גז"ד למורשע ברישום חלקי של הכנסות תוך סטיה מנורמת הענישה בגין שקולי שיקום ותוך הטלת קנס כספי גבוה

1.       כתב האישום, שבביצוע עובדותיו הודה והורשע הנאשם, מתייחס לשנים 2003-2005, עת שימש הנאשם כבעלים של עסק לעבודות שיש ומצבות. עניינו של כתב האישום הוא ברישום חלקי של הכנסות בפנקסי החשבונות, וזאת במספר שיטות: אי רישום חשבוניות, רישום קבלות ללא חשבוניות ורישום חשבוניות בסכום נמוך מהסכום שהתקבל בפועל. כתב האישום מונה ארבעה אישומים, וזו תמציתן: האישום הראשון דן בעבירת מרמה, בכך שהנאשם השמיט הכנסות מדו"חות שהגיש עפ"י פקודת מס הכנסה, בסכום כולל של כ- 1,207,000 ש"ח; האישום השני עניינו מסירת ידיעות כוזבות או דו"חות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס, בכך שבין התאריכים 1/03 ועד 12/06 הגיש 29 דו"חות תקופתיים כוזבים, במסגרתם לא דווח על מלוא עסקאותיו; האישום השלישי מייחס לנאשם עבירת הסתרת פנקס או מסמך שנדרש לנהלו או למוסרו, ועבירת הפרעה לאדם לבצע את המוטל עליו עפ"י החוק, בכך שבביקורת שנערכה במשרד הנאשם ביום 5.12.06 הוא סירב למסור לנציג המאשימה את החומר החשבונאי לשנת 2006, החל לברוח כשהוא אוחז בחומר, התנגד לנסיונות לעכבו, וכעבור זמן מה חזר למשרד ללא החומר. האישום הרביעי מייחס לנאשם עבירה של ניהול פנקסי חשבונות בסטיה מהותית מההוראות, בכך שביום 9.9.07 נשלחה אליו הודעה לפיה הבדיקה שנערכה העלתה כי פנקסיו נוהלו תוך סטיה מהותית מהוראות החוק והתקנות, והנאשם לא ערער על קביעה זו.

2.       תסקיר שירות המבחן פירט את תולדותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, את אורח החיים העברייני שניהל אביו והתמכרות האב לחומרים פסיכואקטיביים, השפעתו השלילית של האב על בנו הנאשם, האלימות שנקטה האם כלפיו, המצב הכלכלי הקשה של הוריו והעזרה החומרית ממחלקת הרווחה - דבר שהותיר אצל הנאשם חוויה של בושה והשפלה. עוד נכתב בתסקיר אודות שירותו הצבאי המלא של הנאשם, שימושו בסמים קלים וקשים החל מילדותו המוקדמת, עברו הפלילי והשיקום שעבר בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. עוד נכתב אודות הצלחתו בהליך הגמילה, ועבודתו כמדריך במסגרת נפגעי סמים. בנוגע לעבירות נשוא גזר דין זה נכתב, שהנאשם הודה והביע חרטה על מעשיו, וכי הוא מסרב להשתלב בהליך טיפולי בשירות המבחן, מאחר ואינו זקוק לכך. שירות המבחן המליץ לאפשר לנאשם לרצות את עונשו בעבודות שירות, באם יוחלט על הטלת עונש מאסר, וזאת בכדי להימנע מהתדרדרות רגשית ונפשית אצל הנאשם, באם יבוא במגע עם אוכלוסייה עבריינית, ואף בכדי שלא יחזור לשימוש בסמים ולניהול אורח חיים עברייני.

