גולן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפנינו תובענה לקיצבת תלויים של נפגעי עבודה אותה הגישה התובעת בשל פטירת בעלה מר עופר גולן ז"ל, וזאת בעקבות החלטתו של הנתבע מיום 20.1.11, בה דחה פקיד התביעות את תביעת התובעת לקבלת הקיצבה האמורה.

2.בית הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים לעניין התשתית העובדתית עליה התבסס המומחה כמפורט להלן:

"1.המנוח עופר גולן ז"ל יליד שנת 1947.

2.המנוח עבד בקיבוץ בענף גידולי השדה. במסגרת עבודה זו עבד התובע בשדה בשנים 1969 – 1982. התובע עבד 6 – 7 ימים בשבוע, כ – 12 שעות ביום החל מהשעות המוקדמות של הבוקר. במהלך שעות אלה היה התובע חשוף לשמש ונהג לעבוד ללא כובע.

3.בשנת 1982 הפסיק התובע לעבוד עקב נגעים אדומים שהופיעו בפניו.

4.מצבו הרפואי של המנוח כעולה מהמסמכים הרפואיים".

3.לצורך הכרעה בסוגייה מונה פרופ' רוני וולף כמומחה מטעם בית הדין (להלן:"המומחה"ׂ), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות:

"1. ׂממה סבל המנוח בכל הנוגע לעור פניו?

2.האם הליקוי ממנו סבל המנוח נגרם כתוצאה מהחשיפה לשמש במהלך עבודתו?".

4.המומחה השיב בחוות דעתו מיום 21.1.13, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו, וציין:

"עפ"י ניסיוני, ועפ"י הספרות אני מעריך את חלקה של החשיפה בעבודה ב – 50% ואת החשיפה בילדות ומחוץ לעבודה גם כן ב – 50%".

5. בהחלטה מיום 24.1.13 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב.

6.בהחלטה מיום 2.4.13 אישר בית הדין לנתבע להציג למומחה שאלת הבהרה אחת מתוך ה – 5 אותן ביקש להציג.

7.ביום 28.4.13 השיב המומחה לשאלה עליה נשאל את הדברים הבאים:

"סרטני העור מהסוג שהופיעו אצל המנוח הם תוצאה של קרינת שמש מצטברת שנים קודם, לכן זמן החביון בין הנזק המתמשך והמצטבר של השמש לבין הופעת גידולים נראים לעין הוא ארוך ומוערך בשנים רבות, למעלה מ – 10 שנים...".

8.בהחלטה מיום 29.4.13 הורה בית הדין לצדדים להגיש סיכומיהם. ביום 8.5.13 הגיש הנתבע בקשה לפסילת מומחה, וביום 3.7.13 הגישה התובעת את תגובתה, לאחר שכבר ביום 13.6.13 הגישה את סיכומיה.

9. בהחלטה מיום 15.7.13 דחה בית הדין את בקשת הנתבע, הורה לנתבע להגיש סיכומיו, וכך עשה הנתבע.

טענות התובעת

10.לטענת התובעת, המומחה שמונה קבע כי יש קשר סיבתי בין עבודתו של המנוח בחשיפה לשמש לבין סרטני העור מהם סבל הן באמה שמאל והן בפנים. כידוע וכמפורסם בפסיקה, יש לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין, לאור היות המומחה אובייקטיבי. המומחה העריך את חלקה של החשיפה לשמש בעבודה בשיעור של 50%. מדובר בשיעור ממנו עולה כי קיימת השפעה משמעותית של תנאי העבודה על הופעת המחלה.