשם 1 חשף את קוד הגישה שבו השתמשה המתלוננת לצורך סינון שיחות טלפון. בהמשך, פרסם נאשם 1 את תיעוד הווידאו באמצעות רשת האינטרנט, תוך פגיעתה בפרטיותה של המתלוננת.
• במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, סמוך למחצית השנייה של שנת 2015, טלפן נאשם 1 למר ערן בן עזר, שהיה בעבר גיסה של המתלוננת. הנאשם 1 תיעד את עצמו בווידאו כשהוא מבצע את השיחה האמורה במהלכה ביקש נאשם 1 מידע על המתלוננת מבן עזר. בהמשך לאמור פרסם נאשם 1 את תיעוד הווידאו באמצעות רשת האינטרנט תוך פגיעה בפרטיותה של המתלוננת.
• במועד שאינו מדויק למאשימה, טלפן הנאשם 1 לגברת רחל רוסק, אימה של המתלוננת, המתגוררת בבית אבות "עד 120" במהלך השיחה ביקשה ממנו רחל כי יעזוב אותה ויפסיק להטרידה ואמרה שאינה חשה בטוב. נאשם 1 תיעד עצמו בווידאו כשהוא מבצע את השיחה האמורה, ובהמשך פרסם את תיעוד הווידאו באמצעות רשת האינטרנט. נאשם 1 העלה פוסט "רקפת למה את נוסעת לכנס אמא שלך לא מרגישה טוב" ואף הציע לרחל חברות בפייסבוק וזאת תוך פגיעה בפרטיותה של המתלוננת ואמה.