ג. ז. ניסנית בע"מ ואח' נ' טל

החלטה

1.בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה ביום 14.4.13.

ברקע הבקשה תובענה כספית על סך 37,313 ₪, בגין נזקים תוצאתה של תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב המשיבים ואופנוע המבקש.

המבקש טוען כי משקיבל את כתב התביעה פעל מתוך אחריות ופנה לסוכן הביטוח שלו על מנת שזה ידאג להעברת הטיפול בתביעה למבטחת האופנוע בביטוח צד ג'.

המבקש מבהיר כי קודם לשימושו בקטנוע המעורב בתאונה, היה בבעלותו קטנוע ישן יותר שבוטח בחברת הביטוח "שומרה" בביטוח חובה ובביטוח צד ג', אולם לאחר שהקטנוע הישן התקלקל ותיקונו לא היה כדאי, רכש את הקטנוע המעורב בתאונה ודאג באמצעות סוכן הביטוח להעברת הביטוחים בחברת הביטוח "שומרה" מהקטנוע הישן לחדש.

לדברי המבקש סוכן הביטוח נטל לידיו את כתב התביעה והעבירה לחברת הביטוח לטיפולה והודיע למבקש כי יסיר דאגה מליבו שכן המבטחת לקחה על עצמה את הטיפול בתביעה, היא תדאג להגשת כתב הגנה וניהול התיק מול הנתבעים וכי הוא מחוץ לתמונה לחלוטין.

לפיכך, נדהם המבקש לקבל ביום 19.5.13 לביתו את פסק הדין ממנו עולה כי חויב במלוא סכום התביעה בצירוף שכ"ט והוצאות, לאחר שלא הוגש כתב הגנה לתיק.

המבקש טוען כי פנה מיד לסוכן לברר פשר העניין, והאחרון התרעם עד מאוד על התנהגות המבטחת ואף חזר ואישר בפני המבקש חד משמעית כי הודעה מטעמו על העברת הביטוחים כאמור לעיל נמסרה לחברת "שומרה" עוד ביום 26.10.11, ולפיכך מחובתה היה לקחת על עצמה את הטיפול בתביעה.

הסוכן אף הציג בפני המבקש תכתובת מיילים ממנה עולה כאמור בדבריו.

בדיעבד הסתבר כי ברישומי המבטחת מצוינת העברת ביטוח חובה בלבד ולא ביטוח צד ג' ולפיכך מתנערת החברה מחבותה.

המבקש טוען כי בנסיבות אלה, בהן הודע לו כי המבטחת מטפלת בתביעה והוא יוצא מן התמונה, בעוד הוא איננו מעודכן בקיום בעיה בכיסוי הביטוחי, הרי שלא יכול היה להעלות בדעתו כי כתב התביעה בתיק בית המשפט נותר ללא כתב הגנה, ואילו היה יודע מצב הדברים היה וודאי עושה להגשת כתב הגנה ומשלוח הודעת צד ג' כנגד המבטחת.

2.כידוע, בבקשות מסוג זה, מקום שאין המדובר בפגם בהמצאה, מסורה ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, הבוחן הן את הסיבה למחדל בגינו לא הוגש כתב ההגנה והן את שאלת סיכויי ההגנה.

עמדת המוצא עפ"י ההלכה הנוהגת בסוגיה, גורסת כי יש להעדיף, דרך כלל, את השגת המטרה העיקרית של עשיית משפט צדק על פני מגמה של שמירה קפדנית על כללי הפרוצדורה.

אמנם, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, אולם הדבר נעשה תוך שימת לב לעקרון היסוד השזור בפסיקת בתי המשפט בדבר זכות הגישה לערכאות, הנתפסת כזכות בעלת אופי חוקתי, אשר אין לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ולפיכך תוך מתן דגש על הצורך במתן יומו של בעל דין בבית המשפט.

יפים לענייננו דברי כב' הש' א' פרוקצ'יה ברע"א 00/ 8292 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (ניתנה ביום 27.2.01, לא פורסמה):

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו." 

במסגרת השיקולים, יש להביא בחשבון גם את מידת הפגיעה בציפייתו של בעל הדין שכנגד ביחס לסופיות ההליכים, ובמקרה שלא נתגבשה ציפייה כאמור יש ואפשר להכיר אף בטעות של בעל הדין (ויש הגורסים שאף בטעות העולה כדי התרשלות מצידו).

ר' בש"א 5925/01 נסימי נ' הודיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נ"ו (1) 193.

ציפייה כאמור אינה מתגבשת לשם הדוגמא כאשר עסקינן בפרק זמן קצר אשר לא הצמיח את אינטרס ההסתמכות.

3.בנסיבות המתוארות, פעל המבקש כמקובל בעניינים כגון העניין הנדון וכראוי בהפנותו את העניין כולו לטיפולה של המבטחת ולא מצאתי בפעולתו כאמור כדי זניחת עניינו או זלזול בהליך.