גז"ד ל-4 נאשמים שהורשעו בעבירות הוצאת כספים במרמה מהקרן לקליטת החייל המשוחרר

1. הנאשמים הורשעו בעבירות שעניינן הוצאת כספים במרמה מהקרן לקליטת החייל המשוחרר (להלן: "הקרן"), שתקציבה ממומן מאוצר המדינה. בהתאם לחוק, לכל חייל המשרת בצה"ל תקופה של 12 חודשים לפחות, נפתח חשבון בקרן ונזקפים לטובתו סכומים חודשיים בגין כל חודש שירות. חלק מסוים מהפקדון מועבר לחייל בסמוך למועד שחרורו, ואילו תשלומו של החלק העיקרי מותנה בהפניית כספי הפקדון למטרות ספיציפיות, כגון: השכלה, הכשרה מקצועית, רכישת דירת מגורים ועוד. בכדי לקבל את כספי הפקדון, על החייל המשוחרר לפנות לאחד מהבנקים הגדולים, להציג טופס בקשה למשיכת כספים ולצרף, במקרה של רכישת דירת מגורים, חוזה רכישה ונסח מתאים מהטאבו. הפקדון מועבר ישירות לפקודת מוכר הדירה באמצעות שיק בנקאי. כתב האישום שבעובדותיו הורשעו הנאשמים, כל אחד בחלקו הוא, דן בעבירות מירמה שעניינן הוצאת כספים מהקרן באמצעות הצגת חוזה רכישה פיקטיבי. לשם מימוש מעשי המרמה, פורסמו בעיתונות הכתובה בשפה הרוסית מודעות ובהן הוצעו לחיילים משחוררים קבלת כספי הפקדון. נאשם 1 נהג לענות לטלפונים שפורסמו במודעות, הדפיס וערך את החוזים הפיקטיביים ומסרם לחיילים המשוחררים. נאשם 2 יצר קשר עם חיילים משוחררים אותם הכיר במסגרת עבודתו בחברת מי עדן, והציע להם למשוך במרמה את כספי הפקדון, ואף העביר להם את החוזים הפיקטיביים שנערכו והודפסו ע"י נאשם 1. הנאשמים 1-2 קשרו קשר עם אחרים בכדי להונות את הקרן, ובהתאם לאישום הראשון, הם הוציאו מקופת המדינה, במרמה, סכום של כ- 190,000 ש"ח, ב-15 הזדמנויות שונות, וגבו בגין מעשיהם עמלה בסך כ- 42,000 ש"ח. העבירות בהן הורשעו נאשמים אלה, בהתאם לאישום הראשון, הינן: קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזוייף. האישום השני, המיוחס לכל ארבעת הנאשמים, מפרט מעשי מרמה, הנסמכים, בין היתר, על בעלותם של נאשמים 3-4 בזכות חכירה בדירה ברחוב אורן 12 בעכו, ובכך שארבעת הנאשמים קשרו קשר בצוותא חדא עם אחרים, להונות את הקרון ולהוציא ממנה כספים במרמה, באמצעות עריכת חוזים פיקטיביים לרכישת דירתם של נאשמים 3-4, וביטול החוזים לאחר שחרור כספי הפקדון מהקרן, וגביית עמלה עבור שירותיהם מהחיילים המשוחררים. הסכום שהוצא מהקרן במרמה עמד על סך של כ- 180,000 ש"ח, וסכום העמלה שנגבתה עמדה על סך של כ- 56,000 ש"ח. הנאשמים 1,2,4 הורשעו בעבירות אלה: קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזוייף. הנאשם 3 הורשע בשתי עבירות בלבד, ועניינן: קשירת קשר לפשע, וקבלת דבר במרמה.

2. בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה, שהנאשמים פעלו כמכונה משומנת להוצאת כספים במרמה מהקרן, תוך חלוקת תפקידים ביניהם. במעשיהם גרמו הנאשמים להחטאת מטרת החוק, תוך שהעשירו את כיסם. נטען שהמדובר במספר רב של מקרים, וכי הגיעה העת להעלאת רף הענישה המצוי, מאחר ואין בענישה מקלה שננקטה עד היום כדי לתת מענה להרתעת נאשמים מהוצאת כספים במרמה מהקרן. בנוגע לנאשם 1, נטען שהוא היה המוח מאחורי כל הפרשייה, ובנוגע לנאשמת 4 נטען, שעל אף חלקה בעבירות, הרי שאלמלא הסכימה להעמיד את דירתה לרשות חבריה, לא היו העבירות מבוצעות. כך גם בנוגע לנאשם 3, בן זוגה, שהסכים אף הוא למכירת דירתו באופן פיקטיבי. נטען עוד, שלנאשמים 1 ו- 2 עבר פלילי. בסיום טיעוניה ביקשה ב"כ המאשמיה להטיל על כל אחד מהנאשמים עונש של מאסר בפועל, כאשר ההבדל בין חלקו של כל נאשם ונאשם יתבטא באורך המאסר, ובנוסף - פיצוי הקרן בגין נזקיה, מאסר מותנה וקנס. ב"כ המאשימה ביקשה שלא לקבל את המלצות שירות המבחן, וביקשה שהמאסר שיוטל לא ירוצה בעבודות שירות. בנוגע לשיהוי הנטען ע"י ב"כ הנאשמים נטען, שמדובר בחקירות ממושכות בשל חוסר הפשטות בחשיפת האירועים.

3. ב"כ הנאשמים ציינו את הודאתם המיידית של מרשיהם, ואת החסכון בזמן השיפוטי עקב כך, וביקשו ליתן לכך משקל מתאים. כן ציינו את חרטתם של מרשיהם, ואת העובדה שהנאשמים 3-4 הם בני זוג, וענישת שניהם עלולה לגרום נזק למשפחתם, במיוחד כאשר חלקם במעשים קטן מהאחרים, ועברם נקי להבדיל משני הנאשמים הראשונים. עוד נטען בנוגע לזמן הרב שחלף מאז בוצעו העבירות בשנת 2003, וביקשו ליתן משקל לשיהוי שבהגשת כתב אישום כ-5 שנים לאחר ביצוע העבירות. ב"כ הנאשם 1 ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, הדגיש שמרשו שהה בקהיליה טיפולית תקופה העולה על שנה, וכי הוא עדיין שוהה בהוסטל. הסנגור התנגד לטיעון ב"כ המאשימה בדבר הצורך בהעלאת רף הענישה המקובל בתיקים מסוג זה, במיוחד לאור תהליך השיקום שעבר מרשו. ב"כ הנאשם 2 ביקש לאבחן את מרשו מהנאשם 1, בשל מעורבותו ב-4 מקרים בלבד מתוך עשרות המקרים המצויינים בכתב האישום. הסנגור ציין את הליך השיקום שעבר הנאשם 2 וביקש להקל מעבר להמלצת שירות המבחן, ולהסתפק בהטלת של"צ, מבחן טהור ומאסר מותנה. ב"כ הנאשם 3 הפנה אף הוא לחלקו הקטן של מרשו בביצוע העבירות, ולעובדה שכתב האישום בעניינו תוקן. לדברי הסנגור, אם יוטל עונש של מאסר בעבודות שירות על מרשו ועל הנאשמת 4, בת-זוגו, יהא בכך משום כפל ענישה, מאחר ושניהם פעלו כאחד, ובנוסף - תפגע יכולת המשפחה להשתכר. ב"כ הנאשמת 4  ביקש להמנע מהטלת עונש שירוצה בעבודות שירות כנגד מרשתו, ואף להמנע מהטלת קנס, זאת בשל היותה בת-זוגו של נאשם 3. 

