גולדשטיין נ' בנק הפועלים סניף נשר תל חנן

החלטה

1.תביעת נזיקין על-סך 73,004 ₪ נכון ליום הגשת התביעה – 27/2/2008.

התביעה

התובעת, הגב' זהבה גולדשטיין (להלן: "התובעת") משכנה את מכוניתה מסוג וולבו שנת ייצור 1995, מ.ר. 10-795-17, לטובת הנתבע בנק הפועלים סניף נשר (להלן: "הנתבע"). החייב היה בעלה – מר תומס צבי גולדשטיין. הבנק הפעיל את שטר המשכון, מונה ככונס נכסים וקיבל על פי בקשתו הרשאה מראש ההוצאה לפועל, להעביר את הליך מימוש הרכב, מהליך כינוס להליך של מכירה במחסן. הבנק לא נתן לתובעת כל אפשרות להגיב לבקשתו מראש ההוצאה לפועל.

הרכב נתפס במוסך "ארז", ונמכר במחיר של 45,232 ₪, ללא הליך כינוס, ללא התמחרות וללא הודעה לחייב ולתובעת. מסכום זה נותרו לזכות החייב סך של 16,468 ₪ בלבד. זאת לאחר תשלום למוסך עבור תיקונים וקיזוז הוצאות.

לטענת התובעת, ב"כ הנתבע התרשל, בכך שלא הודיע לה כבעלת הרכב, על הבקשה להעברת הרכב מהליך של כינוס נכסים למכירה במחסן, ובכך מנע ממנה את האפשרות לקנות את הרכב. לדעת התובעת, מרגע שהורה ראש ההוצאה לפועל על המכירה לא בהליך כינוס, פסק המינוי ואסור היה לנתבע למכור את הרכב.

סכום התביעה הועמד על סך של 73,004 ₪ : שווי הרכב (82,000 ₪) לפי מחירון לוי יצחק, פחות היתרה– 16,468 ₪ לאחר מכירת הרכב, ולאחר קיזוז הוצאות ותשלומים, צמוד למדד מיום 1/10/2001.

2.ב- 6/4/2008 הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף, לחילופין לחייב התובעת בהפקדת עירבון, ולחילופין הארכת מועד להגשת כתב הגנה. אחת מהטענות אשר הועלו בבקשה, היו מעשה בי-דין, שכן כתב התביעה בתיק דנן, הוא חזרה על האמור והנטען בבר"ע 722/05, זהבה גולדשטיין נ' בנק הפועלים סניף נשר ואח', כפי שיפורט בהמשך.

הבקשות לסילוק התביעה ולהשתת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע נדחו, ניתנה אורכה להגשת כתב הגנה, נקבע כי לא מתקיים מעשה בית דין – החלטה מיום 8.7.08.

הגנה

3.הנתבע טען להגנתו, כי התביעה הוגשה בשיהוי רב. הרכב נמכר עוד ב- 13/11/2001, ואף אם נניח, כי לכאורה נודע לחייב ו/או לתובעת נסיבות מכירת הרכב רק ב- 15/1/2003 (בהתאם למכתב הכונס לחייב אשר צורף כנספח ז'), הרי שהתובעת המתינה למעלה מ- 5 שנים טרם הגשת התביעה. שיהוי זה מלמד, כי התובעת זנחה את תביעתה.

הנתבע טען עוד להיעדר יריבות בין הצדדים והיעדר עילה. בעל זכות התביעה ככל שקיימת כלל החייב בתיק המשכון – בעלה של התובעת – ולא התובעת. הכונס מתפקד כ"ידו הארוכה של בית-המשפט", ופועל מטעמו. הכונס פנה לראש ההוצל"פ, בבקשה להעברת הרכב מהליך כינוס למכירה דרך מחסן הערובה, בקשתו זו אושרה , ועל כן הנתבע - הכונס פעל בהתאם לכל דין.

הרכב היה במוסך לצורך תיקונים, והואיל ולמוסך זכות עיכבון, נאלץ הכונס ליתן התחייבות למוסך, ולשלם את אשר מגיע לו לשם שחרור הרכב. התחייבות הכונס למוסך הובאה לידיעת ראש ההוצאה לפועל, ואושרה בהחלטה מ- 28/11/2004.

האזהרה בתיק המשכון והעתק מצו מינוי כונס הנכסים נמסרו לחייב. ב- 23.9.01 החייב לא פנה בבקשה לראש ההוצאה לפועל ו/או לכונס וכיוצ"ב, בדבר הליכי המימוש ו/או הצעה לפדותו.

4.ביום 6/5/2009 התקיים דיון במעמד הצדדים, והשאלה המשפטית אשר הועמדה היא, צו: האם הייתה חובה על הנתבע, להודיע לתובעת, טרם מכירת הרכב אשר בבעלותה, נשוא התביעה בהליך של מכירה מהמחסן ובקשתו להוצאת הרכב מהליך הכינוס (להלן : "הבקשה") ? השאלה המתבקשת משאלה זו באם התשובה תהא חיובית, היא, משלא עשה כן, האם פעל ברשלנות אשר גרמה נזק לתובעת ?

רקע עובדתי כפי שעולה מהחומר המצוי בתיק

5.ב- 6/10/1996, התובעת חתמה על שטר משכון, ועל כתב הוראות בלתי חוזרות, הממוען למשרד הביטחון לאור שיעבוד ומשכון הרכב לזכות הנתבע.

6.המשכון נרשם אצל רשם המשכונות ב- 10/10/1996, כאשר הנושה הוא בנק הפועלים, החייב מר צבי גולדשטיין טומס, ובעלת הנכס הממושכן- הרכב- היא התובעת - אשתו.

7.ב- 15/8/2001 הנתבע הגיש תביעה בבית המשפט השלום בחיפה, בת.א. 19224/01 כנגד חברת צ. גולדשטיין בע"מ (להלן : "החברה"), גולדשטיין עופר וצבי גולדשטיין, על סך 182,293.18 ₪, בגין יתרת חוב בחשבון העו"ש, חשבון ההלוואה וערבות בנקאית שניתנה למכס. לאחר דיונים משפטיים ניתן פסק הדין כנגד הנתבעים על מלוא סכום התביעה.

8.יום למחרת, ב- 16/8/2001, הנתבע פתח תיק הוצאה לפועל מס' 02-21661-01-9 (להלן : "תיק המשכון") כנגד החייב, והגיש בקשתו כזוכה למינויו ככונס נכסים לגבי הרכב. במסגרת תיק זה, מונה ב"כ הנתבע, עו"ד פלפלי לשמש ככונס נכסים בגין הרכב (ראה החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, מר עיסא סעיד, מיום 26/8/2001 – להלן : "צו הכינוס").