גז"ד למעורבים בפרשת קרן האקדמאים במדעי החברה והרוח

נגד הנאשמת 1, חברה פרטית המורשית לעסוק בישראל בעסקי ביטוח, ונגד מנהלה, הנאשם 2, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א - 1981(להלן: "חוק הפיקוח").

כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טעון שהושג בין הצדדים.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, הנפיקו הנאשמים פוליסת ביטוח חיים קבוצתית לביטוח חיים לקבוצת עמיתי קרן המח"ר - שהיא קרן ההשתלמות של האקדמאים בוגרי מדעי החברה והרוח (להלן: "קרן המח"ר"). בחודש נובמבר 99' ניגשו הנאשמים למכרז שפרסמה קרן המח"ר, והגישו הצעה לביטוח עמיתי קרן המח"ר בביטוח חיים קבוצתי לתקופה של שלוש שנים. לטענת המאשימה, בעשותם את המעשים המתוארים, לא קיימו הנאשמים את תנאי רישיון המבטח שהונפק לנאשמת 1, מכוח חוק הפיקוח ב-18.2.98. שכן, עפ"י הרישיון לא הייתה הנאשמת 1 רשאית אותה עת לעסוק בענף ביטוח החיים.

בתאריך 16.12.08 הציגו הצדדים הסדר טעון, במסגרתו הוגש בהסכמה כתב אישום מתוקן, הוגש הסכם חתום, ובו הוצג ההסכם העונשי שבין הצדדים.

אשר ל נאשם 3, שהוא סוכן ביטוח בעיסוקו, ובעל רישיון לעסוק בתיווך לביטוח. גם הוא עומד לדין בגין עבירות שעבר על חוק הפיקוח, ועבירה של קבלת דבר בתחבולה.

הנאשם 3 פעל עסקית במסגרת סוכנות הביטוח "גל את ביילי" שבבעלותו ובבעלות חיים ביילי, הנאשם 4 בתיק, כשותפות וכחברה פרטית (להלן: "סוכנות הביטוח").

ברקע כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים - פוליסת ביטוח חיים קבוצתית שהוציאה חברת סקוריטס סוכנות לביטוח (1997) בע"מ (מורשים לוידס), לעמיתי קרן המח"ר.

בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם 3, ואשר תוקן במסגרת הסדר טעון, שני אישומים, שניהם קשורים בפוליסת ביטוח החיים הקבוצתית של עמיתי קרן המח"ר.

באישום הראשון נאמר, כי הנאשם וסוכנות הביטוח, למרות שלא רשאים היו לתווך בענף ביטוח החיים, פעלו כמתווכים בין חברת סקוריטס, לבין קרן המח"ר ואף גבו את כספי הביטוח, ושילמו למבוטחי הקרן את תביעותיהם, ובכך הפרו את הוראות הסעיפים 30 ו-41 לחוק הפיקוח.

באישום השני נאמר, כי גם לאחר שחדלה חברת סקוריטס ב-2001 לבטח את עמיתי קרן המח"ר, המשיך הנאשם 3, בשם סוכנות הביטוח, לנהל ביטוח חיים קבוצתי עבור קבוצת עמיתי קרן המח"ר כשהוא נמנע בכוונה תחילה מלהודיע לקרן על העדר כיסוי ביטוחי ודאי לפוליסת ביטוח החיים הקבוצתי. תחת זאת, הנאשם הציג בתחבולה בפני קרן המח"ר מצג מטעה כאילו קיים כיסוי ביטוחי לקרן המח"ר מטעם חברת סקוריטס, ומטעם חברת "אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ". בדרך זו, גם המשיך הנאשם 3, באמצעות סוכנות הביטוח, במהלך השנים 2001 ו-2002, לנהל את פוליסת ביטוח החיים של עמיתי קרן המח"ר: הוא גבה בתחבולה את דמי הפוליסה בסכום כולל של 4,446,720 ש"ח, ומסכומים אלה שילם את תביעות המבוטחים.

המאשימה מייחסת לנאשם 3 בכתב האישום המתוקן עבירה של עיסוק בתיווך לביטוח בניגוד לתנאי הרישיון, לפי סעיף 104(ג)(2) לחוק הפיקוח, עבירה של קבלת עסקי ביטוח בניגוד להוראות סעיף 41(א), לפי סעיף 104(ג)(9) לחוק הפיקוח, ביטוח בלא רישיון, עבירה לפי סעיף 104(ב)(1) לחוק הפיקוח, וכן, עבירה של קבלת דבר בתחבולה, לפי סעיף 416 לחוק העונשין.

גם בעניינו של נאשם 3 הוגשו לביהמ"ש תנאי הסדר טיעון אשר כלל את תיקונו של כתב האישום, והסדר עונשי מוסכם על הצדדים.

אשר לנאשם 4, שהיהבתקופה הרלוונטית סוכן ביטוח, בעל רישיון לעסוק בתיווך לענין ביטוח על פי חוק הפיקוח. כפי שהובהר לעיל, היה נאשם 4 שותפו של נאשם 3 בסוכנות "גל את ביילי", ובחברה "גל את ביילי סוכנות לביטוח (1997) בע"מ", ונחשב למנהל המערך הלוגיסטי של התאגיד, ומי שטיפל במערך גביית התשלומים וסילוק התביעות של עמיתי קרן המח"ר.

בכתב האישום המתוקן שהוגש לגביו ביום 18.12.08, טוענת המאשימה באישום הראשון, כי הוא עסק בתיווך לביטוח בניגוד להוראת סעיף 24 (א) לחוק הפיקוח, ו פגע בכך בניהול התקין של עסקי התאגיד. על כן, מייחסת לו המאשימה עבירות לפי סעיף 104(ג)(2) לחוק הפיקוח וסעיף 424(2) לחוק העונשין.

באישום השני בכתב האישום המתוקן, טוענת המאשימה, כי הנאשם 4 הפר את חובת הפיקוח שהייתה מוטלת עליו לגבי עסקי התאגיד, משום שלא פיקח על פעולותיו של שותפו, נאשם 3, ולא עשה כל אשר ניתן היה לעשות כדי למנוע את המצגים המטעים שהציג נאשם 3 בהמשיכו לנהל את פוליסת הביטוח של עמיתי קרן המח"ר בשנים 2001-2002, כאילו קיים לה כיסוי ביטוחי וודאי.

לפיכך, מייחסת המאשימה לנאשם 4 באישום השני עבירות של הפרת חובת הפיקוח על ידי נושאי משרה בתאגיד, לפי סעיף 105 לחוק הפיקוח, ועבירה של פגיעה בניהול התקין של עסקי התאגיד, לפי סעיף 424(2) לחוק העונשין.

במסגרת הסדר הטיעון, ביקשו כל הנאשמים לחזור בהם מכפירתם.

הנאשם 2 הודה בשמו ובשם נאשמת 1 במיוחס להם בכתב האישום המתוקן. והם הורשעו בעבירה של אי קיום תנאים ברשיון המבטח, בניגוד לסעיף 14 לחוק הפיקוח.

הנאשמים 3 ו-4 הודו במיוחס להם בכתבי האישום המתוקנים לגביהם, והורשעו בעבירות המפורטות לעיל.