פסק דין
בפני מונחת תביעה להחזיר למעשה את הבעלות בנכס למר יונה שיף.
הסתבר כי על בסיס הלוואה נטענת שניתנה על ידי מר גלייזר לאדם בשם יונה שיף, באה כל התסבוכת בתיק זה לעולם.
התברר, במהלך הדיון בפני, וכפי שגם שמעתי מהצדדים, כי מר יונה שיף, התובע בתיק שבפני, שהינו גם הבעלים הרשום של הנכס נשוא המחלוקת – הידוע כגוש 6668 חלקה 565 - מעולם לא היה מעורב בכל עסקה עם מר גלייזר, גם לא נתן יפויי כוח למי מהמעורבים לחתום בשמו, להתחייב בשמו ובודאי לא למכור את הנכס בשמו.
בנסיבות אלו, אני מחליט להורות לרשם המקרקעין, למחוק את הערת האזהרה, שנרשמה על הנכס הנדון מכוח הפעילות שהתנהלה בתיק ההוצאה לפועל פתח תקווה:
20-01412-08-0. כך גם את צו הניהול על ידי כונסי הנכסים מיום 04/08/2008, על שם עורכי הדין אובשייביץ ועו"ד מנדלזון קרול, כך גם את הערות האזהרה שנרשמו ביום 11/01/2009 לטובת שטרית גד ו - ונונו שטרית נטע-לי.
למותר לציין, כי אם קיימים על נכס זה הערות, או רישומים אחרים מעבר למוזכר לעיל, הם ישארו על כנם.
תיק הוצל"פ פתח תקווה 20-01412-08-0 – ייסגר.
לא יירשמו עוד הערות אזהרה כלשהן על פי תיק הוצאה לפועל זה, או לטובת מי מהמאוזכרים לעיל.
כפועל יוצא, מבוטל בזאת הסכם המכר שנחתם ביום 29/10/2008, ע"י כונסי הנכסים עו"ד אובשייביץ ועו"ד קרול מנדלזון לבין גד שטרית ונטע-לי ונונו שטרית, נספח 12 לכתב התביעה, אשר לשם זיהוי סומן על ידי היום תא/1
אני מבטל את פסק הדין שניתן בתיק ה"פ 274/07, מיום 19/12/2007, של בית משפט השלום בפתח תקווה, באשר פסק דין זה, היה מבוסס על הסכם פשרה, שנחזה להיות חתום ע"י התובע מר יונה שיף, אשר התברר היום כי אין לו כל קשר או נגיעה להלוואה שבגינה נעשה הסכם הפשרה וניתן פסק הדין.
באשר להוצאות.
איני סבור שבמקרה הנדון, לאור השתלשלות האירועים, כאשר המכירה בוצעה לנתבעים 3 ו-4 באמצעות הלשכה להוצאה לפועל, יש מקום להטיל הוצאות על הנתבעים 3 ו-4, אשר לכאורה רכשו את הנכס באמצעות הוצאה לפועל, וכפי טענתם שילמו את מלוא התמורה על הנכס.
כך גם סבור אני, בשלב זה, כי אין מקום להטיל הוצאות כלשהן על מי מהנתבעים האחרים, באשר לא הוכח בפני מי האשם בכל התסבוכת שהייתה. לא נשמעו ראיות לעניין זה. הדבר היחיד שברי לי, לפחות בשלב זה, כי אין אשם בנושא זה בתובע עצמו.
סבור אני כי התובע קיבל את סעדו בכך, שלמרות שבוצעה המכירה באמצעות הוצאה לפועל עלה בידיו לקבל חזרה את הנכס במהירות, בטרם בוצעו פעולות נוספות אשר היו מאריכות את הדרך עד לתוצאה הסופית.
משוכנע אני כי בכך לא תמה הפרשה אשר הובאה בפני. אני מעריך שעדיין תגיע לפתחו של בית המשפט תביעה של הנתבעים 3, 4 להשיב לידם את הכסף אותו הם שילמו, כפי טענתם, על מנת לרכוש את הנכס.
או אז, כאשר יתברר במי האשם לכל התסבוכת, יוכל התובע להגיש את תביעתו כנגד אשם זה, בגין כל הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהליך שהתנהל בפני.
בשלב זה סבור אני, כי נכון יהיה לסיים את הדיון בתיק זה, ללא שאפסוק הוצאות, תוך שאני משאיר את הדלת פתוחה בפני התובע להגיש את תביעתו בנדון, כאשר יתברר במי האשם.
על מנת להקל על הרשויות השונות בביצוע פסק הדין, יגיש התובע פסיקתא לאישור בית המשפט.
ניתן והודע יום ג' אדר תש"ע, 17/02/2010 במעמד הנוכחים.