החלטה
1.בפני ערר על החלטת בימ"ש השלום בכפר סבא (מ"ת 36752-10-10), שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
הערר מכוון כלפי קביעת ביהמ"ש קמא, כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא המיוחסת לעורר. לחלופין, מבוקש לקבוע, כי הראיות אינן ברף הגבוה המצדיק מעצר עד תום ההליכים.
כתב האישום
2.בכתב האישום נטען, כי במהלך התקופה שבין ספטמבר 2009 ועד יוני 2010, פעל השוטר חסיין עבדאללה כסוכן משטרתי סמוי (להלן: "הסוכן").
ביום 22.12.09 בסביבות השעה 18:00 הגיע הסוכן ברכב לבית קפה "הקלאץ". הסוכן ירד מהרכב והלך לכיוון בית הקפה, פנה לעלאא ג'ומעה (להלן: "עלאא") ואמר לו שהוא רוצה "פיתה" (כשהכוונה היא לפלטה מסם מסוכן מסוג חשיש). עלאא הזמין את הסוכן להיכנס לתוך בית הקפה. בהמשך קרא עלאא לנאשם להיכנס לתוך בית הקפה. לאחר שנכנס הסוכן לבית הקפה, פנה אליו אמיר ג'אבר (להלן: "אמיר"), ושאל אותו "מה אתה צריך" וזה השיב לו "פיתה". הסוכן שאל את אמיר לגבי המחיר וזה השיב לו, כי זה יעלה לו 1,200 ₪. בהמשך, אמר הסוכן לאמיר, כי הוא צריך לפצות אתו על הפעם שעברה ואמיר הצביע על הנאשם ואמר "זה בעל הבית, דבר אתו". הסוכן פנה לנאשם וביקש ממני שיוריד לו במחיר. לאחר היוועצות בין עלאא לנאשם, פנה הנאשם לסוכן ואמר לו "זה המחיר". בהמשך, אמר אמיר לסוכן "אם אתה רוצה, תחכה ברכב". הסוכן השיב בחיוב, יצא החוצה ונכנס לרכב. זמן קצר לאחר מכן, הורה אמיר לעלאא לגשת ולהביא את הסמים, עלאא ניגש לחצר וחזר עם פלטה של סם מסוג חשיש במשקל 93.90 ג'; העביר אותה לאדם אחר שישב בבית הקפה (שזהותו אינה ידועה למאשימה), והלה מסר לסוכן את הפלטה בתמורה לסך של 1,200 ₪.
3.החלטת בית משפט קמא
בימ"ש קמא בחן את הראיות לכאורה שכללו:
א.הודעת הסוכן המתייחסת לעסקה נשוא כתב האישום. בהודעתו מסר הסוכן, כי הגיע ביום 22.12.09 לבית קפה הסמוך לתחנת הדלק בכביש 444, בחוץ ישבו ארבעה אנשים מסביב למדורה מתוכם זיהה שניים עומר והאני - איתם ביצע עסקת סמים קודמת ביום 16.12.09. הסוכן ניגש לעומר, שאל לשלומו וביקש לרכוש "פיתה" (פלטת חשיש). עומר הזמינו לתוך בית הקפה וקרא להאני. האני הסביר לסוכן, כי המחיר הנדרש הוא 1,200 ₪.
הסוכן ביקש פיצוי עבור העסקה הקודמת ובתשובה הצביע האני על בחור שעמד בחוץ, לבוש ג'ינס חלק עליון ארוך כהה, שמן גובה בינוני, שיער מקורזל ואמר כי הוא "בעל הבית", בעקבות זאת פנה הסוכן אל מי שהוצג כבעל הבית:
"אמרתי לו שיעשה מחיר כלומר שיוריד במחיר של פלטת החשיש. הבחור שאל מאיפה אני? ואני עניתי מנתניה במקור מהצפון. הוא שאל אותי אם אני עילאווי (אינני יודע את פירוש המילה) והאני ענה לו ואמר 'לא הוא צפוני הוא גר בנתניה".
הבחור שנראה כבן 40+ ענה לי: "אללה מעאק" כלומר אתה יכול ללכת. עומר הגיע, לקח את הבחור הצידה ודיבר איתו בצד. הבחור חזר ביחד עם עומר ואמר לי זה המחיר והתכוון ל- 1200 ₪".
ב.הסוכן מסר הודעה לגבי עסקת סמים נוספת שביצע ביום 5.1.10. על פי האמור בהודעה זו הוא הגיע פעם נוספת למסעדת הקלאץ, ונפגש עם עומר והאני וביקש לקנות פלטת חשיש. עומר אמר לו להמתין. כעבור מספר דקות הגיע רכב טיוטא ממנו ירדו שני אנשים. האחד שזוהה על ידי הסוכן כאבו אסמעיל, והשני העורר. אסמעיל נכנס לבית הקפה ואילו העורר נותר בחוץ כשהוא לבוש בקפוצ'ון שכיסה את ראשו. את העורר תיאר הסוכן בהודעתו כמי "שהיה בפעם האחרונה שקניתי סמים בקלאץ ושהאני אמר לי 'זה הבעלים דבר אתו על המחיר'".
ג.מזכר הבהרה שרשם הסוכן ביום 21.6.10 ובו הסביר, כי מי שנגש אליו ואמר לו "זה המחיר" היה העורר שהאני אמר עליו שהוא בעל הבית.
ד.בתדפיס תמונות מקלטת 16-571-09 מיום 22.12.09 סימן הסוכן את האני (1) העורר (2) ומי שמסר לו את פלטת החשיש (3). על גבי תדפיס אחר סימן הסוכן את העורר במס' (4). השוטר יוסי דוקרגר זיהה, מתוך תדפיס תמונות, את 'האני' כאמיר ג'אבר, את העורר כג'אווד ג'אבר ואת 'עומר' כעללא ג'ומעה.
ה.בהודעה שנגבתה מעללא ג'ומעה (עומר) ביום 16.8.10 מסר עלאא כי העורר הוא בעל העסק, אך מיד תקן ואמר שהוא הבעלים של בית הקפה ומשלם מזה שנים את חשבונות מים וחשמל. בהודעתו נרשם:
"לפני זה עבדתי במסעדה בית קפה, המשטרה שמה לו שם כזה הקלאץ', העסק של גוואד ... תרשום עלא, עלא, זה עסק שלי ...".
ו.העורר שמר על זכות השתיקה והשיב ורק לָשֵאלה אם פנה אליו הסוכן וביקש ממנו מחיר השיב:
"זה העסק הקלאץ' היה שלי לפני הרבה שנים, והם דיברו איתי על משקה חריף כי אני מבין במחיר של משקאות".
4.לטענת ב"כ העורר טעה בימ"ש קמא כאשר קבע על פי מקבץ הראיות האמור, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה של סחר בסם כלפי העורר.