ג'מאל נ' חאג' ואח'

פסק דין

בפני תביעת נזקי רכוש לרכב.

הצדדים השכילו לסיים את התיק על דרך של קדם משפט אשר שימש דיון סופי (תוך ויתור על שמיעת התיק בדרך רגילה שכן התיק היה קבוע להוכחות וכן ויתרו על הצורך בסיכומים בהמלצת בימ"ש), ובמהלכו שמע ביהמ"ש את גרסתם של שני הנהגים המעורבים בתאונה וכן קבל לידיו מסמכים שונים אשר ייסרקו לתיק ביהמ"ש. מסמכים אלה כוללים בין השאר: תמונות מקוריות של הנזקים, תמונות מזירת האירוע, וכן טופסי הודעה על התאונה כפי שנמסרו על ידי שני הנהגים לחברות הביטוח שלהם וכן הודעה מפורטת שנמסרה ע"י הנתבע 1 לחוקר של הנתבעת 2.

על פי גרסתו של נהג התובעת, התרחשה התאונה בנסיבות שבמהלכן פגע בו הנתבע 1 אשר יצא במהירות ברוורס מחנייה ליד מאפיה בכפר ירכא והסב לו את הנזקים הנטענים. הוא הכחיש מכל וכל כי נהג כביכול בניגוד לחוקי התנועה והגיע ממקום שאסור היה לו להגיע ממנו שכן מדובר ברחוב חד סטרי והוא נסע כביכול בניגוד לכיוון התנועה וכן הדגיש כי הנתבע 1 הוא זה שפגע בו ולא הוא זה שפגע בנתבע 1 בנסיבות המתוארות. עדותו היתה אמינה ללא סתירות ושקפה גם את התמונות אשר במהלכן הוא הראה מהיכן הגיע והיכן התרחשה התאונה.

הנתבע לעומת זאת, חזר על גרסה אשר נמסרה בפני חוקר, לפיה הוא חנה לפני המאפיה, כאשר לטענתו נכנס לרכב ביצע בדיקה שלא מגיעים רכבים, התקדם מרחק מסוים כאשר הגיע נהג התובעת במהירות ממקום שאסור היה לו להגיע ממנו שכן מדובר ברחוב חד סיטרי והוא נסע בניגוד לתנועה ונהג התובעת הוא זה שפגע בו בעוצמה.

גרסתו זו של הנתבע 1, לא עלתה בקנה אחד בשום פנים ואופן, ולא הצלחתי להבין את הסתירה הבולטת עם מסמך מ/3 שהינו ההודעה אשר נמסרה בתאריך 16.9.09 בשעה 13.15, דהיינו, תאריך התאונה לסוכן הביטוח של הנתבע 1 (חב' כלל) ולפיה ואני מצטט מתוך תיאור המקרה:

"תוך כדי חזרה אחורית, פגעתי ברכב אשר נסע בכביש ראשי, רכבו נפגע מצד ימין אמצעי ואצלי שפשוף קטן מזערי (במכסה גלגל ספר)."

עינינו הרואות כי בזמן אמת בתאריך התאונה כאשר הדברים נשמעים מפיו מציג הנתבע 1 גרסה שונה לגמרי, ראשית בניגוד לעדותו בביהמ"ש ועדותו בפני חוקר הביטוח, הוא מציין מפורשות כי הוא זה שפגע, דהיינו, לא נהג התובעת הוא זה שפגע בו כאשר יצא ברוורס, ועוד הוא מציין כי הוא פגע ברכב התובעת שזה נוסע בכביש הראשי כשאינו מציין דבר וחצי דבר ביחס לטענה הנשמעת בשלב מאוחר יותר כי נהג התובעת נסע כביכול בניגוד לכיוון התנועה. סתירות שכאלה, הן לא עניין של מה בכך, במיוחד כשמדובר בנהג רכב היוצא ברוורס והמחויב לחובות זהירות גבוהות לרבות שימוש במכוון כאשר על פי גרסתו בבימ"ש הוא למעשה יצא בזהירות ולא בפראות והספיק לעבור מרחק קטן טרם הגיע כביכול נהג התובעת ופגע בו בעוצמה.

אשר על כן ולאור הסתירות הברורות בטופס ההודעה שנמסר ביום התאונה ובזמן אמת ובין הגרסה הנשמעת היום בבימ"ש, יש לדחות את גרסת הנתבע 1 ולקבל את גרסת נהג התובעת.

דין התביעה להתקבל במלואה. אני פוסק לתובעת את סך נזקה בשיעור 7,165 ₪ בצירוף שכ"ט שמאי בסך 885 ₪, כשהסכומים צמודים ונושאי ריבית מיום מתן חוות הדעת ועד התשלום המלא בפועל, ובתוספת אגרת בימ"ש ששולמה ע"י התובעת וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 900 ₪ כולל מע"מ.

הסכומים ישולמו ע"י הנתבעים בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרה.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"א, 03 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.