ג'ובראן נ' איוב

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לכרם עצי זית מזן סורי (להלן: עצי הזית) אשר בבעלות התובע, הנמצא בחלקות 38 ו-39 בגוש 14123 ובחלקה 20 בגוש 14124 בגוש חלב (להלן: "הכרמים"), כתוצאה מחדירת עדר בקר שבבעלות הנתבע אל הכרמים.

בכתב התביעה טען התובע כי ביום 1.2.2006 נכנס עדר הבקר שבבעלות הנתבע אל כרמי התובע והסב נזק לעצי הזית. התובע צרף לכתב התביעה העתק חוות דעת שמאי רכוש, אשר קבעה כי נזקי התובע עומדים על סך 18,941 ₪. בנוסף לפיצוי בגין נזק ישיר זה, עתר התובע לסך של 1,631 ₪ בגין שכר טרחת שמאי, סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש וסך של 2,000 ₪ בגין הוצאותיו.

אין מחלוקת כי ביום הנטען חדר עדר בקר אשר בבעלות הנתבע לכרמי התובע כי הנתבע אף הורשע בגין אירוע זה, על יסוד הודאתו, במסגרת ת.פ. (שלום צפת) 1340/06 מדינת ישראל נ' איוב כאמל (10.12.2006)), בעבירה פלילית שלא פורטה בתביעה זו. אולם בכתב ההגנה הכחיש הנתבע שהוא אחראי לנזק, בטענה כי קיימים עדרים נוספים באזור הנדון. הנתבע אף הצביע על כך שחוות הדעת מטעם התובע נערכה כשלוש שנים לאחר האירוע. כן טען הנתבע כי גובה הנזק הנטען מופרז.

הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. כאמור, אין מחלוקת שפרות מעדר הנתבע נכנסו למקרקעיו של התובע, וכפי שהדגיש המומחה בעדותו בפני, למרות שחוות דעתו ניתנה כשלוש שנים לאחר האירוע, ביקורו הראשון במקרקעין במסגרת חוות דעתו נערך שלושה ימים בלבד לאחר האירוע, ובאותו מועד מצא המומחה נזק לעצי התובע. את הסיבה לפער הזמנים ולעובדה כי ביצע שתי בדיקות נימק המומחה הן בחוות הדעת הן בחקירתו הנגדית. בחוות הדעת, הסביר המומחה כי בבדיקה הראשונה מיום 5.2.2006 נבחן היקף הנזק לעצים ואילו בבדיקה השניה מיום 3.11.2009 נבדקו תוצאות האירוע ונבחנו האפשרויות להקטנת הנזק. כן העיד המומחה בחקירתו הנגדית ביום 24.12.2013: "הייתי בשטח לראשונה בתאריך 5.2.2006 שלושה או ארבעה ימים אחרי האירוע. חזרתי לבקשת התובע לשטח ביום 3.11.2009 כלומר הטענה שלא ראיתי את השטח לאחר האירוע היא לא נכונה" (פרוטוקול מיום 24.12.2013, ע' 6). על יסוד הסכמת הצדדים שעדר הנתבע נכנס למקרקעי התובע; עדותו של המומחה בענין נזק בהם; והעדר ראיות מטעם הנתבע בענין עדר אחר אשר נכנס אליהם – במובחן מהשערות – יש מקום לקבוע כי התובע הרים את נטל ההוכחה שפרות הנתבע גרמו לנזק לעציו.

בענין גובה הנזק, פירט המומחה מטעם התובע בחוות דעתו נזק בסך 14,871 ₪ בגין נזק כבד שנגרם ל-35 עצים וסך של 4,070 ₪ בגין נזק חלקי שנגרם ל-31 עצים (ע' 5 לחוות הדעת). המומחה מטעם התובע ערך תחשיב ופירט את הנתונים עליהם התבסס. בהעדר חוות דעת נגדית או ערעור מסקנות המומחה באופן אחר בענין תחשיב הנזק, אני מקבל את מסקנות חוות הדעת וקובע כי נזקי התובע בכרמיו מסתכמים בסך של 18,941 ₪.

6.לפיכך, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 20,572 ₪ (הנזק לעצי הזית בשיעור של 18,941 ₪, ושכר טרחת השמאי בסך 1,631 ₪), בתוספת ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 9.11.2009 (יום מתן חוות הדעת) ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף לכך, אני מחייב את הנתבע לפצות את התובע בגין עוגמת נפש בשיעור 2,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 25.7.2011 (יום הגשת התביעה) ועד התשלום בפועל. כן ישא הנתבע בהוצאות המשפט של התובע בסך 1,500 ₪.

ניתן היום, י"ב שבט תשע"ד, 13 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

דניאל קֵירֹס, שופט