ג'רייס נ' נובאני ואח'

פסק דין

בעלי הדין הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיקם לפשרה, על יסוד הוראת סעיף 79א(א) לחוק בתי משפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984.

במוקד התביעה, תאונה מיום 8.12.09 במהלכה נפגע רכבו של התובע ונגרמו לו נזקים. שיעורם של אלה הוערך על ידי שמאי מטעמו של התובע בסך 4,172 ₪. בנוסף לנזקים אלה, נשא התובע בשכ"ט השמאי מטעמו בסך 500 ₪ ובמסגרת התביעה ולבד משני הרכיבים הנ"ל נתבע גם סך של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש וטרטורים.

הנתבעים הגישו כתבי הגנה נפרדים כנגד התביעה. במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמו, הכחיש הנתבע מס' 1 את הטענות המיוחסות לו בכתב התביעה, וטען כי דין התביעה להדחות בשל העובדה שרכבו היה מבוטח בעת התאונה בביטוח תקף על ידי הנתבעת מס' 2.

הנתבע מס' 1 ציין עוד, בכתב הגנתו, כי לא אירעה תאונה כנטען ובנשמה אחת נטען על ידו כי התאונה הינה תוצאה של רשלנות התובע.

הנתבעת מס' 2 בכתב הגנתה, הכחישה את אירוע התאונה וטענה כי התאונה הנטענת לא אירעה כלל ולמצער בתאונה, ככל שאירעה, לא היה מעורב הרכב המבוטח על ידה. כמו כן נטען כי בכל מקרה כפוף הכיסוי הביטוח לתנאי הפוליסה שאינם מתקיימים במקרה זה.

דיון בתיק התקיים בפני ביום 17.1.11 ובמסגרתו נחקרו התובע ובנו, מחד, והנתבע מס' 1 מן הצד האחר. שלושת העדים, בעדויותיהם, אישרו אומנם את קרות התאונה, עם זאת, במהלך העדויות התגלו סתירות בממצאים מהותיים בין העדויות ו/או חלקן לבין הודעות על תאונת דרכים שמסרו העדים לחברת הביטוח ולחוקר שנשלח מטעמה של הנתבעת מס' 2 לצורך תחקור אירוע התאונה.

יצויין כי הודעות העדים לחוקר מטעמה של הנתבעת מס' 2 הוקלטו וגובו בתקליטור שהוגש לבית המשפט ונמצא כיום בתיק.

לאחר שקילת הטענות והעדויות, ובהתחשב בעדותו של הנתבע מס' 1, המאשרת את נסיבות אירוע התאונה ואת אחריות הנתבע מס' 1 לקרותה, נחה דעתי כי דין התביעה , כנגד נתבע זה, להתקבל ביחס לנזקים הישירים שהסבה התאונה לתובע. אשר לראש הנזק שעניינו עוגמת הנפש והטרטורים, הרי שבית המשפט ככלל אינו נוהג לפסוק פיצויי בגין ראשי נזק כאמור בתביעות מסוג התביעה דנן ומכל מקום על ידי התובע לא הובאו ראיות התומכות בראש נזק זה ומבססות אותו. על כן, אינני מקבלת התביעה בגין ראש נזק זה.

מנגד, שוכנעתי כי נוכח חומר הראיות שהובא בפני והסתירות הרבות עליהן הצביעה הנתבעת מס' 2 בסיכומי טענותיה, הן בעל פה והן בכתב, כי רכבו של הנתבע מס' 1 אשר היה מבוטח אצל הנתבעת, לא היה באמת הרכב המעורב בתאונה המדוברת.

בשים לב לאמור, מצאתי מקום לדחות את התביעה ביחס לנתבעת זו.

על כן, הריני מקבלת את התביעה באופן חלקי בלבד וביחס לנתבע מס' 1 , ובהתאם הריני מחייבת את הנתבע מס' 1 לשלם לתובע את הסך של 4,672 ₪. בנוסף לסך הנ"ל, ישלם הנתבע מס' 1 לתובע הוצאות המשפט בסך 347 ₪ וסך נוסף של 1,200 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 נדחית ובנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, נעשית הדחייה ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"א, 07 יולי 2011, בהעדר הצדדים.