ג' נ' חברת החשמל ואח'

הנתבע שכנגד מס' 2 והצד השלישי

1. ג.ו. (ניתן פסק דין)

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד שעוסקות בשאלת אחריותו של בעל דירה, שרשום כצרכן חשמל, לתשלום חוב שנוצר בגין שימוש בלתי חוקי בחשמל (להלן: שב"ח), אשר התגלה בזמן שהדירה הושכרה לאחרים.

התביעה שהגיש י.

1.התובע (להלן: י.) הגיש תביעה נגד הנתבעת (להלן: חברת החשמל או החברה) בה עתר לקבלת סעד הצהרתי שייקבע כי אינו חייב לשלם חוב בסך 25,233 ₪ בגין שב"ח שנעשה בביתו ברחוב הרימון ביישוב טל-אל (להלן: הדירה). כמו-כן הוא ביקש לקבוע כי התליית אספקת החשמל לדירה בתשלום החוב אינה חוקית.

2.בכתב התביעה פורטה הגרסה העובדתית הבאה: י. הוא הבעלים של הדירה ועל שמו רשום חוזה לאספקת חשמל אצל החברה. בהתאם להסכם שכירות מיום 19.10.2016 השכיר י. את הדירה לגב' ג'ו. ו. (להלן: ג'ו.) מיום 1.11.2016 ועד ליום 31.7.2017. ביום 27.6.2017 נחתם עם ג'ו. הסכם שכירות נוסף לתקופה שמיום 1.8.2017 ועד ליום 31.5.2018 ואשר הוארך עד ליום 1.8.2018. בהתאם להסכם שכירות מיום 1.1.2018 השכיר י. את הדירה לגב' ר. ו. (להלן: ר.) לתקופה מיום 1.8.2018 ועד ליום 30.6.2019. בפועל הסתיימה השכירות ביום 23.12.2018. בהתאם להסכמי השכירות התחייבו השוכרים לשלם את חשבונות החשמל. בפועל תשלום צריכת החשמל בדירה נגבה מחשבונו של י. באמצעות הוראת קבע והשוכרים שילמו לו כל חודשיים את הסכום עבור צריכת החשמל. ביום 16.12.2018 זומן י. למשטרה למסירת עדות, לאחר שהתברר כי בעלה של ר., שהוא הצד השלישי והנתבע שכנגד מס' 2 (להלן: ג. ) שהתגורר בדירה, נחשד בעבירה שעניינה גידול צמחי קנאביס ושדרשה שימוש מוגבר בחשמל. במעמד מעצרו של ג. בדירה שוחחו עמו נציגים של חברת החשמל ממחלקת שב"ח שהגיעו למקום, והתברר להם שג. מודע למעקף שבוצע במונה החשמל ולשב"ח. ביום 18.12.2018 שלחה החברה לי. מכתב בו צוין כי בדירה שבה חוזה הצרכנות רשום על שמו נעשה שב"ח והוא נדרש להגיע למדור שב"ח בחברת החשמל, ללא כל אזכור של מעורבותו של ג. בשב"ח. בסמוך לכך, נותקה הדירה מאספקת חשמל. בפגישה עם נציגי החברה התברר לי. כי בוצעה בדירה צריכת חשמל שלא דרך המונה באמצעות פריצת ארון החשמל (פילר) וביצוע מעקף למונה החשמל בקו החשמל שמזין את הנכס לפני מונה החשמל. נטען כי מדובר בקו חשמל שמצוי באחריות החברה, וכי לי. אין גישה או אחריות לקו חשמל זה שמצוי באחריות חברת החשמל, שלה הגישה הבלעדית לארון החשמל שנמצא ברחוב. למרות שי. הסביר לנציגי החברה כי הדירה הושכרה לאחרים, כי הוא לא נהנה מהחשמל בדירה וכי עליהם לפנות לג. שנחשד בפלילים, הם לא התייחסו לטענותיו והבהירו לו כי עליו החובה לשלם את מלוא התשלומים בגין השב"ח. לאחר מכן התנהל דין ודברים בין הצדדים, במהלכם הבהיר י. לנציגי החברה כי הוא לא היה מעורב בביצוע השב"ח והציג את הסכמי השכירות. למרות זאת מסרו נציגי החברה לי. דרישה לתשלום חוב בסך 25,233 ₪ בגין שב"ח מבלי שהוסבר לו אופן חישוב החוב. בהמשך הוא נדרש לשלם 1,349 ₪ עבור תיקון הנזק לארון החשמל ו-500 ₪ עבור בדיקת תקינות לארון חשמל טרם חיבורו.

