1. כנגד הנאשם וכנגד שני נאשמים נוספים הוגש לבית משפט זה כתב אישום הכולל שלושה אישומים, שניים מהם מיוחסים לנאשם שבפני, הם האישום הראשון והשלישי.
הנאשם 2, באמצעות בא כוחו עו"ד נחמני, וכן התביעה, הציגו לבית המשפט הסדר טיעון חתום על ידי הצדדים, במסגרתו הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, באישומים הראשון והשני, הצדדים המליצו בפני בית המשפט להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, קנס כספי בסך 50,000 ש"ח, חילוט סך נוסף של 100,000 ש"ח מתוך הרכוש המוקפא, ועונש מאסר על תנאי בהתאם לשיקול דעת בית משפט.
המדובר בכתב אישום שהוגש כאמור כנגד הנאשם וכנגד אחרים כאשר בפרק המבוא לכתב האישום מצוין עיסוקו של הנאשם בניכיון שיקים ובהמרת מטבע תמורת עמלה, כל זאת לאחר כניסתו לתוקף של חוק איסור הלבנת הון והצווים הנלווים אליו (חובות זיהוי, דיווח וניהול של נותני שירות מטבע), בין היתר כאשר בין התאריכים 15.2.02 ועד 13.12.04, עסק הנאשם בניכיון שיקים תמורת עמלה ובהמרת מטבע ללא רשיון של משרד האוצר ומבלי שנרשם כנותן שירותי מטבע במרשם נותני שירותי מטבע, בניגוד למתחייב בסעיף 11 (ג) לחוק אישור הלבנת הון.
עוד צוין בפרק זה של כתב האישום כי בין התאריכים 14.12.04 ועד 7.3.06 המשיך הנאשם לפעול כנותן שירותי מטבע במסגרת עסק שבבעלותו, לאחר שקיבל רישוי לעסוק בכך - ובמהלך כל התקופות שנזכרו, שימש לקוח בסניף בנק מרכנתיל וניהל את עסקיו בסניף באמצעות חשבונות בבעלותו וכן באמצעות חשבונות של מקורביו.
הנאשם 1 ביחד עם נאשם נוסף פעלו בצוותא ברכוש ומסרו מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי החוק, וזאת במגוון דרכים כאשר הנאשם השתמש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס ולהעלים הכנסות מפקיד שומה.
באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירה של עשיית פעולות ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום דיווח בלתי נכון, לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, וכן בעבירה של עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום במרשם.
לפי המפורט באישום זה, הגיש הנאשם לראשונה בקשה לרישום נותן שירותי מטבע רק ביום 17.2.04, וזו אושרה על ידי רשם נותני שירותי מטבע רק ביום 28.11.04, בעוד שתעודת הרישום הונפקה לו רק ביום 14.12.04, ואף על פי כן עסק הנאשם בתקופה של כמעט 3 שנים לפני כן, בניכיון שיקים תמורת עמלה ובהמרת מטבע ללא רישיון ומבלי שנרשם כדין, לא העביר כל דיווח לרשות בגין שירותי מטבע שנתן ללקוחות, בחלק מהתקופות העביר דיווח כוזב לפיו בתקופות מסוימות לא נתן כל שירותי מטבע המחויבים בדיווח לפי סעיף 7 לחוק הגם שבפועל נתן שירותי מטבע כאלה, בחלק מהתקופות העביר דיווח כוזב ממנו השמיט חלק מפעולות החייבות בדיווח לפי סעיף 7 לחוק, כך שבסך הכל ביצע בתקופה הרלוונטית, ב 13 מקרים, שירותי ניכיון שיקים כנגד תשלום ללקוחות במזומן, בסכומים של 50,000 ש"ח ומעלה, מבלי לדווח על כך לרשות לאיסור הלבנת הון. כמו כן בתקופה הרלוונטית כנותן שירות מטבע, קיבל לידיו סכומים של לא פחות מ 12 מיליון ש"ח אותם הפקיד בחשבונות בנק שונים שבשליטתו, מבלי לדווח לרשות על הסמכתו לפעול בחשבונות אלה, וכאשר הוא פועל ביחד עם מי מעובדי הבנק. הנאשם פתח שלושה חשבונות באותו סניף, באמצעות אנשים אחרים, אנשים שהם קרובי משפחתו ומקורביו, ובהם פעל כמורשה הן להפקדת סכומי כסף והן למשיכת סכומי כסף. בנוסף, פעל באמצעות חשבונות נוספים שהיו גם הם בשליטתו, מבלי לדווח על כך, ובכך פיצל פעולות בלתי רגילות בחשבונות בנק, משך כספים מחשבונות אלה אף שלא היה בעל החשבון.
