ג' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בפתח הדברים, וכעולה ממספר התיק, תיק זה מתנהל זמן רב מהראוי לתביעה קטנה. על מנת להביאו לסיום לגופו של עניין, לא יפורטו המחדלים בהתנהלות הצדדים, שהביאו לכך שדיון במעמד שניהם התקיים רק ביום 1/11/17. פסק הדין ניתן על בסיס מלוא החומר, שהגישו הצדדים בתיק.

התובע ערך טלפונית ביטוח תאונות אישיות, שתחולתו מיום 1/1/13, ונפצע בתאונת אופנוע ביום 9/4/13. הנתבעת דחתה את תביעתו בטענה שבביטוח הוחרגה נהיגה על רכב דו גלגלי.

הנתבעת טענה כי ביטול ההחרגה התאפשר רק מיום 1/3/13, והכיסוי נכנס לתוקף רק ביום 1/5/13 (מכתב דחיה מיום 20/8/13, צורף לכתב התביעה), עוד טענה כי הפוליסה בוטלה עקב אי תשלום פרמיה.

התובע הגיש תמליל מתורגם מרוסית לעברית של שיחת המכירה עם נציגת הנתבעת (ת/1), ממנה עולה בבירור כי ציין בפניה "אני פשוט נוסע על אופנוע". הנציגה, גב' לודמילה ציינה בפניו כי ביום 1/1 תישלח אליו פוליסת הביטוח הביתה, וכי שיחת הטלפון מחייבת ומוקלטת.

התובע הגיש גם מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי לפיהם התאונה, בה שבר כתף ימין ושורש יד שמאל הוכרה כתאונת עבודה ונקבעו לו 18.75 אחוזי נכות מיום 1/2/14, ומסמכים המעידים על אשפוז בבית החולים רמב"ם מיום 9/4/13 עד 11/4/13.

הנתבעת הגישה בכתב התביעה המתוקן תדפיסי מסך מחשב, המעידים ראשית כי הפוליסה החלה ביום 1/1/13 והיא פוליסת תאונות אישיות פיצוי שבועי. במסמך אחד נראה כי ביום 16/7/13 בוצע שינוי וב"פתקית" על גבי תצוגת המסך נכתב "לפני תוספת לכרה Helloדו גלגלי", ובמסמך עוקב מאותו תאריך נראה כי החיוב החודשי בסך כ-30 ₪ בחודשים מאי ויוני 2013 עלה לכ-155 ₪ וצויין בפתקית: "תוספת לאחר הוספת חריג לרכב דו גלגלי Hello". בהמשך הוצג מסמך לפיו נכון ליום 18/9/14 "נשלחו 3 התראות למבוטח" ותאריכיהן. הוצג גם "דף פרטי ביטוח בריאות" מתאריך הוצאה 16/7/13, בו בוטל הסייג לרכב דו גלגלי, ללא תוספת פרמיה, ועוד תוספת מיום 18/7/13. צורפה הצעה, שמולאה טלפונית ביום 25/12/12 והתקבלה אצל הנתבעת ביום 27/12/12. כן צורפו תנאי הביטוח והכיסויים השונים בו.

עד לתום הדיון האחרון לא הוגשה רשימת הביטוח נכון ליום 1/1/13, מועד תחילתו אלא רק המסמך מיום 18/7/13 (נ/1, ונספח לכתב ההגנה השני).

בדיון האחרון השיב התובע לטענת הנתבעת בכתב ההגנה השני לפיה נותר חייב בגין הפרמיה והציג צ'ק ע"ס 95 ₪ שהנתבעת שלחה אליו ביום 24/2/16 בגין "החזר הפרשי פרמיה" (ת/2), אותו לא פדה, וזאת על מנת להוכיח כי הוא אינו חייב לנתבעת דבר. כן הגיש התובע אסמכתא על משיכת כספי פנסיה מכלל חברה לביטוח בע"מ ביום 20/7/15 תוך חיוב במס. לטענתו נאלץ לעשות כן מאחר והנתבעת לא שילמה לו פיצוי לפי הפוליסה.

לאחר שלמדתי את טענות הצדדים, כעולה מהמסמכים, אני קובעת כי הנתבעת לא הוכיחה את החריג לביטוח, שהחל ביום 1/1/13 ולפיו מוחרגת נהיגה ברכב דו גלגלי. הנתבעת לא הציגה את הביטוח, כפי שהונפק לתובע ביום תחילת הביטוח, ולא את תמליל השיחה המלאה, התואם את גרסתו. אי הבאת ראיות שבחזקתה פועלת לחובת הנתבעת, אשר הנטל להוכחת החריג הינו על כתפיה. לאחר שהוכח כי התובע מסר לנציגת הנתבעת, גב' לודמילה, כי הוא עושה שימוש ברכב דו גלגלי, הרי שאם הביטוח לא היה מכסה שימוש זה, היה על הנתבעת להודיע זאת לתובע ובהדגשה. הפוליסה שהונפקה ביום 18/7/13, לאחר שנודע לנתבעת על המקרה הביטוחי הנטען, אינה מעידה על הסכמת התובע ולא הוכח כי ביקש זאת.