ג.ש.מ חברה לבניין בע"מ ואח' נ' רום א. מפעלי בניה בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעה על הסך של 89,320 ₪ אשר עניינה דמי שכירות המגיעים לתובעת, לטענתה, בגין השכרת פיגומים לנתבעת.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1.התובעת והנתבעת הינן חברות העוסקות בתחום הבניה. הנתבעת קיבלה לביצוע פרויקט בניה ברחוב י.ל. פרץ בחולון (להלן: "הבנין"). לצורך הקמת הבנין הנתבעת נזקקה להקמת פיגומים. משכך, הזמינה הנתבעת מהתובעת הקמת הפיגומים בבנין.

2.לטענת התובעת, לאחר משא ומתן מתמשך בחודש ספטמבר 2008, נכרת הסכם בין הצדדים, ולפיו התחייבה התובעת להקים בבנין 1,000 מטר פיגומים. עוד הוסכם כי התמורה שתשולם לתובעת עבור התקנת הפיגומים ודמי שכירות מראש עבור תקופה של 105 ימים (להלן: "תקופת השכירות") תהא 21,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

3.התובעת מבססת את תביעתה על מסמך הצעת מחיר מיום 16.9.2008 ובמסגרתו סוכם, לטענתה, התנאים בין הצדדים, כאמור לעיל. בנוסף, נקבע בהצעת המחיר כי לאחר תום תקופת השכירות (105 יום), תשלם הנתבעת לתובעת דמי שכירות בשיעור של 6 ₪ לכל מ"ר של פיגומים לחודש (נספח א לכתב התביעה) (להלן: "הצעת המחיר").

4.אין חולק בין הצדדים כי התקנת הפיגומים הושלמה בסוף חודש ינואר וכי 800 מ"ר מהפיגומים היו עדיין מותקנים בבנין עד למועד הגשת התביעה.

5.עם זאת, הנתבעת טוענת כי מעולם לא הסכימה לשלם דמי שכירות עבור הפיגומים לאחר תום תקופת השכירות. לטענתה, הצעת המחיר נשלחה אליה על ידי התובעת אך ורק ביום 21.7.2009 ומנהלה, מר אמיר רום (להלן: "מר רום/מנהל הנתבעת"), כבר למחרת, ביום 22.7.09, הודיע כי אינו מסכים לאמור בהצעת המחיר וכי ניתן לפרק את הפיגום הקיים. לטענתה, על אף הודעתו של מנהלה כי ניתן לפרק את הפיגומים, בחרה התובעת שלא לפרקם, אלא להגיש התביעה שלפני.

6.אין חולק כי הנתבעת שילמה לתובעת הסך של 10,000 ₪ ורק לאחר הגשת התביעה שילמה את היתרה, בסך של 11,000 ₪ (בתוספת מע"מ). המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם התובעת זכאית לדמי שכירות בגין הפיגומים לתקופה שלאחר תום תקופת השכירות?

7.התובעת טוענת כי באמצע חודש מאי 2009, ביקשה ממנה הנתבעת להמשיך לשכור את הפיגומים לתקופה נוספת. לטענתה, ממועד זה ועד ליום 12.4.10 הנתבעת עשתה שימוש בפיגומים ולא שילמה את דמי השכירות בגינם. ביום 12.4.10 הנתבעת ביקשה לפרק 200 מ"ר מהפיגומים ולהמשיך להשתמש ב-800 מ"ר נוספים, ועד ליום הגשת התביעה 800 מ"ר פיגומים עדיין מותקנים בבנין. לפיכך, התובעת טוענת כי הנתבעת חבה לה כדלקמן:

7.1.יתרה בסך של 12,760 ₪ בגין התקנת הפיגומים ודמי שכירות עד ליום 15.5.09. - סכום זה שולם לאחר הגשת התביעה.

7.2.סך של 76,560 ₪ דמי שכירות הפיגומים מיום 15.5.09 ועד ליום 12.4.10.

האם נכרת הסכם בין הצדדים?

8.התביעה, בעיקרה, נסמכת על הצעת המחיר מיום 16.9.2008. הנתבעת טוענת כי לא קיבלה הצעת המחיר, אלא בחודש יולי 2009 ומשכך, מעולם לא הסכימה לתשלום דמי שכירות מעבר לתקופת השכירות.

