גז"ד לתושב טמרה שהורשע בביצוע עבירות חטיפה, ניסיון לרצח, אינוס ומעשה סדום ביצאנית

אנו מתירים את פרסום גזר הדין למעט פרטי המתלוננת וכל פרט העלול להביא לזיהויה.

א.         כללי:

המתלוננת נמצאה ביום 27.1.0.07 בפאתי כפר ג'דיידה, כשהיא עירומה כביום היוולדה, חבולה בכל חלקי גופה, שותתת דם וזועקת לעזרה.  עוברי אורח שהופתעו מהמראה אשר נגלה לעיניהם, הזעיקו אמבולנס שהוביל אותה למחלקה לטיפול נמרץ בבי"ח נהריה ומשם לבי"ח רמב"ם כשהיא סובלת מחבלות חמורות בחלקים שונים של גופה. 

בתום שמיעת הראיות  הנאשם הורשע בניסיון לרצוח את המתלוננת, חטיפתה לשם ביצוע עבירות מין ורצח, אינוסה, ביצוע שלושה מעשי סדום בגופה  וניסיון לבצע בה מעשה סדום נוסף (עבירות לפי סעיף 305(1), סעיף 372, סעיף 374א לשם מטרה המנויה בסעיף 377א(א)(7), סעיף 345(ב)(2)+(א)(1), סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(2) +(א)(1), סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(4)+(א)(1)+ סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977).

ב.         התמצית העובדתית שבגינה הורשע הנאשם:

בהכרעת הדין פורטה בהרחבה מסכת הראיות שעל בסיסה הורשע הנאשם בעבירות כאמור, ולא נשוב לפרטה אלא בתמצית.

בבוקרו של יום ה- 27.10.07,  פגשה המתלוננת את הנאשם, המוכר לה מהיכרות מוקדמת,  בסמוך למפעל "אלובין" בצור שלום, ויחד עימו נסעה לעכו לרכוש סמים. אולם, משהגיעו ליעדם, לא עצר בתוך העיר והמשיך לכיוון כפר מאכר.

בסמוך לצומת ג'דידה פנה הנאשם לכיוון חורשה הנמצאת בסמוך לצומת (להלן: "החורשה") המתלוננת ביקשה מהנאשם להחזירה למקום ממנו יצאו, אך הלה סרב, המשיך בנסיעה לתוך החורשה, שם עצר את הרכב.

בחורשה יצא הנאשם מהרכב וניגש למתלוננת, תפס אותה בשערותיה, הוציאה בכוח מהרכב, קרע את חולצתה ודרש ממנה למצוץ את איבר מינו תוך שהוא מאיים כי ידקור אותה באמצעות חפץ חד בו הצטייד מבעוד מועד, אותו הצמיד לגרונה במידה ותסרב.

הנאשם החדיר את איבר מינו לפיה של המתלוננת ובהמשך הפשיל בכוח את מכנסיה עד ברכיה, סובב אותה והעמיד אותה "על ארבע" (כשהיא עומדת על ברכיה וידיה). במצב זה אחז בכוח  בכתפה, החדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה ולאחר מכן גם לאיבר מינה, כל זאת תוך שהיא בוכה ומתחננת שיעזוב אותה לנפשה. לאחר מכן שוב סובב אותה, דרש ממנה למצוץ את איבר מינו, בשנית, והחדיר את איבר מינו לפיה,  עד שהגיע לסיפוקו תוך שהוא שופך את זרעו בפיה, כל זאת, כאמור, ללא הסכמתה החופשית.

לאחר שהגיע הנאשם לסיפוקו, אמר למתלוננת כי בכוונתו לרוצחה על מנת שלא תתלונן עליו במשטרה, ולמרות תחנוניה כי יעזוב אותה לנפשה והבטחותיה כי לא תתלונן, דקר אותה באמצעות החפץ החד, בין היתר, בצווארה ובחזה, בכוונה לגרום למותה. המתלוננת החלה להיאבק עימו, נשכה אותו בידו וכך הצליחה להוציא את החפץ מידו ולהשליכו הצידה. בשלב זה, הנאשם תפס אבן מהקרקע והכה באמצעותה בראשה ובפניה כל זאת בכוונה לגרום למותה.

לאחר המתואר לעיל, הפשיט הנאשם את המתלוננת ממכנסיה, ניסה שוב להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת, ומששמע קולות של אנשים, עזב את המתלוננת והסתתר. המתלוננת ניצלה את ההזדמנות, הצליחה לקום ולרוץ מהחורשה לכיוון הבתים של כפר ג'דיידה כשהיא עירומה ומדממת.

לאחר המלטה נמצאה המתלוננת על ידי עוברי אורח, עירומה כביום היוולדה, חבולה בכל חלקי גופה, שותתת דם וזועקת לעזרה.

כתוצאה ממעשי הנאשם כאמור לעיל, נגרמו למתלוננת חבלות ופציעות חמורות  בחלקים שונים בגופה.

ג.          ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה הגישה את גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם (ט/1), לפיו הורשע הנאשם בגין שוד מזויין בשנת 1999 ונדון לשנת מאסר בפועל.

מטעמו של הנאשם העידו שלושה עדי אופי.

העדה אסתר מלכה העידה כי היא מכירה את הנאשם למעלה מ- 30 שנה וכי נהג לבקר בביתה תכופות. כן תיארה את הנאשם כ"בחור נאמן, שקט, לא חוצפן,....בחור טוב".

עד נוסף,  יעקב דננברג, סיפר כי הוא מכיר את הנאשם מזה 20 שנה והגדיר את הנאשם כ"בן בית" אצלו.