כללי
1. הנאשם 1, ארקאן בדיר (להלן: " הנאשם"), הורשע בפנינו ביום 12.12.2013, במסגרת הסדר טיעון, על יסוד הודייתו בכתב אישום מתוקן - בעבירות של הריגה, ניסיון להסעת שב"ח, הפקרה לאחר פגיעה ושיבוש מהלכי משפט.
2. העבירות שבהן הורשע הנאשם נוגעות לאירוע טרגי שהתרחש ביום 9.9.2012 בסמוך ליישוב שערי תקווה שבמערב השומרון. באירוע זה נהרג רכז הביטחון של היישוב (רבש"ץ), ליאור פרחי ז"ל (להלן: " ליאור" או "המנוח"), כתוצאה מפגיעת כלי הרכב שבו נהג הנאשם.
כתב האישום הוגש מלכתחילה, ביום 27.9.2012, כנגד הנאשם ושלושה נאשמים נוספים שסייעו לו לאחר שברח ממקום המעשה. ואולם שלושת הנאשמים האחרים הודו והורשעו בכתב אישום מתוקן ביום 5.2.2013, ולאחר מכן נגזר עונשם (ביום 30.6.2013; ערעורם בעניין העונש נדחה על ידי בית המשפט העליון - ע"פ 4831/13, פסק דין מיום 8.1.2014).
לעומת זאת, הנאשם כפר תחילה, והתנהל בעניינו משפט הוכחות. עם סיום פרשת התביעה, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, והנאשם חזר בו מכפירתו והודה בכתב אישום מתוקן. אין הסכמה בין הצדדים לעניין העונש המוצע.
יצוין כבר עתה, כי ראיות מרכזיות שהוצגו בפנינו במהלך שמיעת הראיות, היו סרטוני הצילום המתעדים את האירוע הקטלני עצמו. האחד, סרטון שצולם מהמכשיר הסלולרי של העד דביר כרמון (ת/18א), והאחרים, סרטונים שצולמו במצלמות האבטחה של מתחם הסמוך לזירת האירוע (ת/18ב). חזינו פעמים רבות בסרטים אלה, ונשוב לעניין זה וחשיבותו בהמשך.
3. התיקון העיקרי בכתב האישום מתבטא בכך שחלף עבירת הרצח שיוחסה לנאשם בכתב האישום המקורי, מיוחסת לו בכתב האישום המתוקן עבירה של הריגה. יודגש כי מלכתחילה לא יוחסה לנאשם עבירת רצח בכוונה תחילה, אלא עבירת רצח לפי סעיף 300(א)( 3 ) ו/או לפי סעיף 300(א)( 4 ) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין" או " החוק"), היינו גרימת מותו של ליאור במזיד תוך ביצוע עבירה אחרת (ניסיון להסעת שב"חים) ו/או כדי להימלט מעונש.
הראיות והטיעונים לעונש נשמעו בימים 11.3.2014 ו-8.4.2014, ועתה באים אנו לגזור את הדין.
העובדות לפי כתב האישום המתוקן
4. בסמוך ליישוב שערי תקווה נוהגים לעבור תושבי השטחים שאין להם היתר שהייה כדין בישראל (להלן: " שב"חים"), וזאת דרך פרצה בגדר הממוקמת סמוך לכביש 505 (להלן: " הכביש").בשלושה מקרים לפני האירוע דנן, אסף הנאשם, בידיעתו ובהסכמתו של נאשם 2, שב"חים אשר עברו את הגדר והגיעו סמוך לכביש. הוא עשה זאת ברכב מדגם "מזדה" (להלן: " הרכב" או " המזדה"), הרשום על שמו של נאשם 2 - שלא הייתה לו פוליסת ביטוח בת תוקף - או ברכב אחר. לצורך הסעת שב"חים במספר העולה על מספר מושבי הרכב, פירקו הנאשם והנאשם 2 את אחד המושבים האחוריים ברכב.
לאחר שאספו את השב"חים, נהג הנאשם להסיעם לאזור כפר קאסם תמורת תשלום של 50 ש"ח מכל שב"ח.
את איסוף השב"חים נהגו הנאשם או הנאשם 2 לתאם עם אדם בשם מוחמד שאינו תושב ישראל. ביום 9.9.2012, שוחח הנאשם עם אותו אדם ותיאם עמו איסוף שב"חים סמוך לגדר והסעתם לכפר קאסם תמורת תשלום.
5. ביום 9.9.2012 בבוקר, ביקש ליאור לתעד את כניסת השב"חים לשטח ישראל. לשם כך פנה ליאור לחברו, דביר כרמון (להלן: " דביר"), וביקש ממנו להתלוות אליו ולצלם את כניסתם של השב"חים באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי שבידי דביר.
בשעה 09:09, התמקמו ליאור ודביר על הכביש (בק"מ 21.4), בנתיב ממערב למזרח, כאשר חציו של הרכב על השול הימני וחציו על הכביש.
6. באותה עת הגיע הנאשם למקום, כשהוא נוהג במזדה, לשם איסוף השב"חים. הוא עצר את הרכב סמוך לפרצה בגדר, על הכביש, בנתיב ממזרח למערב, והמתין להגעת השב"חים. שלושה שב"חים נכנסו לרכב, אך שב"חים נוספים לא הספיקו לעשות זאת, וזאת מאחר שבאותה עת הבחינו במתרחש שני חיילים שנמצאו במקום והחלו רצים לכיוונה של המזדה, כדי לעצור את כניסת השב"חים לרכב.
7. משהבחין ליאור בנאשם אוסף ברכבו את השב"חים, ובחיילים הרצים לכיוון הרכב, הוא רץ אל מרכז הצומת ונעמד כשפניו לכיוון מזרח, במרחק של כ-86 מ' מן המזדה, וזאת כדי לעצור את הרכב.
8. הנאשם, אשר הבחין בחיילים המגיעים לעברו, בעודו מבצע פעילות בלתי חוקית, מיהר להימלט מן המקום, תוך שהוא מותיר את השב"חים הנוספים לצד הכביש. הוא החל בנסיעה מהירה, כשברכבו שלושת השב"חים, בנתיב ממזרח למערב, תוך האצת מהירות המזדה, עקיפת רכב אחר וחציית אי התנועה שבמקום, וזאת כדי שהוא והשב"חים יברחו ויימלטו מעונש.
9. ליאור, אשר הבחין בנאשם מגיע לעברו במהירות, שלף את אקדחו, דרך אותו, ונעמד מול המזדה במרכז הכביש.
הנאשם, אשר הבחין בליאור עומד מולו במרכז הכביש, חשד שמדובר באיש משטרה, המשיך את נהיגת המזדה (כמפורט לעיל), וזאת מתוך אדישות לפגיעה בליאור או בחייו.הנאשם פגע עם חזית המזדה בליאור, בעוצמה רבה, והעיפו למרחק של כ-65 מ'. כתוצאה מהפגיעה נהרג ליאור מייד או בסמוך לאחר מכן.