3.       שלושה עדי אופי העידו בעניינו של הנאשם - מר XXX, העובד בעיריית ת"א, סיפר שהכיר את הנאשם כשהגיע בעצמו לקהילה הטיפולית לפני כ- 16 שנים, והנאשם שימש כמדריכו. העד סיפר כי כיום הוא משוקם, לומד לתואר אקדמאי, עובד בעבודה בכירה, והכל בזכות הנאשם שהצילו "מזוועות ההתמכרות" כדבריו, ובהדרכת הנאשם הצליח העד לעזור לאנשים אחרים. מר XXX העיד אף הוא, וסיפר שהיה מכור לסמים בעברו, ובזכות הנאשם נגמל ושיקם את חייו, וכיום הוא מחזיק בתואר של עובד סוציאלי ומתעסק בהדרכה. מר XXX, שהינו המעסיק הנוכחי של הנאשם במרכז לנפגעי סמים "בית חם", סיפר שהנאשם שימש כמדריכו בשנת 1996, וכי היה לו חלק בנקיונו מהסם ובכל ההשגים אליהם הגיע עד היום. כדבריו "ש' תורם לחברה, עוזר לחברה, בידע שלו ובהכשרה שלו בתחום ההתמכרויות - אין ספק שהתחום הזה צריך את ש'".

4.       שמעתי באריכות את הנאשם, בתום טיעוני ב"כ הצדדים, ואכן התרשמתי מאדם שעברה עליו ילדות קשה, ולמעשה כל שלושת העשורים הראשונים בחייו היו קשים, הן בשל הסביבה הקשה בה גדל, והן בשל התמכרותו לסמים. בתחילת שנות התשעים עבר הנאשם תהליך שיקומי מוצלח, ואכן מאז ועד היום צבר 3 הרשעות בלבד, שבוצעו במהלך שנות ה-2000, לעומת 18 הרשעות שצבר עד לשנת 1992. הנאשם הדגיש את המהפך שחל בחייו לאחר שיקומו, ואת הקושי הכרוך בכך. התמדת הנאשם בהליך השיקומי אינה דבר של מה בכך, והיא אכן דורשת כוחות עזים, והנאשם עמד בכך, ככל שהדבר התאפשר לו, בהצלחה. אין ספק שמעידתו, עת ביצע את המעשים נשוא תיק זה, מהווה מעידה קשה, והסבריו למעידה זו אינם מספקים. ואולם, אין לשכוח כי מדובר באדם שמעד, לאחר שנים רבות של שיקום מוצלח, הודה במעידתו בהזדמנות הראשונה שנקרתה בפניו בבית המשפט, והוא אף הסביר את מעידתו בחסרונו הכלכלי הכבד, ובניהולו הכושל לעסקיו.  הנאשם הביע בפני הממונה על עבודות שירות הסכמה לרצות עונש בדרך זו, והממונה אכן מצאו מתאים לכך.

5.       שני באי-כוח המאשימות טענו, כל אחת בתורה, תוך שהדגישו את החומרה שבמעשי הנאשם, את הצורך בהרתעתו מביצוע מעשים כאלה בעתיד, והצורך בהענשתו בגין מעשיו. עוד נטען אודות הנזק הכלכלי שהסב הנאשם במעשיו לניהול חיי כלכלה תקינים, ואת הצורך בהטלת מאסר בפועל של ממש, כעונש נכון וראוי במקרה זה. בהתייחס לתסקיר נטען, שחרטת הנאשם מסוייגת, וכי הוא סירב ליטול כל חלק בהליך שיקומי. עוד נטען, שהנאשם הורשע בביצוען של 29 עבירות של מסירת דוחות כוזבים, ובעבירות נוספות, וכי קרן המס שלא שולם על ידו עומדת ע"ס 240,000 ש"ח, ובתוספת ריביות וקנסות מגיע הסכום לכדי 400,000 ש"ח. ב"כ המאשימות עתרו להטלת מאסר בפועל ארוך, מאסר מותנה וקנס מרתיע, וצידדו את טיעוניהם בפסיקה.

6.       ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן, להודאת מרשו המיידית, לגילו, עברו הפלילי הרחוק, השיקום שעבר ולדברי עדי האופי. הסנגור הדגיש כי קיים הבדל מהותי בין הכנסת הנאשם ובין רווחיו, וכי בעסקי המצבות קיים פחת המגיע לכדי 52%, ואילו הנאשם היה מדווח כראוי על הפסדיו, היה זוכה להחזרים המקטינים את סכומי המס אותם הוא חייב. לדברי הסנגור, מצבו הכלכלי של מרשו קשה ביותר, עד כדי כך ששלטונות מס הכנסה הגישו בקשה בשנת 2008 להכרזתו כפושט רגל - הליך המהווה חריג בשלטונות המס. הסנגור הפנה לפסיקה לפיה הוטלו עונשי מאסר בעבודות השירות, גם על נאשמים שהורשעו בעבירות שהמס שלא שולם בגינן עולה בהרבה על זה שיוחס למרשו.

