גונן נ' בנק מזרחי טפחות בעמ

פסק דין

1.ערעור על החלטתו מיום 21.11.11 של כב' הרשם אבי כהן בתא"ק 15057-12-10 שדחה את בקשתה של המערערת להורות על ביטול פסה"ד שניתן כנגדה בתאריך 23.2.11 במעמד צד אחד ולאחר שלא הגישה בקשה למתן רשות ערעור.

2.ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון בהתאם להחלטתי מיום 1.1.12 וב"כ המערערת אף צירף נספחים לעיקרי טיעוניו.

עיקר טיעוניו של ב"כ המערערת מכוונים למעשה כנגד קביעות עובדתיות שקבע הרשם הנכבד אשר שמע את חקירות המצהירים והתרשם מהם באופן ישיר.

3.הלכה פסוקה ועקבית כי ערכאת ערעור לא תתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן ואין זה המקרה, ולכן ראוי היה למערערת שלא להגיש כלל את הערעור ומכל מקום לא מצאתי להתערב בממצאיו ובמסקנותיו של הרשם, המקובלים עלי ועל כן דינו של הערעור להדחות.

4.בשלב ראשון בחן הרשם האם הבקשה לביטול פסה"ד הוגשה במועד. מסירת האזהרה של תיק ההוצל"פ בוצעה ביום 20.4.11, מסירה כדין מאושרת בחתימתה של המערערת ואף ננקטו כנגד המערערת הליכי גביה שונים.

הרשם דחה את טענתה של המערערת על כי נודע לה לראשונה על קיומו של פסה"ד מעיקול שהוטל על חשבון הבנק שלה וכן לא קיבל טענתה כי חתימתה על גבי האזהרה זויפה.

הרשם העדיף את גרסתו של השליח, מהנימוקים שפרט בהחלטתו, נימוקים הגיוניים ומתבקשים שאין להתערב בהם.

עוד אוסיף כי טענת זיוף החתימה נטענה בסעיף 8 לתצהיר התומך בבקשת הביטול באופן סתמי ומבלי שטרחה המערערת לצרף חוות דעת גרפולוגית שתתמוך בטענת הזיוף.

5.משקבע הרשם כי הבקשה לביטול פסה"ד לא הוגשה במועד ולא נתבקשה הארכת מועד ממילא ניתן היה לסיים את ההחלטה בשלב זה ולא להידרש לשאלות הנוספות.

בעניין זה עוד אוסיף כי גם אם זכאי נתבע שפסה"ד שניתן כנגדו יבוטל מחובת הצדק, עדיין חייב הוא להגיש את בקשתו במועד שאם לא כן לא תבחן כלל שאלת הביטול לגופא וגם אם יש לו טענות הגנה כבדות משקל.

זכות הגישה לערכאות המועלת השכם והערב כאשר אין למבקש הביטול טענות של ממש אינה יכולה להועיל לבעל דין הישן על זכויותיו.

זכות זו שהינה בדרגה גבוהה איננה בלתי מוגבלת ובכל תנאי גוברת על כל זכות של הצד שכנגד.

בקשת הביטול הוגשה באיחור של ממש של כחמישה חודשים ולאחר שהמשיב נקט בהליכי גביה שונים בתיק ההוצל"פ ולכן סביר היה שיסבור שאין בכוונתה של המבקשת לעתור לביטולו של פסה"ד וזכאי הוא למימוש פסה"ד שניתן לטובתו.

כמדיניות אין להסכים למצב בו בעל דין הסבור שיש לבטל פסה"ד שניתן כנגדו בהעדר הגנה, יגיש את בקשתו בכל עת שיחפוץ ואף ישחרר עצמו מהחובה לבקש הארכת מועד.

6.באשר לביטול מחובת הצדק מקובלת עלי מסקנתו של הרשם שגם לו הייתה הבקשה מוגשת במועד, לא היה מקום לבטל את פסה"ד מחובת הצדק.

גם אם לא צורף לכתב התביעה, שאין מחלוקת שהומצא למערערת, הזמנה לדין המורה לה להגיש בקשה למתן רשות להגן, עדיין אין המדובר בפגם יסודי ושורשי המביא לביטול המסירה מעיקרא ובעקבותיו לביטול פס"ד מחובת הצדק.

שותף אני לקביעות הרשם כי היה על המערערת לפנות מיוזמתה למזכירות ביהמ"ש ו/או לב"כ המשיב כדי לברר כיצד עליה לנהוג או לברר עם עורך דין מטעמה ולא להמתין, כפי שטענה, להזמנה לדיון, טענה שהרשם דחה ובצדק.

אף אני סבור שאין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק, גם לו הייתה הבקשה מוגשת במועד.

7. באשר לביטול פסה"ד עפ"י שיקול דעת של ביהמ"ש מצא הרשם הגנה אפשרית, ולא יותר מזה, בגינה היה מקום ליתן רשות להגן ואף לבטל את פסה"ד לו לא כשלה המערערת לאורך כל הדרך, כמפורט בהחלטתו של הרשם.