9.איני מקבלת טענה זו. ראשית, עדותו של מר פינון מזרחי (להלן: "פינון"), ולפיה לאחר משלוח הצעת המחיר נוהל משא ומתן בינו לבין מר רום אשר בסופו הוסכם כי הפיגומים יועמדו לרשות הנתבעת לתקופה של 105 יום במקום 60 יום - מהימנה עלי (עמוד 9 לפרוטוקול בשורות 13 - 19). כמו כן, מהימנה וסבירה עלי גירסתו של פינון, ולפיה לאחר תום תקופת השכירות מקובל, הן אצל התובעת והן אצל משכירי פיגומים אחרים, לקבוע דמי שכירות גבוהים יותר (כפי שבא לידי ביטוי בדוגמאות ההסכמים שצורפו לתצהירו). כך גם הוסכם בין הצדדים בענייננו, כפי שפורט בהצעת המחיר.

10.שנית, הנתבעת עצמה הגישה מסמך הערוך על ידי התובעת (נ/1) מיום 9.2.2009 וממנו עולה כי הוסכם על תקופת שכירות נוספת החל מיום 15.5.2009. על גבי מסמך זה עולה כי הוא נשלח ממספר הפקסמיליה של התובעת למספר הפקס של הנתבעת (עמוד 8 לפרוטוקול בשורה 18), ומכאן, שגם אם הייתי מקבלת טענת הנתבעת כי לא קיבלה העתק מהצעת המחיר, הרי שהיה ברשותה מסמך זה (נ/1) שגם בו בא לידי ביטוי ההסכמה בדבר שכירת הפיגומים לאחר התקופה של 105 יום.

11.שלישית, מר רום בעדותו טען כי ההסכם בין הצדדים היה כלדקמן:

"הסיכום היה אך ורק טלפונית. סוכם, בהתחלה בקש 23,000 ₪, סיכמנו 21,000 ₪ ולא היה שום סיכום, לא בע"פ ובטח שלא בכתב לגבי המועד מתי התובעת צריכה לפרק את הפיגומים" (עמוד 20 לפרוטוקול בשורות 24 - 26).

12.אין בידי לקבל גירסה זו של מנהל הנתבעת, שכן היא עומדת בסתירה לגירסתו הוא, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר עדות ראשית מטעמו, ולפיה "דובר על שכירות של 1,000 מטר פיגומים לתקופה של 3 חודשים בסך כולל של 21,000 ₪, ובתוספת מע"מ כחוק" (סעיף 8 לתצהיר עדות ראשית של מר רום - הדגשה לא במקור). הנה כי כן, מר רום מודה בתצהירו כי נקבעה בין הצדדים מראש תקופת השכירות לשלושה חודשים. ברי כי ככל שהנתבעת ממשיכה להחזיק בפיגומים לתקופה העולה על תקופת השכירות שנקבעה - עליה לשלם תמורה למשכיר הפיגומים - קרי לתובעת.

13.רביעית, אין כל הגיון כלכלי בגירסה, לפיה התובעת תסכים להשכיר הפיגומים לתקופה של שלושה חודשים, ולא תהיה זכאית לכל תמורה, ככל שהנתבעת תידרש לפיגומים מעבר לתקופה זו, שהרי התובעת יכלה לפרק את הפיגומים ולהשכירם לצד שלישי כלשהו. מנגד, הנתבעת לא הביאה כל ראיה לתמיכה בגירסתה, לפיה העבודות בבנין הופסקו לחלוטין עוד במהלך תקופת השכירות, ומשכך, לא היה לה כל צורך בפיגומים. נהפוך הוא, לא נסתרה גירסתו של מר מוטי כהן, מנהל האתר לשעבר בבנין (להלן: "מר כהן/מנהל האתר"), ולפיה מאחר והיה צפי כי הבניה תתחדש לאחר קבלת השינוי בהיתר, הרי שהנתבעת ידעה כי תיזקק לפיגומים בהמשך הבניה, ולפיכך לא ביקשה מהתובעת לפרקם (סעיף 8 לתצהירו). ואכן, אף לשיטת מנהל הנתבעת נעשה שימוש בפיגומים החל מחודש פברואר 2010 (עמוד 24 לפרוטוקול שורות 16-17).