ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
17987-11-10
17/06/2013
|
בפני השופט:
אורנית אגסי
|
- נגד - |
התובע:
אורי בתגדי
|
הנתבע:
חברה להדברת עשבי בר בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1.התובע הגיש תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורין שלא כדין, אבדן הכנסה, עגמת נפש, הפרשי פיצוי פיטורין, הפרשי הפרשות לקופת גמל ולקרן השתלמות.
2.העובדות הרלוונטיות בתיק זה
א.התובע הועסק על ידי הנתבעת החל מיום 1/12/80 ועד ליום 31/1/10, סה"כ 29 שנים.
ב.בעשר השנים האחרונות לעבודתו עבד התובע בתפקיד מנהל מחוז מרכז.
ג.הנתבעת הנה חברה אשר עיקר עיסוקה הנו ביצוע עבודות הדברת עשבי בר.
ד.עד לשנת 1998 הייתה הנתבעת חברה ממשלתית. החברה הופרטה וביום 19/8/98 נכרת חוזה למכירתה לחברת שלג לבן כוח אדם, שמירה וניקיון.
ה.ביום 31/12/09 קיבל התובע מכתב "סיום העסקה" מהנתבעת לפיו העסקתו תסתיים ביום 31/1/10.
3.ראיות ועדים
הגישו תצהיר והעידו – התובע, יובל אורגד, מנהל בנתבעת, משה גבאי, מועסק בא.אורגד אחזקות, אליהו אורגד, יו"ר חברת א.אורגד אחזקות.
4.הסכמים קיבוציים החלים על הצדדים
על פי הראיות שהובאו בפנינו על הצדדים חלים הסכמים קיבוציים כאשר ההסכם הרלוונטי לענייננו אשר צורף לתיק הוא ההסכם הקיבוצי המיוחד לעובדי החברה משנת 1975 שמספרו 333/75.
5.נסיבות סיום העסקתו של התובע
עוד טרם נגולל את גרסתו של התובע בעניין זה יוער, כי התובע הציג גרסה בלתי מסודרת, מבולבלת וחסרה פירוט עובדתי בעיקר לעניין מועדים.
לטענת התובע, בחודש 11/09 או קודם לכן, התנהלה שיחה בינו ובין יובל אורגד בה נאמר לו, כי במסגרת עבודתו יהיה עליו לבצע עבודת שטח בנוסף לתפקיד הניהולי בו הוא עוסק. לטענת התובע הוא השיב לאורגד, כי אין הוא מסוגל לבצע עבודות שטח מפאת גילו ולאור הקושי שבדבר.
התובע מאשר את טענת הנתבעת כי באותה העת החברה הייתה מצויה בקשיים כלכליים ולכן הציע, כי יוותר על 10% משכרו למשך שנתיים.
בסמוך לכך, טוען התובע, כי נאמר לו בשיחת טלפון עם יובל אורגד, כי הוא מצוי בחופשה מזה שבועיים ימים. התובע טען, כי הוא לא היה בחופשה אלא עבד כרגיל. לאחר מספר ימים שהה התובע בחופשת מחלה (מיום 8/11/09 ועד ליום 12/11/09).
לטענת התובע לאחר ששב מחופשת המחלה הנתבעת לא אפשרה לו לעבוד וטענה כי הוא מצוי בחופשה. התובע יצא לחופשת מחלה נוספת מיום 22/11/09 ועד ליום 24/11/09.
לאחר סיומה שוב ביקש התובע לחזור לעבודה אולם טען, כי הנתבעת לא אפשרה לו לעשות כן.
התובע טען, כי במהלך שלושה חודשים, עד חודש ינואר 2010 הוא רדף אחרי הנתבעת בניסיון להגיע לפתרון הבעיה ללא הועיל.