ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
71888-06
10/03/2011
|
בפני השופט:
חגי ברנר
|
- נגד - |
התובע:
1. גול יוסי 2. יוסי ג. גלריה לאומנות ישראלית בע"מ
|
הנתבע:
1. יואב פור 2. ארט פוקוס בע"מ 3. מרדכי אברמוביץ 4. גלריה ברונו - נמחקה 5. פריזמה פרויקטים יוזמות והנדסה בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
מבוא
בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך 2,500,000 ₪ שעילתה בהפרה נטענת של זכות יוצרים במספר יצירות.
התובע 1, יוסי גול (להלן: "גול") הוא סוחר אמנות הפועל באמצעות התובעת 2, ועוסק בסחר אמנות בינלאומי.
התובעים 1 ו- 2 (להלן: "התובעים") טוענים כי הם בעלי זכות היוצרים בשבעה ציורים שצויירו על ידי ארבעה ציירים שונים, תושבי מדינות חבר העמים (להלן: "היצירות"). היצירות צורפו כנספחים א'- ז' לכתב התביעה. הציירים הם אלכסנדר אסטחוב (ציורים א' ו-ב'), אלכסנדר בורקו (ציורים ג' ו- ד'), סרגיי איגצ'נקו (ציורים ה' ו- ו') וכן סרגיי קבריקו (ציור ז'). לטענת התובעים, הנתבעים כולם הפרו את זכות היוצרים שלהם ביצירות בכך שבשנים 2005- 2006 הדפיסו בלא אישורם 5,000 עותקים מכל יצירה, ומכרו אותם לצדדים שלישיים. עקב כך נגרם לתובעים נזק כבד מחמת אובדן מכירות של הדפסי היצירות, ירידה בהכנסות השנתיות וכן פגיעה במוניטין. מכאן התביעה.
הנתבע הדומיננטי בפרשה ודמות מפתח בה, הוא הנתבע 3, מרדכי אברמוביץ (להלן: "אברמוביץ"). אברמוביץ הוא סוחר אמנות ובעליה של הנתבעת 5, פריזמה פרוייקטים יוזמות והנדסה בע"מ. אברמוביץ הוא שהזמין את הדפסת היצירות מן הנתבע 1, בתור קבלן משנה מטעמו, לאחר שלדבריו העבודה הוזמנה אצלו על ידי אדם בשם אילן שחר.
הנתבע 1, יואב פור, הוא מי שקיבל מאת אברמוביץ הזמנת עבודה במסגרתה הדפיס עבור אברמוביץ, באמצעות חברת ארט פוקוס שבשליטתו, היא הנתבעת 2, את היצירות.
הנתבעים טוענים להגנתם כי יש לדחות את התביעה מחמת שורה ארוכה של טעמים. ואלה עיקר טענותיהם (לא לפי סדר הטיעון):
דבר החקיקה הרלבנטי הינו חוק זכות יוצרים, התשס"ח- 2007 ולא חוק זכות יוצרים, 1911, שבוטל;
לתובעים אין זכות יוצרים ביצירות ובעלי הזכויות לא הצטרפו לתביעה;
התובעים לא העידו את אילן שחר, שהינו עד מפתח לביסוס התביעה, ולכן דין התביעה להדחות;
היצירות הודפסו לבקשתו של אילן שחר, שהוא שותפם של התובעים ואף הציג עצמו כמי שפעל מטעמם;
עומדת לנתבעים הגנת תום הלב;
על פי הנוהג בענף, אין צורך לבקש אישור בכתב של בעל זכות היוצרים בטרם מודפסות יצירותיו על ידי בית דפוס;
היצירות המודפסות לא נמכרו לצדדים שלישיים אלא נועדו לצורך קידום מכירות בלבד במסגרת מכירות פומביות של חפצי אמנות אחרים על גבי ספינות שעשועים;
התובעים לא הוכיחו קיומו של נזק בעין;
התובעים אינם יכולים לתבוע פיצוי סטטוטורי שכן מדובר בשינוי חזית מצידם;
אין לחשב את הפיצוי לפי מספר היצירות המפירות שכן לכל היותר מדובר במסכת אחת של הפרות, שכמוה כהפרה אחת בלבד לענין הפיצוי הסטטוטורי.
נדון בטענות אלה כסדרן.
דיון