לכתב האישום צורפו נספחים המפרטים את אותן פעולות שבוצעו על ידי נאשם 1 שלא כדין, בין כנותן שירות ללא היתר כדין ובין בגין אי דיווח מלא או חלקי לגבי ניכיון שיקים בסכום העולה על 50,000 ש"ח במזומן, אותם מסר ללקוחותיו מבלי לדווח על כך כפי שהדבר מחוייב על פי דין, ורשימת נספחים זו הינה חלק מכתב האישום ומהרשעת הנאשם.
2. לפי המפורט באישום השני, הורשע הנאשם בעבירות של השמטת הכנסה שיש לכללה בדו"ח (4 עבירות על סעיף 220 (1) לפקודת מס הכנסה), מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח על פי הפקודה (5 עבירות), הכנה של פנקסי חשבונות כוזבים (4 עבירות), ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה (5 עבירות), כל זאת כאשר לא הודיע במועד לפקיד השומה על תחילת עיסוקו בשוק האפור, הפקיד כספים בחשבונות בנק אחרים שבשליטתו אך לא רשומים על שמו (5 חשבונות בנק כמפורט בסעיף ב' לאישום השני), פעל להתחמק מתשלום מס בגין חלק מהכנסותיו מעיסוקו בשוק האפור, השמיט מהצהרת הון שהגיש חלק מחשבונות הבנק שבהם פעל כבתוך שלו, לא דיווח שהוא בעל מניות בחב' שניהלה חשבון בנק אחר, והעלים מפקיד השומה במהלך שנות המס 2000-2005 הכנסה בסכום לא ידוע, של לא פחות מ 370,573 ש"ח.
3. לציין שבצד כתב האישום, ניתנה על ידי בית המשפט החלטה בתיק זה, מיום 5.6.07, במסגרת תיק ב"ש 92010/07 בהתאם לסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, צו זמני ברכוש ביחד עם סעיף 36ו (א) לפקודת הסמים המסוכנים, שהקפיא רכוש שנתפס אצל הנאשם ובעיסוקו.
על פי המפורט בהסדר הרי הסכום של 50,000 ש"ח שישמש כקנס וסכום נוסף של 100,000 ש"ח שיחולט לטובת קרן החילוט, ינוכו מתוך אותם כספים שהוקפאו על פי אותו צו זמני, ועם העברתם של אלה יבוטל צו הקפאת הרכוש במסגרת תיק ב"ש זה.
4. ב"כ המאשימה בטיעונו לעונש ביקש להדגיש את העובדה שהנאשם הודה כבר בשלב מקדמי של הדיון, ובכך חסך זמן שיפוטי יקר שהרי מדובר בכתב אישום מורכב ששמיעתו היתה מצריכה ישיבות דיון רבות הואיל וכתב האישום מפרט שמם של 95 עדים ברשימת עדי התביעה נכון לשלב זה, ששמיעתם היתה אורכת ככל הנראה זמן רב.