4. בעניינם של הנאשמים 1-2 הוגשו תסקירים מטעם שירות המבחן. בנוגע לנאשם 1 - התסקירים סקרו את מצבו האישי והמשפחתי, את עברו ואת שיקומו הארוך והמוצלח עד כה, וההמלצה הינה לאפשר לו להמשיך את תהליך השיקום, ולהטיל עליו צו מבחן למשך 18 חודשים, במהלכו יסיים את ההוסטל וישולב בטיפול פרטני, קבוצתי ויעבור בדיקות שתן.  בנוגע לנאשם 2 - התסקירים סקרו, כמו בעניינו של נאשם 1, את מצבו האישי והמשפחתי, את עברו ואת שיקומו, וגם בעניינו ביקשה קצינת המבחן להטיל עליו צו מבחן למשך 18 חודשים, ובנוסף - הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה והתחייבות כספית להמנע מביצוע עבירות דומות. בכדי למנוע פגיעה בתהליך הטיפולי הומלץ לדחות את תחילת ביצוע עבודות השירות לחודש ספטמבר, אחרי תחילת שלב ההוסטל.

5. הנאשמים 2,1 ו-4 הופנו לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות, בכדי לבחון התאמתם לרצות עונש בדרך זו, וזאת מבלי לרמז על העונש שיוטל עליהם, ומבלי להפיח בלבבותיהם תקוות בנוגע לאופן ריצוי עונשיהם. הנאשם 1 נמצא מתאים לרצות עונש מאסר בעבודות שירות, והומלץ לרצותו במרכז לשיקום מקצועי בעכו, החל מיום 4.6.09. בנוגע לנאשם 2 נכתב, שאינו מתאים בשלב זה לרצות עונש בעבודות שירות, מאחר והחל בטיפול גמילה, וביקשו להפנותו בשנית לאחר סיום הטיפול. הנאשמת 4  נמצאה מתאימה לרצות עונש בעבודות שירות, והומלץ לשלבה בעבודה במרכז לשיקום מקצועי בעכו.

6. מעשיהם של הנאשמים מעוררים שאט נפש וסלידה. המדובר במעשים מתוכננים היטב, לנטילת כספי מדינה המגיעים לחיילים משוחררים, בדרכי מרמה, תוך לקיחת נתח מאותם כספים. הנאשמים ניצלו את חולשתם של חיילים משוחררים, שהיו ככל הנראה זקוקים לכספי הקרן, פיתו אותם וגרמו להקדמת מועד ביצוע תשלום כספי הסיוע בדרכים נלוזות, תוך שהציגו חוזים פיקטיביים למכר דירות. כספי הקרן נועדו למטרות מסויימות, וביניהן עידוד חיילים משוחררים לרכוש השכלה, לרכוש דירה ולהשתלב בחיי החברה לאחר שירות ארוך בצה"ל, והנאשמים גרמו במעשיהם לרמיסת מטרות החוק, והכל בעבור בצע כסף.

7.  הנאשם 1 הוא המוח שמאחורי כל הפרשה, ואין ספק שחלקו חמור מחלקם של כל האחרים. בעברו של נאשם זה שלוש הרשעות קודמות, כולן בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, ותיק אחד שהסתיים ללא הרשעה, בעבירת תגרה. אמנם הנאשם 1 עבר תהליך ארוך של שיקום, במהלכו, כך אני מקווה, הפך לאדם שונה מזה שנהג להשתמש בסמים ולבצע את העבירות בהן הורשע, ואולם, התחכום והשיטתיות שבביצוע העבירות בהן הורשע מעידים על אדם שקול, שהסם לא השפיע על שיפוטו, ולכל היותר - דרבן אותו להשיג כספים בדרכים קלות ונלוזות, בין היתר לשם מימון הסם. בעברו של הנאשם 2 הרשעה אחת בעבירת החזקת סם לצריכה עצמית, וחלקו קטן מזה של נאשם 1, בכך שהיה שותף לחלק קטן מעשרות האירועים המתוארים בכתב האישום. גם נאשם זה עבר תהליך שיקום ארוך ומועיל, והתחשבתי בכך בעת גזירת עונשו. חלקו של הנאשם 3 הוא הקל ביותר מבין כל ארבעת הנאשמים, ותיקון כתב האישום בעניינו מעיד על כך. יחד עם זאת, המדובר באדם שהסכים להעמיד את דירתו למכירה פיקטיבית, והכל בעבור בצע כסף, וזאת עשה יחד עם בת -זוגו, הנאשמת 4. שוכנעתי, שהטלת קנס ופיצוי על שני הנאשמים, 3 ו- 4, עלולה להכביד מאוד על חיי משפחתם, בשל היותם בני זוג, וכי מדובר בנאשמים שאחריותם נובעת מכך שהם בעלים במשותף על דירה שהועמדה למכירה פיקטיבית, והכסף שקיבלו בתמורה למעשיהם שימש את שניהם יחדיו, על כן החלטתי להקל עם נאשם 3 גם במרכיב הקנס והפיצוי. הנאשמת 4 העמידה, כאמור, את דירת מגוריה לרשות מהלכי מרמה שבמסגרתם הוצאו כספים מהמדינה. חלקה גדול יותר מזה של בעלה, והיא היתה הדומיננטית בביצוע העבירות. עברם של נאשמים 3 ו-4 נקי, והתחשבתי בכך בעת גזירת עונשם של השניים.