7.       רבות נכתב אודות חומרתן של עבירות המס, שהן עבירות כלכליות  בעיקרן, ואודות מידת תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה ולחברה. המדובר בעבירות הפוגעות בשוויון בפני החוק -בין מי שמקיימים את הוראותיו לעומת אלה המפרים אותן, וגורמות למעלימי המס להעשיר את כיסיהם על חשבון הקופה הציבורית. מדינה דמוקרטית ושוויונית, כמדינת ישראל, אינה יכולה להרשות פגיעה בעקרון השוויון באמצעות ביצוע עבירות כלכליות, ויש להבהיר לאותם עברייני מס, שמעשיהם יפגעו לא רק בכיסם, אלא גם בחירותם, בכך שהם יושמו מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, אותו משטר דמוקרטי דוגל בענישה אנדבידואלית, הדנה את האדם על מעשיו שלו, ובשיטה מעין זו לא ניתן לקבוע כללים מבלי לפתוח פתח לחריגים שיוצאו מאותם כללים, בהתקיים נסיבות שיצדיקו זאת.

8.       הנאשם שבפניי עבר עבירות חמורות, ועל כך אין עוררין. לא ניתן לחלוק גם על העמדה, לפיה אדם המבצע עבירות כגון אלו שבוצעו על ידי הנאשם שבפניי, דינו מאסר בפועל וקנס מרתיע. השאלה העומדת לדיון היא, האם ניתן לראות במקרהו של נאשם זה, כמקרה חריג המצדיק סטייה מנורמת הענישה הראויה, והאם ניתן לאזן סטיה זו, באמצעי ענישה נוספים, שיכו בכיסו של הנאשם, כדוגמת קנס מרתיע שאי-תשלומו יביא למאסר ארוך. התשובה לשאלה זו, כפי שיובהר בהמשך היא חיובית.

9.       הנאשם נולד וגדל בסביבה עבריינית, שהציות לחוק רחוק ממנה, כמרחק הארץ מן השמים. ילדותו של הנאשם היתה קשה, עד כדי כך שהוא נאלץ להתחיל את שימושו בסם המסוכן עוד בהגיעו לגיל קבלת המצוות. אדם אחר, בסביבה אחרת, היה מכיר בגיל זה בקושי את מראהו של השוטר וזאת על מרקע הטלויזיה, ואילו הנאשם הכיר מקרוב את משטרת ישראל, מתוך ביתו שלו. כבר בגיל 18 פרץ הנאשם לבתים, ובמשך 15 השנים שלאחר מכן הכיר הכרות אישית סעיפים רבים בחוק העונשין, עת תקף אזרחים, עובדי ציבור ושוטרים, גנב, הסיג גבול,   איים, נשא סכין, השתמש בסם מסוכן והחזיק בסם שלא לצריכה עצמית, העליב עובדי ציבור, ביצע שוד מזוין, פצע אנשים, פרץ לבניינים, גרם נזקים לרכוש, ועוד הרשימה ארוכה. נאשם זה עבר שיקום בתחילת שנות התשעים, ואכן רשימת הרשעותיו הקודמות נפסקת החל משנת 1992, עד לתחילת שנות ה-2000, אז מבצע הנאשם 3 עבירות, בגינן נדון למאסרים מותנים וקנסות. הנאשם הסביר בפניי את נסיבות ביצוע אותן 3 עבירות, ואכן התרשמתי שבביצוען לא ביטל הנאשם את השיקום שעבר.