3.י. טען בכתב התביעה שאינו אחראי לתשלום החוב לחברה מהטעמים הבאים: (1) הוא לא נהנה מהחשמל שנצרך ולא התגורר בדירה; (2) הוא השכיר את הדירה לאחרים והשב"ח בוצע על-ידי ג. כחלק ממעשים פליליים שהיו בידיעת החברה. למרות זאת, החברה לא הגישה נגדו תלונה במשטרה בגין השב"ח; (3) החברה אישרה כי האחריות על הקו שמזין את הדירה עד למונה ועל ארון החשמל שנמצא בחזית הדירה היא עליה וכי היא היחידה שיש לה גישה אליהם; (4) החברה לא פירטה את אופן חישוב החוב ולא מסרה לי. פרטים מהותיים לגבי מועדי ביקור נציגי החברה בדירה; (5) חברת החשמל הפרה את הוראות סעיף 33 לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 (להלן: חוק משק החשמל) ופעלה בחוסר תום לב ובניגוד להוראות אמות המידה שהיא קבעה. יוער שבמסגרת פסק דין זה ההתייחסות תהיה לאמות המידה שפורסמו בכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), תשע"ח-2018 (להלן: אמות המידה); (6) החברה לא העבירה לי. מידע ופרטים רלוונטיים המתייחסים לדרישת תשלום החוב בניגוד לסעיף 13ב2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 שעניינו משלוח הודעת חוב לצרכן; (7) גביית החוב מי. היא בניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979; (8) זכותו של י. לאספקת חשמל בדירתו היא זכות יסוד חוקתית הנובעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. החברה ניתקה את החשמל לא התראה, באופן שרירותי ושלא כדין; (9) הוכחש סכום גובה החוב; (10) החברה הפרה את חובות תום הלב, היושר וההגינות המוגברים שחלים עליה כרשות מנהלית הפועלת מכוח חוק משק החשמל.

י. עתר לסעד הצהרתי שיקבע כי אין לו חוב כלפי החברה בגין הדירה וכי אין לה זכות לנתק את אספקת החשמל בדירה בגין החוב. לכתב התביעה צורפו העתקים של הסכמי שכירות בדירה, המחאות לתשלום דמי שכירות ותכתובות בין הצדדים. יצוין כי עם הגשת כתב התביעה הגיש י. בקשה למתן צו עשה זמני שיורה לחברה לחבר את הדירה לחשמל לה צירף תצהיר מיום 17.3.2019.

4.בכתב ההגנה שהגישה חברת החשמל פורטה הגרסה העובדתית הבאה: ביום 2.11.1997 נרשם י. כצרכן בספרי החברה בדירה. לאחר שמשטרת ישראל חשפה בדירה מעבדה לגידול צמחי סם היא זימנה ביום 13.12.2018 את החברה לביצוע ביקורת. במהלך הביקורת שערך באותו היום עובד החברה, חיים בוכריס, הוא שוחח עם ג. שנעצר על-ידי המשטרה וקיבל ממנו פרטים מזהים. התברר כי נעשה שב"ח בדירה וכי מתקן החשמל שנמצא בחזית הדירה המזין את הדירה חובל שלא כדין באופן מתוחכם ומוסווה. בוצע חיתוך פאזות מאחורי לוח המונה וחיבורן, באופן שלא תירשם הצריכה במונה, לצורך הזנה של מעבדה לגידול צמחי סם, מבלי לשלם על כך. פילר המונים נפתח על-ידי גורם זר שאינו מורשה לכך למרות שרק לעובדי החברה קיים מפתח לפתיחת ארונות החשמל. כמו-כן, נחתכו פאזות כניסה 1 ו-2 מאחורי לוח המונה וחוברו דרך מהדק פלסטיק ישירות למהדק הצרכן בתחתית הפילר כך שנרשמה במונה צריכת חשמל של פאזה אחת בלבד. עקב הסכנה הבטיחותית שהתגלתה במתקן החשמל בדירה בשל חיבורי חשמל לא תקניים, נותקה אספקת החשמל עד לתיקון הליקויים. בפגישות שהתקיימו בין הצדדים הוסברו לי. מהות השב"ח, אופן חישוב החוב ואחריותו בתשלומו כצרכן רשום. כמו-כן הוסבר לי. כי יש צורך בביצוע בדיקה בעלות 500 ₪ ובתשלום על הנזק שנגרם למתקן החשמל בעלות 1,349 ₪. הודגש כי תשלום בגין החוב לא היה תנאי לחיבור הדירה לחשמל.