8. בנוגע לשיהוי - שוכנעתי, שהיה מקום לצמצם את משך הזמן שבו נחקרה פרשייה זו, ולא לדחוק אותה, ככל הנראה, לשוליים ולחזור אליה מעת לעת. משך זמן של כחמש שנים מיום ביצוע העבירות ועד למועד הגשת כתב האישום אינו מוצדק בנסיבות העניין, ושיקול זה נלקח בחשבון לקולא.

9. גזירת העונש אינה מלאכת מחשבת, ואין בית המשפט אמור למדוד בזכוכית מגדלת את חלקו של כל אחד ואחד, ולהבדיל את עונשו מחברו בהבדלים מיקרוסקופיים. יחד עם זאת אין להעניש אדם אלא על פי חלקו בפרשייה, והגעתי למסקנה שיש לעשות אבחנה בין כל אחד ואחד מארבעת הנאשמים. בנוסף - החלטתי להעתר לבקשה להטיל על כל הנאשמים הן קנס והן פיצוי - הקנס, מאחר ומדובר בעבירה הנושאת, בין היתר, אופי כלכלי, ויש להכביד על כיסם של מבצעיה. הפיצוי - מאחר והנאשמים העשירו את כיסם על חשבון הציבור, בדרכי מרמה, ויש להורות להם להשיב כספים לא להם.

10. סוף דבר, ולאחר ששקלתי את מכלול הנתונים והשיקולים, ולאחר שנתתי את דעתי למכלול טיעוני הצדדים, ולכל המסמכים שהוגשו במסגרת הטיעונים לעונש, כולל פסיקה, תסקירים מטעם שירות המבחן, חוות דעת הממונה על עבודות שירות ומסמכים רפואיים, החלטתי לדון את הנאשמים לעונשים אלה:

הנאשם 1    

א.      מאסר בפועל לתקופה של  9  חודשים.

ב.      מאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לבל יעבור אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

ג.        קנס ע"ס 10,000 ש"ח או 5 חודשי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.6.09 ובכל 1 לכל חודש אחריו.

ד.      פיצוי  ע"ס 60,000 ש"ח לטובת הקרן לקליטת החייל המשוחרר. הפיצוי ישולם תוך 60 ימים מהיום, אחרת ישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלומו בפועל.

ה.      צו מבחן למשך 18 חודשים מהיום.

הנאשם 2    

ו.        מאסר בפועל לתקופה של  4  חודשים, אותם ירצה בעבודות שירות, באם יימצא מתאים לכך, ולשם כך אני מורה לממונה על עבודות שירות להכין חוות דעת כעת, ולפני שיסיים את תהליך שיקומו, ולהגישה לבית המשפט עד לדיון הבא. אבהיר כבר עתה, כי אם הנאשם לא יימצא מתאים לריצוי עונשו בעבודות שירות, בשל היותו נתון בתהליך שיקומי, או מכל סיבה אחרת, אזי הוא ירצה את עונשו מאחורי סורג ובריח.

ז.       מאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, לבל יעבור אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.