10.   שיקומו של אדם מועד אינו קל, ושמירה על שיקום זה קשה שבעתיים.   עדי האופי שיבחו את הנאשם, וטענו שהם חבים לו את שיקומם. אני מאמין לאותם עדים, ואין בלבי ספק, שהנאשם עבר מן הקצה אל הקצה, דהיינו, מאדם עבריין המהווה נטל על החברה, לאדם מועיל התורם לחברה. עבירות המס בהן הרשעתי את הנאשם בוצעו במהלך ניהול עסקיו, ושמעתי ממנו שהיתה בלבו תקווה שהשיפור יגיע ועימו יגיע תשלום המס - ייחול שלא התממש, והמצב רק נעשה גרוע יותר. מחדלי הנאשם לא הוסרו, ולמעשה הכרזתו כפושט רגל מאשרת, שאין לו יכולת כלכלית לשלם את חובותיו. גם שלטונות המס הבינו זאת, והיוזמה להגשת הבקשה להכרזת הנאשם כפושט רגל הוגשה מטעם מס הכנסה. כליאת הנאשם בשלב זה בחייו עלולה לשלבו בשנית בעולם הפשע, ולמחוק בכך שנים רבות של שיקום ושל תועלת חברתית. הנאשם טען שהוא אכן מודה ומתחרט על מעשיו, ואולם הוסיף שמעשיו בוצעו ללא כוונה פלילית. ברור שהנאשם ביצע את מעשיו מתוך כוונה פלילית, והוא, ככל הנראה, רצה לומר שבמעשיו לא התכוון לפגוע באיש. בכל זאת הנאשם הודה מיד בכל המיוחס לו, ואני רואה בהודאתו כקבלת אחריות על מעשיו, חרטה על עצם ביצוען, וכהבטחה שמעשים כאלה לא יישנו על ידו בעתיד.

11.   ממכלול השיקולים שהעליתי לעיל, ניתן לסווג את הנאשם תחת אותם מקרים חריגים, שניתן להטיל עליהם מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות. לעונש זה יש להוסיף קנס גבוה, על אף מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, זאת בכדי לאזן נכונה בין מרכיבי הענישה השונים, ובכדי שהנאשם לא יצא נשכר מחטאיו. באם הנאשם לא ישלם את הקנס יש לקבוע תקופת מאסר ארוכה, ואת תשלומו יש לפרוס על גבי חודשים רבים, והכל בכדי להבהיר לנאשם ולדומיו שמעשיו אינם משתלמים, וכן בכדי להזכיר לו מדי חודש, ואולי מדי יום, שההזדמנות שניתנה לו בתיק זה משמעותה עבודה קשה במקום מאסר בפועל. הנאשם יכול בדרך זו לבחור באחת משתיים - או להכנס לכלא, במקום תשלום הקנס, ובכך יוכח שדבריו אודות רצונו להתמיד בשיקום שעבר ולהימנע מתוצאותיו הקשות של המאסר - היו דברים מהפה החוצה, והדרך השניה - פתיחת פתח של תקווה בפני הנאשם, שיעמול קשות מדי חודש בחודשו, לשם תשלום הקנס. גובה הקנס שהיה מקום להטילו על הנאשם במקרה זה היה אמרו להגיע למלוא קרן המס שהעלים, ואולם אסתפק במחצית הסכום הנ"ל, וזאת בכדי שלא להטיל על הנאשם מאסר בפועל בדרך של קנס שאינו יכול לעמוד בו.

12.   סוף דבר, ולאחר ששקלתי את מכלול הנתונים והשיקולים, אני דן את הנאשם לעונשים אלה:

(א)    מאסר בפועל למשך 6 חודשים, אותם ירצה בעבודות שירות בבית חולים נהריה, ולשם כך עליו להתייצב ביום 24.6.10 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות, במתחם בית סוהר חרמון.

(ב)    6 חודשי מאסר על תנאי, אשר יופעלו אם יעבור הנאשם תוך 3 שנים מהיום אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

(ג)      קנס ע"ס 120,000 ש"ח או 12 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-40 תשלומים שווים ורצופים ע"ס 3,000 ש"ח כל אחד, החל מיום 1.7.10 ובכל 1 לכל חודש אחריו.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום,  <כ"ו בסיון תש"ע>, <8 ביוני 2010>, במעמד הנאשם וב"כ כל הצדדים.

<             >