ג. א. מהנדסי הצפון בע"מ נ' שרגרף בע"מ

החלטה

התובעת (להלן: המבקשת) הגישה נגד הנתבעת ( להלן: המשיבה) תביעה כספית.

ביום 11.5.13 ניתן על ידי פסק דין המקבל את התביעה ומחייב את המשיבה לשלם למבקשת סך של 715,687 ₪ בצירוף מע"מ כדין והפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 6.5.10, כן, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 55,000 ₪ ( להלן: פסק הדין).

ביום 3.6.13 הגישה המבקשת את בקשתה דנן להטלת עיקול על כספי ונכסי המשיבה אשר בחזקת צדדים שלישיים, לשם הבטחת ביצועו של פסק הדין.

הבקשה נסמכת על תקנה 363(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, הקובעת כי : " בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו...".

לעניין פרשנות הביטוי "בתכוף לאחריו" נקבע בע"א 288/05 גדרם שמנים בע"מ-בפירוק נ' אריה רוזנצוויג ( פורסם במאגרים) : " אין לקבוע מסמרות בשאלה, מהי תקופת הזמן בה מתקיימת הסמכות האמורה לאחר מתן פסק הדין, וברי, כי כל מקרה צריך להיבחן על פי נסיבותיו. על כל פנים, מן הביטוי " בתכוף לאחריו" עולה, כי מדובר בהכרח בפרק זמן קצר" .

ועוד, בע"א 890/05 עוזי משה נ' שרב השקעות בע"מ, נקבע כי: " פרק הזמן של "בתכוף לאחריו" נועד לאפשר למבקש שהות מספקת לפתוח תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין. על כן מדובר בהכרח בפרק זמן קצר " (פסקה 2). בע"א 890/05 הנ"ל, נקבע כי החלטה המטילה עיקול זמני, שניתנה למעלה משבועיים לאחר מתן פסק הדין, אינה יכולה להיחשב כהחלטה שניתנה "בתכוף" לאחר פסק הדין, במובן תקנה 363(ב) לתקנות.

בענייננו, המבקשת הגישה את בקשתה בשיהוי, בחלוף יותר משלושה שבועות לאחר מתן פסק הדין, כאשר אין בצידה כל הסבר לאיחור. מה גם, שאין ספק כי חלף זמן רב שאפשר למבקשת לפתוח תיק הוצל"פ ולעתור במסגרתו להטלת עיקולים. אין בבקשה כל מענה לשאלה מדוע לא פנתה המבקשת ללשכת ההוצל"פ לביצוע פסק הדין ממועד נתינתו ועד הגשת בקשה זו.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: