גור אייל נכסים והשקעות בע"מ נ' ש. עיצובים ומסחר ברהיטי עץ בע"מ

החלטה

לפני בקשה לביטול החלטה מיום 16.5.12, בה הוריתי על קבלת בקשת הרשות להתגונן שהגישה המשיבה.

המבקשת הגישה לביצוע שטר אשר נמשך על ידי המשיבה לטובת המבקשת. המדובר בשטר אשר ניתן כתשלום דמי שכירות עבור חודש פברואר 2012 בגין נכס אותו שכרה המשיבה מהמבקשת.

בתצהירו של מנהל המבקש התומך בהתנגדות, נטען כי סוכם בין הצדדים כי המשיבה תפנה את המושכר ביום 1.4.12 וכי תהיה פטורה מתשלום דמי שכירות עבור חודשים פברואר ומרץ 2012, בתמורה לכך שהמשיבה תשאיר במושכר שני מזגנים ומערכת חשמל ותאורה שהתקינה במושכר.

בהחלטתי מיום 16.5.12 הוריתי על קבלת ההתנגדות הואיל והטענה שהעלתה המשיבה עשויה להקנות לה הגנה לכאורה בפני התביעה ומשום שאין פוסלים טענה בשלב זה רק בשל סוגיות שבהוכחה.

כעת עותרת המבקשת לביטול החלטתי מיום 16.5.11, אשר ניתנה במעמד צד אחד ומבקשת כי אורה על דחיית הבקשה או לחילופין על קיום דיון בבקשה. המבקשת טוענת כי הטענות אותן העלתה המשיבה בבקשת הרשות להתגונן הן טענות שקריות וכי לא ויתרה על תשלום דמי השכירות תמורת השארת המחוברים במושכר. כן טוענת המבקשת, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר המאושר על ידי עורך דין.

אקדים ואציין, כי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מעניקה לבית המשפט סמכות ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד וללא קבלת תגובת המשיב. תקנה 214(א) לתקנות עליה נסמכת המבקשת אינה חלה בענייננו, שכן אין המדובר במקרה בו ניתן פסק דין או ניתנה החלטה הדוחה את בקשת רשות להתגונן, שרק אז רשאי הצד הנפגע לעתור לביטול ההחלטה.

מכל מקום, גם טענות המבקשת לגופן אינן מצדיקות את ביטול ההחלטה. ראשית, בקשת הרשות להתגונן נתמכת בתצהירו של מנהל המבקשת המאושר על ידי עורך דין, ומן הדין היה כי הדברים ייבדקו על ידי המבקשת בטרם מועלות טענות מסוג זה. אף טענת המבקשת כי טענות המשיבה בבקשת הרשות להתגונן הן טענות שקריות, אינה מצדיקה את ביטול ההחלטה. הכלל הוא, כי בדונו בבקשת הרשות להתגונן בית המשפט אינו צריך להשתכנע שהטענות של המבקש בתצהירו נכונות הן, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו. כך גם אין בודקים את טיב ראיותיו של הנתבע בשלב זה ואף אין בודקים אם יש בידו ראיה בכתב להגנתו נגד הראיה בכתב של התובע, שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה מטעמים של הוכחה בלבד (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, 403). מכאן, שטענת המבקשת כי הטענות שהועלו בתצהירו של מנהל המשיבה הן שקריות וכי המשיבה לא צירפה ראות בכתב להוכחת טענותיה, אין בהן כדי להביא לדחיית בקשת הרשות להתגונן. טענות אלה יש לברר במסגרת הדיון בתביעה עצמה. בנסיבות אלה, אף איני מוצאת מקום לקבוע דיון בבקשת הרשות להתגונן . התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה לביטול החלטתי מיום16.5.12.

ניתנה היום, ח' סיון תשע"ב, 29 מאי 2012, בהעדר הצדדים.