ג.ל. נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

1. החייב עתר להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ולאיחוד תיקיו וזאת בהתאם להוראות סימן א' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967.

2. נגד החייב מתנהלים 54 תיקי הוצאה לפועל ומצבת חובותיו עומדת על למעלה מ-10 מיליון ש"ח. בעבר, נוהל בעניין החייב תיק איחוד. החייב הפר צו תשלומים שקבע רשם ההוצאה לפועל, ומשכך תיק האיחוד פוזר בתאריך 27.6.13.

3. בתאריך 12.9.17 דחיתי את בקשת החייב. עם זאת, בסיפת החלטתי, קבעתי שאם החייב יעמוד בצו תשלומים במשך שישה חודשים, יוכל לעורר בקשתו מחדש. קביעתי זו הצמיחה את בקשת החייב שלפניי, שכותרתה "בקשת למתן הוראות" ושנועדה למעשה, לשריין לחייב מעין הבטחה מצידי, לפיה, אם יקדים וישלם החייב סך 2,800 ש"ח (ביטוי לסכימת צו תשלומים של שישה חודשים) , תיעתר בקשתו בחיוב.

יודגש, כי בבקשה למתן הוראות, ציין החייב שהליך פשיטת הרגל שהתנהל בעניינו בוטל "זה מכבר". אעיר, שלא ראיתי ביטוי לקיום היסטורי של הליך פשיטת הרגל בעניין החייב.

4. לאחר עיון, אני מוצא לנכון לתקן את החלטתי מתאריך 12.9.17 ומורה על ביטול הפיסקה האחרונה שנקבעה שם. בעשותי כן, אני עושה שימוש בסמכות הנתונה לי לפי תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979.

5. פועל יוצאה מתיקון החלטתי הוא דחיית בקשת החייב להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ולאיחוד תיקיו (להלן: "הבקשה" ). אנמק החלטתי להלן.

6. כאמור, לחייב מסת חובות אדירה. עובדה זו היוותה אדן מרכזי לדחיית בקשת החייב. בהחלטתי הבאתי לידיעת החייב את העובדה שבאפשרותו לפנות להליך של פשיטת רגל. החייב ציין, שבעבר מיצה הליך פשיטת רגל, אולם זה "בוטל זה מכבר".

7. העובדה שהליך פשיטת הרגל שנוהל בעבר על ידי החייב בוטל, אין בה כדי לשנות מסקנתי זו ואבהיר הדברים להלן.

8. בשונה מהליך פשיטת רגל, הליך הכרזת החייב כמוגבל באמצעים, תוך איחוד תיקיו, הוא הליך גבייתי, קרי הליך שמטרתו להביא לפירעון חובות החייב - ולו לאורך שנים.

המטרה העיקרית הייתה ועודנה - אכיפת חיובים.