תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה טבריה
|
19364-07-09,26585-05-11,52281-06-11
05/11/2012
|
בפני השופט:
ג'מילה ג'בארין כליפה
|
| - נגד - |
התובע:
פלונית
עו"ד גרי ספייסר
|
הנתבע:
פלוני
עו"ד רפי עמר
|
|
עניינה של החלטה זו בשאלת גובה הערבויות המתאימות לצורך הבטחת החזרת קטין לארץ.
רקע עובדתי
- המבקשת, נוצריה, ילידת קולומביה והמשיב יהודי יליד ישראל, הכירו זה את זה בקולמביה. המבקשת הגיעה לארץ לביקור ראשון בשנת 2003, הצדדים נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים בארצות הברית בשנת 2004, כאשר בשנת 2006 נולד לצדדים בארץ בן משותף (להלן:"הקטין").
- מערכת היחסים בין הצדדים עלתה על השרטון, והצדדים נפרדו זה מזה בשנת 2009; כאשר בחודש 6/2009 עזבה האם את הבית המשותף, ועברה לגור עם הקטין בקיבוץ xxx.
- בין הצדדים נפתחו מספר הליכים משפטיים לרבות תביעות למזונות, משמורת, התרת נישואין וצווי הגנה.
ביום 20.6.2010 הגיעו הצדדים להסכם ביניהם לפיו, המשמורת על הקטין תהיה אצל האם תוך קביעת הסדרי ראייה עם האב. ההסכם הסדיר גם ענין נסיעות לחו"ל. כן בהסכם (סעיף2.1.) נקבע, כי צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הקטין יישאר בתוקפו כצו קבוע.
בתאריך 7.7.2011 ניתן פסק דין המתיר את נישואין הצדדים (תמש 36969-10-10).
- בתאריך 16.5.2011 הגישה האם תביעת הגירה לארץ מולדתה - קולמביה (תמש 26585-05-11) ואילו האב הגיש מצידו בתאריך 30.6.11 תביעה להרחבת הסדרי ראיה- תמש 26585-05-11.
הבקשה לביטול צו עיכוב יציאה
- בגדרי תביעות אלה, הגישה האם בתאריך 10.9.2012 בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, בה עסקינן.
לטענת האם, היא מעוניינת לנסוע עם הקטין לארץ מולדתה קולמוביה, בין התאריכים 27.11.2012- 15.1.2013 (ראה אישור הזמנת כרטיסי טיסה) ולשהות שם בתקופת החגים -חג המולד והסילבסטר; האם ציינה גם, כי מחירי הכרטיסים עולים באופן חד אחרי תאריך 30.11.2012 וקשה להשיג מקומות חזרה לפני 13.1.2013; מה עוד שבשנה הבאה, הקטין יהיה בכיתה א', דבר שלא יאפשר נסיעה ארוכה לקולומביה בתקופת החגים הנוצרים באמצע שנת הלימודים לשיטתה, טובת הקטין מחייבת גם ביקור כזה.
עוד טוענת האם, כי עד למשבר בין הצדדים, היא ובנה הקטין נסעו פעמיים לקולמביה: פעם בשנת 2007, ופעם בשנת 2008.
האם, שלא ביקרה את משפחתה בקולומביה מזה מעל 3 שנים, מבקשת להאריך את הביקור לתקופה של 6 שבועות, זאת חרף הוראת סעיף 2.5 להסכם לפיה המשיב "לא יתנגד באופן עקרוני לנסיעה של האם והקטין לביקור משפחה בקולומביה, אשר לא יעלה על חודש ימים כפוף להפקדת ערבות מתאימה".
האם התחייבה לאפשר קשר יום-יומי בין הקטין לבין אביו-המשיב בזמן השהייה בקולומביה, וכן התחייבה לספק כל ערבות מתאימה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
- בתאריך 10.9.2012 הורה בית המשפט (כב' השופטת בוהדנה) לצדדים להגיע להסכמות בדבר הערבויות להחזרת הקטין וכן הורה על העברת התיק בפניי.
- המבקשת הגישה ב-24.9.2012 הודעה מטעמה; היא חזרה וביקשה לאשר לה ולקטין נסיעה לקולומביה. היא הוסיפה כי בתקופה בה לא ביקרה את משפחתה בקולומביה, נפטרו סבתה שלה ועוד 2 בני דודים, ואילו הוריה המבוגרים (אמה בת 87 ואביה בן 74) אינם מסוגלים להגיע לארץ עקב מצבם הבריאותי. האם ביקשה לציין כי האב הוא זה שחתם על דרכון קולומביאני עבור הקטין והאב מכיר את זכותו של הקטין להחזיק באזרחות ישראלית-קולומביאנית. המבקשת הוסיפה, כי הינה בודדת בישראל, מבחינת משפחתית וחברתית, ואין לה יכולת לספק ערבות צד ג' ומבקשת לוותר על דרישה זו. המבקשת מסכימה להפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית בסך של 120,000 ש"ח.
- ב"כ המשיב הודיע לבית המשפט ביום 3/10/2012 כי לאחר בדיקה מקיפה שערך באשר להוצאות הכרוכות בהחזרת הקטין ארצה במידה ולא ישוב מקולומביה, נמצא שעלויות אלה נאמדות סכום של כ-400,000 ש"ח ,והוא מבקש תשי בטוחות:
א. המחאה בנקאית או ערבות בנקאית אוטונומית ע"ס 200,000 ש"ח
ב. ערבות צד ג' ללא הגבלה בסכום או למצער בסך שלא יפחת מ- 200,000 ש"ח.