עוד טען ב"כ המאשימה שהענישה המומלצת בפני בית המשפט משקפת את האיזון בין חומרת העבירות מחד לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם מאידך, כאשר המאשימה שקלה את אלה מול אלה והגיעה לנוסחת האיזון שהוצגה בפני בית המשפט שמשקפת לפי ראייתה את נקודת האיזון הראויה.
מאידך, טען עו"ד נחמני, ב"כ הנאשם, שבמקרה זה מתקיימות נסיבות רבות אשר מצדיקות את אימוצו של הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, החל מהטעם של הודאתו המוקדמת של הנאשם במיוחס לו בכתב האישום עוד בטרם מסירת תגובה מפורטת לכתב האישום, ובשעה שבית המשפט נדרש ליתן החלטה לטענה מקדמית שהוגשה על ידי נאשם אחר, כך שההודאה מקפלת בתוכה גם נטילת אחריות מלאה על ידי הנאשם, ותובנה לגבי הפסול שבהתנהגות.
באשר לעבירת אי הדיווח על עיסוק כנותן שירותי מטבע, הרי לטענת הסניגור, חוק איסור הלבנת הון לא איפשר לעוסקים בתחום של המרת מטבע וניכיון שיקים פרק זמן ראוי להטמיע את הנורמה האוסרת עיסוק זה ללא קבלת היתר כדין מאת משרד האוצר, ומשום כך אף בית המשפט היה נכון לראות בעובדה זו כנסיבה מקלה שמצדקה אי מיצוי הדין עם אותם נאשמים שלא פעלו על פי המצווה בחוק, לפחות בפרק הזמן הראשון לאחר כניסתו לתחולה של חוק איסור הלבנת הון.
באשר לפעולת הנאשם באמצעות מספר חשבונות בנק בהם פעל כבשלו על אף שאלה לא היו רשומים על שמו אלא על שם קרובי משפחתו או על שם מקורביו, טען הנאשם והדגיש טענתו שהוא פעל על פי ייעוץ שקיבל מאת פקיד מוסמך בבנק בדמות אותו סגן מנהל שגם הוא נאשם בתיק, והנאשם לא עשה כל פעולה על דעת עצמו אלא קיבל ייעוץ מקצועי של מי שהינו סגן מנהל בבנק ועל כן יש לראות במעשיו אלה משום הסתמכות על גורם מקצועי בתוך הבנק שיעץ לנאשם לפעול כך מבלי שתהיה לנאשם כל כוונה פלילית.
באשר לאותם מקורבים שבשמם נפתח חשבון הבנק והנאשם פעל באותם חשבונות כבשלו, הדגיש הסניגור את העובדה שאין מדובר באנשי קש אלא במי שהם קרובי משפחתו ומקורביו של הנאשם.
לבסוף טען הסניגור שבאשר למחדליו של הנאשם בשל אי דיווח על הכנסות כמתחייב בחוק ואי תשלום המס המתחייב מכך, הרי המחדל הוסר על ידי הנאשם עוד בטרם הטיעונים לעונש, לבית המשפט הוגש תדפיס השומה החדשה לאחר הסרת המחדל, אישור בדבר תשלום כל השומה החדשה, כך שאין מדובר בנאשם שראוי להחיל לגביו את אותן נורמות עונשיות שנקבעו בפסיקה לגבי מי שלא הסיר את מחדליו כלפי רשויות המס, ויש לראות בהסרת המחדל נסיבה שמצדיקה אימוץ הסדר הטיעון.
5. בבוא בית משפט להכריע בסוגיה של קבלת הסדר טיעון שהוצג בפניו על ידי ב"כ הצדדים, מחובתו לבחון האם הסדר הטיעון מאזן בצורה ראויה והולמת בין האינטרס הציבורי מחד ובין ההקלה לה זוכה הנאשם עקב הודאתו בשלב מוקדם של הדיון, והאם איזון זה פוגע באינטרס הציבורי בצורה ניכרת תוך העדפת זכויותיו של הנאשם מעבר לכל מידה רצויה וסבירה אם לאו.