גז"ד למורשע מטבריה, שביצע עבירות מין חמורות בשכנתו בת העדה החרדית

א.         ההליך:

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו בביצוע העבירות הבאות:

1.     אינוס - עבירה בניגוד לסעיף 345 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.     מעשה סדום בנסיבות מחמירות- עבירה בניגוד לסעיף 347 (ב) בצירוף סעיף 345 (א) לחוק.

3.     מעשה מגונה (מספר מקרים)  - עבירה לפי סעיף 348 (ג1) לחוק.

4.     כליאת שווא  - עבירה לפי סעיף 377 לחוק.

5.     הדחה בחקירה  - עבירה לפי סעיף 245 (ב) לחוק.

הרשעתו של הנאשם באה קודם שנשמעו הראיות בתיק זה, לאחר שבעלי הדין הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם יודה וישלח לקבלת תסקיר קצין המבחן, כאשר לאחר מכן, המדינה תטען כי יש להשית עליו עונש מאסר ראוי בפועל למשך 7 שנים, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת, וכי הסנגורית תטען לעונש באופן חופשי.

2.       על פי העובדות שהובאו בפנינו, הנאשם היה שכנה של המתלוננת. על רקע שכנות זאת שררה היכרות בין השניים. הנאשם ניצל את היכרותו עם המתלוננת, גרושה בת העדה החרדית, ונכנס לדירתה, כאשר זו הסכימה כי יכנס לדירתה נוכח ההיכרות עימה. משנכנס לדירה, נעל הנאשם את הדלת, ומשנוכח כי הוריה של המתלוננת אינם שוהים בבית, ניגש אל המתלוננת, הרים את חולצתה וחזייתה, תוך שהוא מלטף את חזה חרף התנגדותה. כן -מצץ הנאשם את פטמותיה.

לאחר מכן הפשיל הנאשם את חצאיתה של המתלוננת והחדיר את אצבעותיו אל מתחת לתחתוניה, תוך שהוא מחדיר אצבעותיו אל תוך פי הטבעת ואיבר מינה של המתלוננת, שהיתה בבתוליה, וגורם לה למכאובים.

בשלב זה, פשט הנאשם את מכנסיו ותחתוניו, הורה למתלוננת לגעת באיבר מינו, ושפשפו על בטנה, עד אשר בא על סיפוקו ושפך את זרעו על בטנה.

בתום מעשיו, איים הנאשם על המתלוננת כי אם תתלונן נגדו, ירצחה נפש.

ב.         התסקירים:

3.       על פי תסקיר קרבן שהוכן לעיוננו, למעשיו הנלוזים  של הנאשם, היתה השפעה קשה ביותר על המתלוננת. התנפלותו עליה גרמה לה להלם, תחושת אימה, חוסר אונים ואף רגשות אשמה כבדים והותירו בנפשה צלקות, תוך ערעור מצבה הנפשי, ואבחונה כסובלת מתסמונת פוסט-טראומטית (P.T.S.D), כאשר היא הוכרה כנכה על ידי המל"ל ונזקקה לטיפולים פסיכולוגיים.

4.       תסקיר שירות המבחן שהוכן מלמד כי הנאשם שהינו חסר עבר פלילי, ניהל אורח חיים נורמטיבי עד לאירועים נשוא כתב אישום זה. הנאשם נשוי ואב לתינוק, חווה משבר משפחתי קשה עם בת זוגו, אשר כפי הנטען על ידו ועל ידי בת זוגו, הביאוהו לעבור את העבירות.

שירות המבחן אבחן אצל הנאשם קיום של  דפוסי חשיבה, האופייניים לעברייני מין, אשר מאפשרים להם לבצע את מעשיהם בלא שיחושו אשמה בעת ביצועם. בעת ביצוע מעשי העבירה היה הנאשם עסוק בעצמו, ולא גילה כל אמפטיה כלפי קורבנו, תוך שהוא עושה שימוש בכוח, שליטה וניצול, ללא חיבור פנימי לחומרת התנהגותו.

ביחס למוכנותו של הנאשם לעבור טיפול, התרשם שירות המבחן כי מוכנות זאת מקורה בראייתו את עצמו כקרבן, ולא מתוך חיבורו לצורך שיטפל בחלקים הפוגעניים והבעייתיים שבתפקודו.

נוכח האמור, נמנע שירות המבחן מהמלצה כלשהיא ביחס לנאשם.

ג.          ראיות לעונש

5.       טרם שמיעת הטיעונים לעונש, הביא הנאשם לעדות מטעמו את סדרן העבודה במקום עבודתו, את חמותו ואשתו. כל אלה תיארו בעדויותיהם אדם חם ואנושי, מסור לעבודתו ולמשפחתו, אהוב על בני משפחתו וחבריו לעבודה ובעל מוסר עבודה.