פסק דין
רקע ותמצית טענות הצדדים
התובעת - חברה בע"מ הגישה תביעה כספית בסדר דין מהיר על סך 15,937 ₪.
על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת הינה חברה העוסקת בין היתר בעבודות נגרות. בחודש פברואר 2007, הזמין הנתבע שהינו בית ספר טכנולוגי מקצועי מהתובעת 26 שולחנות לחדרי מחשבים בעלות של 800 ₪ בתוספת מע"מ לשולחן, על פי הצעת מחיר שנתנה התובעת לנתבע ושאושרה טלפונית על ידו.
התובעת ביצעה את העבודה כמוסכם וסיפקה את השולחנות לנתבע בחודש 05/07. הנתבע העלה טענות באשר לטיב העבודה וסוכם בין הצדדים, כי התובעת תתקן את הליקויים והיא אכן תיקנה אותם בהתאם להסכמה בין הצדדים.
הנתבע שילם לתובעת על חשבון העבודות סך של 9,000 ₪ בלבד ונותר חייב סך של 15,024 ₪. התובעת פנתה לנתבע על מנת שיסדיר תשלום החוב, אולם עד מועד זה לא התקבלה כל תשובה מהנתבע ולפיכך הוגשה התביעה.
לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות. הנתבע מאשר, כי הזמין מהתובעת שולחנות חדשים לחדר המחשבים בבית הספר. לטענתו, התובעת לא ביצעה את העבודה כראוי. עם קבלת השולחנות המוזמנים, נראו בהם פגמים רבים ושריטות והשולחנות כלל לא נראו חדשים ואף לא הגיעו עטופים. מאחר והנתבע מצא, כי השולחנות לא היו בטיב והאיכות הנדרשת הם הוצאו מחדר המחשבים לאולם בית הספר ומנהל התובעת נדרש באופן אישי להגיע ולראות את טיב הסחורה אותה סיפק.
על פי טענת הנתבע, בין הצדדים סוכם, כי השולחנות יוחזרו לחדר המחשבים והתובעת תדאג לתיקונם והוסכם בין הצדדים, כי התובעת תקבל 50% משווי התמורה שנקבעה. מאחר ולמרות הסיכום, התובעת לא פעלה באופן מיידי לביצוע התיקונים, היא התבקשה להגיע לבית הספר ולפנות את השולחנות. רק לאחר פניות חוזרות ונשנות, הגיע מנהל התובעת עם פועל נוסף על מנת לתקן את השולחנות. גם תיקון זה לטענת הנתבע, לא בוצע כראוי והתיקונים הוסיפו למראה הישן של השולחנות, לדוגמא השריטות נצבעו בשחור ואילו השולחנות בצבע חום.
משראה הנתבע את אייכות התיקונים שבוצעו בשולחנות, הודיע למנהל התובעת, כי התיקונים אינם משביעים את רצונו והתובעת נדרשה לקחת את השולחנות בחזרה. לבסוף, לאחר דין ודברים בין מנהלת בית הספר למנהל התובעת הוסכם, כי השולחנות יישארו בבית הספר וכי התובעת תהא זכאית בגינם לסך של 9,000 ₪ כולל מע"מ בלבד. על פי סיכום זה הוציאה התובעת חשבונית והנתבע שילם לתובעת בשיק מיום 30.10.07 שצורף כנספח לכתב ההגנה.
לטענת הנתבע, התביעה הוגשה בחוסר תום לב, תוך ניסיון התובעת להתנער מהסכם אליו הגיעה עמו.
מטעם התובעת העיד מנהלה. מטעם הנתבע העיד, מנכ"ל העמותה המפעילה את בית הספר. שני הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית נוספים, אולם לאור האיחור הרב בהגשת התצהירים מבלי שמי מהצדדים פנה בבקשה להארכת מועד, הוריתי על הוצאת כל התצהירים מהתיק ולפיכך נותרו רק התצהירים התומכים בכתבי הטענות. המצהירים מטעם הצדדים נחקרו. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
דיון ומסקנות
לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו לפני אני קובעת שדין התביעה להידחות מהנימוקים שיפורטו.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבע הזמין מהתובעת 800 שולחנות. הצדדים אף אינם חלוקים על המחיר שסוכם ביניהם. גם אין מחלוקת בין הצדדים שהתגלו ליקויים בשולחנות (סעיף 6 לכתב התביעה, עמ' 6 לפרוטוקול ש' 30-31 ועמ' 7 לפרוטוקול ש' 1-2 וש' 26-27).
המחלוקת בין הצדדים נסובה בשאלה, האם הליקויים תוקנו לשביעות רצון כל הצדדים והאם בעקבות הליקויים הגיעו הצדדים להסכמה חדשה באשר לתמורה שתשולם לתובעת בעבור השולחנות והאם מלוא התמורה שולמה.
מנהל התובעת הודה, כי נציגי הנתבע לא היו מרוצים מהתיקונים שביצע בשולחנות (עמ' 7 ש' 30).
הנתבע צירף לכתב ההגנה מטעמו מכתב מיום 17.5.07 של מנהל האדימינסטרציה אצל הנתבע שנשלח למנהל התובעת, בו הוא מודיע לתובעת, כי לאור אייכות העבודה הגרועה, הנתבע לא יוכל לקלוט את הריהוט הפגום ועל כן מבקש מהתובעת לפנות את הריהוט מבית הספר. במכתבו של מנהל התובעת מיום 21.5.07, הוא מאשר קבלת המכתב. במכתב מציע מנהל התובעת לתקן את השולחנות ולתת הנחה בשיעור 20% מהמחיר שהוסכם בהצעת המחיר. כלומר כבר ממכתב זה אני למדה שהתובעת הייתה מוכנה להפחית את המחיר בשל הליקויים שנתגלו.
מנהל התובעת אישר בחקירתו, כי הנתבע לא רצה את השולחנות בשל אייכות העבודה והתלונות על הליקויים בשולחנות (עמ' 8 ש' 6-7).
עד כה השתכנעתי, כי התובעת סיפקה לנתבע שולחנות באייכות ירודה. הנתבע לא היה מרוצה מהשולחנות שסופקו ומהתיקונים שבוצעו ועל כן ביקש לבטל את העיסקה ולהשיב את השולחנות לתובעת.
לטענת הנתבע, לאחר שביקש להשיב את השולחנות לתובעת הוא הגיע לסיכום עם מנהל התובעת, כי השולחנות יישארו אצלו והוא ישלם עבור השולחנות סך של 9,000 ש"ח בלבד. אני מקבלת טענתו זו של הנתבע מאחר והיא נתמכת במסמכים שהוצגו לעיוני ובעדות מנהל התובעת עצמו. מנגד גרסתו של מנהל התובעת, כי סוכם שהנתבע ישלם את מלוא התמורה למרות הליקויים בשולחנות שסיפק ולמרות אי שביעות הרצון שהביע הנתבע עד כדי שביקש להשיב את השולנות לתובעת אינה סבירה בעיני.