גז"ד לאסיר שדקר שני אחים אסירים בכלא שטה

הקדמה :

במסגרת הסדר טיעון אשר לפיו תוקן כתב האישום, הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות הבאות:

1.             חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.             פציעה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 334 + 334(א)(1) לחוק העונשין.

3.             החזקת סכין שלא כדין - עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

בין הצדדים לא הושג הסדר באשר לעונש שיושת על הנאשם והמלאכה הושארה להכרעת בית המשפט, לפי שיקול דעתו, לאחר טיעון פתוח.

התמונה העולה מכתב האישום המתוקן :

על פי כתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים היה הנאשם אסיר באגף 1 בתא מס' 5 בכלא שטה (להלן: "התא"), וכך גם האחים מוסא ועדנאן סופיאן (להלן: "מוסא" ו "עדנאן" בהתאמה), היו אסירים באותו אגף.

ביום 23/5/07, דקר הנאשם בתאו את מוסא ועדנאן, באמצעות סכין, וחדל ממעשיו רק לאחר שסוהר אשר עמד מחוץ לדלת התא צעק לו שיחדל ממעשיו.

כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו לעדנאן מספר חתכים בגופו והוא הובהל לבית החולים "העמק" בעפולה לקבלת טיפול רפואי ולתפירת חלק מהחתכים. למוסא נגרם כתוצאה ממעשי הנאשם חתך בשוק רגל שמאל, ממנו ניגר דם רב והוא קיבל טיפול רפואי במרפאת בית הסוהר.

טיעוני המאשימה לעונש :

לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן רק לאחר שמיעת כל עדי התביעה, מלבד עד אחד, כך שלפחות מבחינת התביעה, הנאשם לא חסך בזמן שיפוטי.

בנוסף, טוען ב"כ המאשימה כי עובדות כתב האישום המתוקן מייחסות לנאשם שתי עבירות חמורות מאוד, שהתבצעו תוך שימוש בסכין, כל זאת שעה שהנאשם היה אסיר בכלא שטה.

ב"כ המאשימה מציין לחומרא את העובדה כי לחובתו של הנאשם עבר פלילי מכביד ביותר, הכולל 16 הרשעות קודמות, מרביתן בגין עבירות אלימות חמורות שהתבצעו תוך שימוש בסכין (דקירת אדם בראשו, דקירה של שני אנשים ועוד). ב"כ המאשימה טוען כי מעברו הפלילי עולה כי הנאשם הוא אדם מסוכן שנוטה להשתמש בסכין כדרך לפתרון סכסוכים. כן מציין ב"כ המאשימה כי הנאשם לא נרתע מלעבור עבירות גם בין כתלי הכלא (המקרה הנדוו הוא המקרה הרביעי בו ביצע עבירה בין כתלי בית הסוהר) וכנגד סוהרים, וגם לכך יש ליתן משקל לחובתו. לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם זכה לחסדי בית המשפט פעם אחר פעם, ויש להחמיר עימו ביתר שאת בגין העבירות נשוא כתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה סבור כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנאשם ביצע את העבירות נשוא כתב האישום המתוקן רק חודשיים לאחר הרשעתו בגין דקירת אסיר אחר בראשו באמצעות סכין יפנית בת.פ. 3184/06 בבית משפט השלום בכפר סבא, מקרה במסגרתו הוטל עליו, בין היתר, מאסר על תנאי כפול - 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים לא יעבור הנאשם עבירת אלימות פיזית כנגד גוף האדם מסוג פשע; וכן 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום גזר הדין לא יעבור הנאשם עבירת אלימות פיזית כנגד הגוף מסוג עוון. לשיטתו של ב"כ המאשימה יש להורות על הפעלת המאסר המותנה של 10 חודשים במצטבר, על אף שבמקרה דנא לא הורשע הנאשם בעבירה מסוג עוון, שכן הרשעתו בכתב האישום המתוקן שלפני בעבירה מסוג פשע, כוללת מניה וביה הרשעה בעבירת עוון. לטענתו, המבחן להפרת התנאי הינו מבחן מהותי ולא מבחן טכני-פורמאלי, ועל כן, די בנסיבות המקרה כדי להקים את יסודות התנאי ביחס לעבירת אלימות מסוג עוון המופיע בגזר הדין.

יתירה מכך, לטענת ב"כ המאשימה, אין לייחס חשיבות של ממש לחרטתו של הנאשם, שכן הנאשם הביע חרטה גם בכל יתר המקרים הקודמים בהם הורשע, ולא היה בכך כדי למנוע ממנו לשוב לסורו פעם אחר פעם, ומכך ניתן להסיק - כך לטענת ב"כ המאשימה - אודות "חרטתו" הנטענת של הנאשם.

לטענת ב"כ המאשימה, בשורה ארוכה של פסקי דין, הדגישו בתי המשפט את הצורך להילחם בעבירות האלימות בדרך של הטלת ענישה מחמירה, וזאת אף ביחס לנאשמים נעדרי עבר פלילי, כך שעל אחת כמה וכמה ביחס לנאשם שלפנינו, עם עברו המכביד.

אשר על כל האמור לעיל, מבקשת המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך, שתקופתו לא תפחת מ-30 חודשים, להפעיל את המאסר המותנה ביחס לעבירת אלימות פיזית כנגד הגוף מסוג עוון, וכן להטיל על הנאשם מאסר על תנאי נוסף.